וְעַתָּה אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת הַכֹּהֲנִים

וְעַתָּה אֲלֵיכֶם מופנית הַמִּצְוָה הַזֹּאת, המחייבת את הכבוד לעבודת הקודש, הַכֹּהֲנִים:

אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי אָמַר ה' צְבָאוֹת וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת־הַמְּאֵרָה וְאָרוֹתִי אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶם וְגַם אָרוֹתִיהָ כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל־לֵב

אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם־לֹא תָשִׂימוּ עַל־לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת: וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת־הַמְּאֵרָה, הקללה, החֶסר וְאָרוֹתִי, אקלל אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶם, הצלחותיכם, יבולכם, הברכות שבירכתי אתכם בעבר, או: הברכות שאתם מתפללים לזכות בהן או מברכים בהן את העם, וְגַם כבר אָרוֹתִיהָ, כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל־לֵב.

הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת־הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו

הִנְנִי גֹעֵר, מקלל, גורע לָכֶם אֶת־הַזֶּרַע, שלא יצמח, וְזֵרִיתִי, אפזר, אשליך פֶרֶשׁ, צואת בעלי החיים עַל־פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ קרבנות חַגֵּיכֶם, וְנָשָׂא, הפרש, העוון, או: האויב אֶתְכֶם אֵלָיו – אל הפרש. תושלכו מעל פני בביזיון. הברכה, החן ונשיאת פני ה' אליכם האמורות בברכת הכהנים, יהפכו להרחקה, לקללה ולגועל עקב מעשיכם.

וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת־לֵוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת

וִידַעְתֶּם בכך כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת כדי לִהְיוֹת, לקיים את בְּרִיתִי אֶת־לֵוִי, עם הלויים, אָמַר ה' צְבָאוֹת.

בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם־לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא

ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ – עם בית הלוי, ובה כרוכים הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, החיים וברכת השלום תלויים בכך שהכהנים ישמרו את תפקידם, וָאֶתְּנֵם־לוֹ – לשבט הלוי את הברית והבטחותיה, כדי שיקבלם במוֹרָא, יראה. ואכן כך עשה, וַיִּירָאֵנִי, וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת, התיירא הוּא.

תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן

תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ. הלויים היו מלמדים את העם תורה ומשפט צדק, וְעַוְלָה, דבר שאינו צודק לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו. בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר, ביושר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן.

כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ־דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה'־צְבָאוֹת הוּא

כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ־דַעַת, ישגיחו ויקיימו את דעת אלוקים, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ, שליח ה'־צְבָאוֹת הוּא.

וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת

וְאולם אַתֶּם סַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה, שִׁחַתֶּם, הפרתם את בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת.

וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל־הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת־דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה

וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְנוכח כָל־הָעָם, כְּפִי אֲשֶׁר, משום שאֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת־דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אתם מטים את התורה לטובת מי או מה שאתם חפצים בו.

הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ!

הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו, במחויבות ההדדית שלנו להתחתן זה בזה ולא בעם אחר, לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ?!

בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר

בָּגְדָה יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם – כִּי חִלֵּל יְהוּדָה את קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב – את עמו ישראל, וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר, אשה נכרית.

יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת

יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה – את הבגידה, עֵר וְעֹנֶה, גדול וקטן בצאצאים או בתלמידים מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב, וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת.

וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם

וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, עברה נוספת מתלווה אל נישואי הנכריות – כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח ה', בְּכִי וַאֲנָקָה, אתם גורמים להצפת המזבח בדמעות נשותיכם היהודיות שנעזבות ובוכות. המזבח המכוסה בדמעות ואנקות כביכול מֵאֵין עוֹד, אינו מאפשר לפְנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה המוגשת עליו וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם.

וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה – עַל כִּי־ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ והִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ

וַאֲמַרְתֶּם: עַל־מָה ולמה? – עַל כִּי־ה' הֵעִיד על הברית שבֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, ולבך הלך לאחרת, והרי הִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ.

וְ לֹא־אֶחָד עָשָׂה ה' וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל־יִבְגֹּד

וְכי לֹא־אֶחָד עָשָׂה ה' את האדם, שלא כבעלי החיים, הואיל וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, בשל רוחו היתרה והידמותו לבוראו. גם הזכר והנקבה נבראו כאדם אחד, כאמור בספר בראשית. הקשר בין איש לאשתו הוא אפוא קשר אישי ייחודי, המתקיים גם בין רוח לרוח. וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ – זֶרַע אֱלֹהִים, זרע קדוש ומעולה. ועל כן – וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, שמרו על רוח האדם, שלטו על רגשותיכם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל־יִבְגֹּד. זיווגם והתרבותם של בעלי החיים נעוצים בדחף הביולוגי בלבד, ועל כן אין בהם בגידה. עליונות הרוח של האדם דורשת ממנו איפוק ושמירה יתרה.

כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכִסָּה חָמָס עַל־לְבוּשׁוֹ אָמַר ה' צְבָאוֹת וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ

כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח, שנוא הוא המשלח את אשת נעוריו בגלל אחרת. או: כאשר ישנא האדם את אשתו – ישלחנה מביתו ותינשא לאחר, אבל אל לו להישאר עמה ולבו נתון לאחרת, אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל־לְבוּשׁוֹ, הבוגד באשתו כמו מי שעוטה חמס ומתכבד בו, אָמַר ה' צְבָאוֹת, וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ.

הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ – בֶּאֱמָרְכֶם כָּל־עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי ה' וּבָהֶם הוּא חָפֵץ אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט!

תוכחה נוספת על ערכים מעוותים:הוֹגַעְתֶּם את ה' בְּדִבְרֵיכֶם. וַאֲמַרְתֶּם: בַּמָּה הוֹגָעְנוּ? – בֶּאֱמָרְכֶם על כָּל־עֹשֵׂה רָע: טוֹב הוא בְּעֵינֵי ה', וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, שהרי ה' משאיר את הרשעים בעולם ומשפיע להם טובה, אוֹ באמרכם: אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט?! אין צדק בעולם.