וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם ושְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן־הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים

וַיֵּשְׁבוּ אמנם שָׂרֵי־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם, אבל עכשיו, משבנו את חומותיה של ירושלים, התברר שהחומות מקיפות שטח גדול יחסית, והעיר ריקה מאדם. ועל כן שְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן־הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, תשעת החלקים האחרים ישבו בֶּעָרִים השונות. החליטו שעשירית מהאנשים יעברו לגור בירושלים לפי הגרלה.

וַיְבָרְכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם

וַיְבָרְכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם. המגורים בירושלים דרשו מסירות, ולכן העם חיזק בברכתו את המתנדבים.

וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלִָם וּבְעָרֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּעָרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה

וְאֵלֶּה שיפורטו להלן רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלִָם. וּבְעָרֵי, בערי יְהוּדָה האחרות יָשְׁבוּ בני העם אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּעָרֵיהֶם – יִשְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.

וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן מִבְּנֵי יְהוּדָה עֲתָיָה בֶן־עֻזִּיָּה בֶּן־זְכַרְיָה בֶן־אֲמַרְיָה בֶּן־שְׁפַטְיָה בֶן־מַהֲלַלְאֵל מִבְּנֵי פָרֶץ

וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ בעיקר מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן. מִבְּנֵי יְהוּדָה: עֲתָיָה בֶן־עֻזִּיָּה בֶּן־זְכַרְיָה בֶן־אֲמַרְיָה בֶּן־שְׁפַטְיָה בֶן־מַהֲלַלְאֵל מִבְּנֵי פָרֶץ בן יהודה.

וּמַעֲשֵׂיָה בֶן־בָּרוּךְ בֶּן־כָּל־חֹזֶה בֶּן־חֲזָיָה בֶן־עֲדָיָה בֶן־יוֹיָרִיב בֶּן־זְכַרְיָה בֶּן־הַשִּׁלֹנִי

וּמַעֲשֵׂיָה בֶן־בָּרוּךְ בֶּן־כָּל־חֹזֶה, שם פרטי או כינוי, בֶּן־חֲזָיָה בֶן־עֲדָיָה בֶן־יוֹיָרִיב בֶּן־זְכַרְיָה בֶּן־הַשִּׁלֹנִי, שֵׁלָה בן יהודה.

כָּל־בְּנֵי־פֶרֶץ הַיֹּשְׁבִים בִּירוּשָׁלִָם אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמֹנָה אַנְשֵׁי־חָיִל

כָּל־בְּנֵי־פֶרֶץ הַיֹּשְׁבִים בִּירוּשָׁלִָם מנו אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמֹנָה אַנְשֵׁי־חָיִל.

וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן סַלֻּא בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־יוֹעֵד בֶּן־פְּדָיָה בֶן־קוֹלָיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־אִיתִיאֵל בֶּן־יְשַׁעְיָה

וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן שישבו בירושלים: המנהיג היה סַלֻּא בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־יוֹעֵד בֶּן־פְּדָיָה בֶן־קוֹלָיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־אִיתִיאֵל בֶּן־יְשַׁעְיָה.

וְאַחֲרָיו גַּבַּי סַלָּי תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה

וְאַחֲרָיו במעלה גַּבַּי וסַלָּי. סך כל בני בנימין בירושלים – תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה.

וְיוֹאֵל בֶּן־זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן־הַסְּנוּאָה עַל־הָעִיר מִשְׁנֶה

וְיוֹאֵל בֶּן־זִכְרִי פָּקִיד, ממונה עֲלֵיהֶם – על הראשים הללו, וִיהוּדָה בֶן־הַסְּנוּאָה המופקד עַל־הָעִיר מִשְׁנֶה לפקיד.

