הוֹי חֹשְׁבֵי־אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם בְאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדָם

ושוב תוכחה, המופנית בעיקר לבעלי שררה וכוח העושקים ומנצלים את החלשים:הוֹי, חֹשְׁבֵי־אָוֶן, החושבים מחשבות חטא ורֶשע וּפֹעֲלֵי רָע בגיבוש תכנית זדונית עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם, ובְאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ, כִּי פשוט יֶשׁ־לְאֵל, בכוח יָדָם לעשות כרצונם.

וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ ובָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ

וְחָמְדוּ שָׂדוֹת – וְגָזָלוּ, וחשקו בָתִּים – וְנָשָׂאוּ, לוקחים אותם לעצמם. וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ.

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי חֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָעָה אֲשֶׁר לֹא־תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה כִּי עֵת רָעָה הִיא

לָכֵן כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי חֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת – שכבת האצולה רָעָה אֲשֶׁר לֹא־תָמִישׁוּ, תזיזו מִשָּׁם – מתחת עול הרעה את צַוְּארֹתֵיכֶם, צווארכם, וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה, בראש מורם, כִּי עֵת רָעָה הִיא.

בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק

בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא, ישמיעו עֲלֵיכֶם מָשָׁל. אתם תהפכו נושא לשיחות, למליצות ולדוגמא. וְנָהָה נְהִי נִהְיָה, מי שיבכה על הפורענות, ואָמַר בקינתו: שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ, האנשים הללו שדדו והרסו אותנו. חֵלֶק עַמִּי יָמִיר. האנשים החזקים החליפו נחלות משפחותינו כרצונם. אֵיךְ יָמִישׁ, יזיז לִי וישנה את המצב לְשׁוֹבֵב, להשיב את שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק, לחלק שנית ולהשיב את השדות לבעליהם?!

לָכֵן לֹא־יִהְיֶה לְךָ מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל ה'

לָכֵן לֹא־יִהְיֶה לְךָ – לכל אחד מבני החבורה הזו, בן מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל, זכאי לחלק ונחלה בִּקְהַל ה'.

אַל־תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן לֹא־יַטִּפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת

"אַל־תַּטִּפוּ לנו מוסר", יַטִּיפוּן, אומרים אותם אנשי רשע לנביאים. אכן, לֹא־יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, אין תועלת בהטפת מוסר לאנשים הללו, כי לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת, הם לא ישובו ממעשיהם כשיכלימו אותם. דברי המוסר אינם מובנים להם ואינם נוגעים בהם.

הֶאָמוּר בֵית־יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ ה' אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הֹלֵךְ

הֶאָמוּר, האם ראוי שייאמר בבֵית־יַעֲקֹב, כפי שאומרים אותם מרשיעים ומתנגדי הנביאים: "הֲקָצַר רוּחַ ה'? האם אין לו סבלנות? האִם צרות אֵלֶּה שהנביאים מנבאים עליהן הן מַעֲלָלָיו?". הֲלוֹא אין הדבר כן – דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הֹלֵךְ, יבטיחו טובה למי שהולך בדרך ישרה, ורק אליכם לא ראוי שהטובה תגיע.

וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה

וְאֶתְמוּל, אתמול עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם, בני עמי הפכו לאויבים בעיניכם, העושקים. מִמּוּל, כנגד, תמורת שַׂלְמָה, שמלה פשוטה שלכם – אֶדֶר, אדרת יקרה של אחרים תַּפְשִׁטוּן. או: אתם פושטים שמלה ואדרת מהבאים מולכם. גונבים מֵעֹבְרִים בֶּטַח, מאלה ההולכים בדרכם לבטח, ואפילו משׁוּבֵי מִלְחָמָה, מאותם ששבו מהמלחמה, אתם חוטפים את שללם ללא מצפון.

נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם

את נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן ותקחו אותן לעצמכם מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, מבתיהן, מֵעַל עֹלָלֶיהָ, ילדיה תִּקְחוּ את הֲדָרִי, האֵם, ותנתקו אותה מהם לְעוֹלָם.

קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ

לכן גם אתם קוּמוּ מארצי וּלְכוּ, כִּי לֹא ארץ זֹאת היא הַמְּנוּחָה שלכם, בַּעֲבוּר שהארץ טָמְאָה, היא תְּחַבֵּל ותזיק לכם, וְתהיה חֶבֶל נִמְרָץ, עז וכואב.

לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה

לוּ, אילו היה אִישׁ ההֹלֵךְ אחר רוּחַ, איש תמהוני, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, ואמר: אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר, אילו אדם קצת משוגע ושקרן היה מציג עצמו כנביא המטיף לשתות יין – וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה, הוא היה אדם פופולרי.

אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ תְּהִימֶנָה מֵאָדָם

לא ברור אם הדברים הבאים הם דברי נחמה או תיאור עונש:אָסֹף אֶאֱסֹף, יַעֲקֹב, כֻּלָּךְ, קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה, במכלאה, כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ, במקום הנהגתו, הדיר. הערים תְּהִימֶנָה, יהיו הומיות מֵאָדָם. ייתכן שהכוונה לשיבת ישראל לארצם ולריבוים שם. ושמא הכוונה הפוכה: יעקב ייאסף כמו צאן אל הערים מפחד האויב או על ידו. גם הפסוק הבא איננו חד-משמעי:

עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם

עָלָה הַפֹּרֵץ, המלך, המנהיג לִפְנֵיהֶם, פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ, וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם, וַה' בְּרֹאשָׁם. אם זה המשך העונש, מדובר על יציאה לגלות שבה גם המלך יצא, ואף הקדוש ברוך הוא ילך עם ישראל כביכול. לחלופין, מדובר על מישהו שיפרוץ דרך חדשה וישרה בעם, והמלך ינהיג אותו בדרך ה'.