מִן־הַכֹּהֲנִים יְדַעְיָה בֶן־יוֹיָרִיב ויָכִין

מִן־הַכֹּהֲנִים היו בירושלים יְדַעְיָה בֶן־יוֹיָרִיב ויָכִין,

שְׂרָיָה בֶן־חִלְקִיָּה בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־צָדוֹק בֶּן־מְרָיוֹת בֶּן־אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים

שְׂרָיָה בֶן־חִלְקִיָּה בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־צָדוֹק בֶּן־מְרָיוֹת בֶּן־אֲחִיטוּב שהיה נְגִד, הממונה על בֵּית הָאֱלֹהִים, הכהן הגדול.

וַאֲחֵיהֶם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַבַּיִת שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם וַעֲדָיָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־פְּלַלְיָה בֶּן־אַמְצִי בֶן־זְכַרְיָה בֶּן־פַּשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה

וַאֲחֵיהֶם, כל עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַבַּיִת פנימה – שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. וַעֲדָיָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־פְּלַלְיָה בֶּן־אַמְצִי בֶן־זְכַרְיָה בֶּן־פַּשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה.

וְאֶחָיו רָאשִׁים לְאָבוֹת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם וַעֲמַשְׁסַי בֶּן־עֲזַרְאֵל בֶּן־אַחְזַי בֶּן־מְשִׁלֵּמוֹת בֶּן־אִמֵּר

וְאֶחָיו רָאשִׁים לְאָבוֹת, ראשי משפחות – מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם, וַעֲמַשְׁסַי בֶּן־עֲזַרְאֵל בֶּן־אַחְזַי בֶּן־מְשִׁלֵּמוֹת בֶּן־אִמֵּר.

וַאֲחֵיהֶם גִּבֹּרֵי חַיִל מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל בֶּן־הַגְּדוֹלִים

וַאֲחֵיהֶם גִּבֹּרֵי חַיִל מנו מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה, וּפָקִיד עֲלֵיהֶם היה יד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל בֶּן־הַגְּדוֹלִים, כינוי או שמו של אדם פרטי.

וּמִן־הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָה בֶן־חַשּׁוּב בֶּן־עַזְרִיקָם בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־בּוּנִּי

וּמִן־הַלְוִיִּם: שְׁמַעְיָה בֶן־חַשּׁוּב בֶּן־עַזְרִיקָם בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־בּוּנִּי

וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל־הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה לְבֵית הָאֱלֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם

וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל־הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה, שמחוץ לְבֵית הָאֱלֹהִים, כגון שוטרים וממונים על האוצרות, מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם.

וּמַתַּנְיָה בֶן־מִיכָא בֶּן־זַבְדִּי בֶן־אָסָף רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה וּבַקְבֻּקְיָה מִשְׁנֶה מֵאֶחָיו וְעַבְדָּא בֶּן־שַׁמּוּעַ בֶּן־גָּלָל בֶּן־יְדוּתוּן

וּמַתַּנְיָה בֶן־מִיכָא בֶּן־זַבְדִּי בֶן־אָסָף היה רֹאשׁ הַתְּחִלָּה, הממונה הפותח אשר יְהוֹדֶה, יודה לַתְּפִלָּה. מתניה עמד בראש הלויים שהשמיעו את מזמורי ההודיה לה'. וּבַקְבֻּקְיָה היה מִשְׁנֶה למתניה מֵאֶחָיו, וְעַבְדָּא בֶּן־שַׁמּוּעַ בֶּן־גָּלָל בֶּן־יְדוּתוּן.

כָּל־הַלְוִיִּם בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ מָאתַיִם שְׁמֹנִים וְאַרְבָּעָה

כָּל־הַלְוִיִּם שהתגוררו בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ – מָאתַיִם שְׁמֹנִים וְאַרְבָּעָה.

וְהַשּׁוֹעֲרִים עַקּוּב טַלְמוֹן וַאֲחֵיהֶם הַשֹּׁמְרִים בַּשְּׁעָרִים מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם

וְהַשּׁוֹעֲרִים, שגם הם לויים שנושאים בתפקיד מיוחד: עַקּוּב, טַלְמוֹן וַאֲחֵיהֶם הַשֹּׁמְרִים בַּשְּׁעָרִים – מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם.

ושְׁאָר יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ

וכאמור שְׁאָר יִשְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים והַלְוִיִּם ישבו בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ.

וְהַנְּתִינִים יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל וְצִיחָא וְגִשְׁפָּא עַל־הַנְּתִינִים

וְהַנְּתִינִים היו יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל, תל או מבצר של העיר. וְצִיחָא וְגִשְׁפָּא הנתינים היו המנהיגים הממונים עַל־הַנְּתִינִים.

וּפְקִיד הַלְוִיִּם בִּירוּשָׁלִַם עֻזִּי בֶן־בָּנִי בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־מַתַּנְיָה בֶּן־מִיכָא מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים לְנֶגֶד מְלֶאכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִים

וּפְקִיד הַלְוִיִּם בִּירוּשָׁלִַם היה עֻזִּי בֶן־בָּנִי בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־מַתַּנְיָה בֶּן־מִיכָא, מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים, והוא עמד לְנֶגֶד, אל מול מְלֶאכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִים. עוזי היה המפקח האחראי על העבודה והתפקידים,

כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם וַאֲמָנָה עַל־הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ

כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם. חלק מעבודת המקדש נעשה גם במצוות מלך פרס, ובמובן זה עבודתם כרוכה גם במילוי פקודות מלכות. וַאֲמָנָה, התחייבות מוטלת עַל־הַמְשֹׁרְרִים לשיר דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ.

וּפְתַחְיָה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵל מִבְּנֵי־זֶרַח בֶּן־יְהוּדָה לְיַד הַמֶּלֶךְ לְכָל־דָּבָר לָעָם

וּפְתַחְיָה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵל מִבְּנֵי־זֶרַח בֶּן־יְהוּדָה היה לְיַד הַמֶּלֶךְ, ממונה מטעם המלך לְכָל־דָּבָר לָעָם, צורכי העם.

וְאֶל־הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ

וְאֶל־הַחֲצֵרִים, היישובים הפרוזים, שאינם מוקפים חומה בִּשְׂדֹתָם, בתחומם, מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע, חברון וּבְנֹתֶיהָ, היישובים הסמוכים לה וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ, מקומות קבועים למחצה,

וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמֹלָדָה וּבְבֵית־פָּלֶט

וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמֹלָדָה וּבְבֵית־פָּלֶט

וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ

וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ. בראשונה היו הערים הללו בנחלת בני שמעון, אבל נראה שבאותו זמן שבט שמעון כבר לא היה שבט מוגדר לעצמו.

וּבְצִקְלַג וּבִמְכֹנָה וּבִבְנֹתֶיהָ

וּבְצִקְלַג, שהשתייכה בזמנה לבית דוד, וּבִמְכֹנָה וּבִבְנֹתֶיהָ

וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת

וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת,

זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר־שֶׁבַע עַד־גֵּיא הִנֹּם

זָנֹחַ, עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר־שֶׁבַע עַד־גֵּיא הִנֹּם שבירושלים.

וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית־אֵל וּבְנֹתֶיהָ

וּבְנֵי בִנְיָמִן התיישבו מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית־אֵל וּבְנֹתֶיהָ,

עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה

עֲנָתוֹת, נֹב, עֲנָנְיָה,

חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם

חָצוֹר, רָמָה, גִּתָּיִם,

חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט

חָדִיד, צְבֹעִים, נְבַלָּט,

לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים

לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. חלק מהערים ידועות כערי בנימין מאז ומקדם.

וּמִן־הַלְוִיִּם מַחְלְקוֹת יְהוּדָה לְבִנְיָמִין

וּמִן־הַלְוִיִּם היו מַחְלְקוֹת, קבוצות שבאו לארץ יְהוּדָה ולְבִנְיָמִין.