menu
small logo

חזור

מלכים ב

פרק כג

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל־זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו את כָּל־זִקְנֵי, מכובדי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית־ה' וְכָל־אִישׁ יְהוּדָה וְכָל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל־הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית ה'

וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ אל בֵּית־ה' וְכָל־אִישׁ יְהוּדָה וְכָל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל־הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית ה', דברי התוכחות שבסוף ספר דברים.

וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל־הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת־הַבְּרִית לִפְנֵי ה' לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת־עֵדְוֹתָיו וְאֶת־חֻקֹּתָיו בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל־הָעָם בַּבְּרִית

וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל־הָעַמּוּד, מקום מוגבה במקדש שהיה מיועד למלך. וַיִּכְרֹת אֶת־הַבְּרִית לִפְנֵי ה', לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת־עֵדְוֹתָיו וְאֶת־חֻקֹּתָיו בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ, לְהָקִים, לקיים אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּה. וַיַּעֲמֹד כָּל־הָעָם בַּבְּרִית. כל העם קיבל על עצמו את הברית באופן טקסי ורשמי.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת־שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית־אֵל

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה, סגני הכהן וְאֶת־שֹׁמְרֵי הַסַּף, לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, כלי העבודה הזרה שנשמרו במקדש מימים עברו. וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת, שדות קִדְרוֹן. נחל קדרון הקרוב למעיין השילוח הוא נחל אכזב הפונה לכיוון ים המלח. גיא בן הִנֹּם הסמוך אליו היה מקום פולחן קדום לעבודה זרה. וְנָשָׂא, אדם כלשהו יוביל אֶת עֲפָרָם, האפר של הכלים השרופים אל בֵּית־אֵל, שאינה באזור זה, ובה עמד אחד מעגלי ירבעם.

וְהִשְׁבִּית אֶת־הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת־הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם

וְהִשְׁבִּית, ביטל מעבודה אֶת־הַכְּמָרִים, כהני העבודה הזרה אֲשֶׁר נָתְנוּ, מינו מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר, שהיו זובחים בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי, בסביבות יְרוּשָׁלִָם, וְכן אֶת־הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם.

וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְּנֵי הָעָם

וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק, כתש אותה לְעָפָר, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְּנֵי הָעָם. ההשלכה על הקבר הטמא מבטאת ביזיון נוסף של שרידי האשרה, והיא נועדה גם לוודא שלא ישתמשו בהם בעתיד לשום צורך.

וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית ה' אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה

וַיִּתֹּץ, הרס אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים, האנשים ששימשו לזנות פולחנית אֲשֶׁר בְּבֵית ה', אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים, כיסויים לָאֲשֵׁרָה.

וַיָּבֵא אֶת־כָּל־הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד־בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת־בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר־הָעִיר אֲשֶׁר עַל־שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר

וַיָּבֵא אֶת־כָּל־הַכֹּהֲנִים, כהני הבמות שאמנם הקריבו בהן לה', אך גם זה היה אסור, מֵעָרֵי יְהוּדָה. וַיְטַמֵּא אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים כדי שיתרחקו מהן מִגֶּבַע עַד־בְּאֵר שָׁבַע בכל תחום ארץ יהודה. וְנָתַץ גם אֶת־בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים, ובכללן הבמה המיוחדת אֲשֶׁר ליד פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר־הָעִיר אֲשֶׁר ניצבה עַל־שְׂמֹאול אִישׁ הנכנס בְּשַׁעַר הָעִיר.

אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל־מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם־אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם

אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל־מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם־אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. הכהנים הללו היו בעיקרם כהנים כשרים, אלא שמכיוון שעבדו בבמות, פסל אותם יאשיהו מלעבוד בבית ה' לעולם, והשווה את מעמדם למעמד כהנים בעלי מום, האוכלים חלק ממתנות המקדש אבל אינם עובדים בו.

וְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן־הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בִּתּוֹ בָּאֵשׁ למֹּלֶךְ

וְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן־הִנֹּם, לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בִּתּוֹ באופן טקסי בָּאֵשׁ לאליל מֹּלֶךְ.

וַיַּשְׁבֵּת אֶת־הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית־ה' אֶל־לִשְׁכַּת נְתַן־מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת־מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ

וַיַּשְׁבֵּת, ביטל אֶת־הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לפולחן הקשור לַשֶּׁמֶשׁ, שעליהם היו רוכבים לקראתה מִבֹּא בֵית־ה', מן המקדש מזרחה אֶל־לִשְׁכַּת נְתַן־מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים, בפרוורי העיר. בין הפולחנים הזרים שהובאו ליהודה בשנות שלטונם של מנשה ואמון, הוכנס אל המקדש הפולחן שבו ביטאה תהלוכת סוסים טקסית את מהלך השמש בשמים.ֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים, וְאֶת־מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, שנסיעתן סימלה את תנועת השמש בשמים, שָׂרַף יאשיהו בָּאֵשׁ.

וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל־הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית־ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן

וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת המיוחדים אֲשֶׁר עַל־הַגָּג של עֲלִיַּת אָחָז, אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה דוגמת המזבחות האשוריים או הארמיים וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית־ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְ יאשיהו, וַיָּרָץ, רוצץ אותם מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ גם אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן.

וְאֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר־הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי־עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ

וְאֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר־הַמַּשְׁחִית, הר הזיתים. אולי היה זה כינוי גנאי לשמו של הר המשחה, משום שסמוך לו עמדו במות, אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ, כינוי גנאי לאליל צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת, אליל בְּנֵי־עַמּוֹן, שאותן לא הרסו עד כה, אולי משום שבנה אותן שלמה המלך, טִמֵּא הַמֶּלֶךְ.

וְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת־הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת־מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם

וְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת־הָאֲשֵׁרִים, וַיְמַלֵּא אֶת־מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם כדי לטמאם. יאשיהו המלך לא הגביל את פעולותיו לארץ יהודה בלבד; הוא גם פנה צפונה.

וְגַם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת־הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת־הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה

וְגַם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵלגַּם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת־הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְׂרֹף אֶת־הַבָּמָה, הֵדַק אותה לְעָפָר וְשָׂרַף את האֲשֵׁרָה.

וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת־הַקְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת־הָעֲצָמוֹת מִן־הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת־הַקְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׁם בָּהָר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת־הָעֲצָמוֹת מִן־הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף אותן עַל־הַמִּזְבֵּחַ של ירבעם, מרכז הפולחן של ישראל, שבו עמד אחד מעגלי הזהב, וַיְטַמְּאֵהוּ, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בין שיאשיהו שמע על נבואתו של איש האלוקים לירבעם על מלך בשם יאשיהו שעתיד לשרוף על המזבח בבית-אל עצמות אדם – ואולי גם את עצמותיו של ירבעם עצמו – ובין שמימש נבואה זו שלא מדעת.

וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית־אֵל

וַיֹּאמֶר יאשיהו: מָה הַצִּיּוּן, סימן הקבר הַלָּז, ההוא אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה?וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: זהו הַקֶּבֶר של אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא הכריז מראש, הזמין אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח של בֵּית־אֵל.

וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל־יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְרוֹן

וַיֹּאמֶר: הַנִּיחוּ לוֹ, אִישׁ אַל־יָנַע, יניע את עַצְמֹתָיו, שכן הוא אדם קדוש. וַיְמַלְּטוּ, הצילו עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְרוֹן, שפיתה את איש האלוקים מיהודה לחזור עמו, ושביקש להיקבר לידו. בזכות איש האלוקים זכה באותה שעה גם הוא שעצמותיו יישארו במקומן, שהרי יאשיהו לא יכול היה להבחין בין עצמות לעצמות, ולכן נמנע מכל מגע בקבר.

וְגַם אֶת־כָּל־בָּתֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית־אֵל

וְגַם אֶת־כָּל־בָּתֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית־אֵל. הוא טיהר את כל ערי שומרון, בכך ששרף, השמיד וטימא את כל מזבחות העבודה הזרה ואת כל במות הפולחן.

וַיִּזְבַּח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר־ שָׁם עַל־הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת־עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם

וַיִּזְבַּח, טבח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר־ שָׁם עַל־הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת־עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם, וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם, לאחר שניקה את הארץ עד כמה שידו הייתה מגעת.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר: כיוון שאנו מתחזקים כעת בעבודת ה', עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה, בספר התורה.

כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה

כִּי, ואכן לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה. בכל התקופה הזאת לא התקבץ העם כולו בירושלים להקריב קרבן פסח.

כִּי אִם־בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם

כִּי אִם־בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם.

וְגַם אֶת־הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל־הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה'

וְגַם אֶת־הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִים, אמצעים שונים לניחוש ולידיעת העתיד וְאֶת־הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל־הַשִּׁקֻּצִים, כינויי גנאי לעבודה זרה אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, לְמַעַן הָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה'.

וְכָמֹהוּ לֹא־הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר־שָׁב אֶל־ה' בְּכָל־לְבָבוֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ וּבְכָל־מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא־קָם כָּמֹהוּ

וְכָמֹהוּ לֹא־הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר־שָׁב אֶל־ה' בְּכָל־לְבָבוֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ וּבְכָל־מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְאַחֲרָיו לֹא־קָם כָּמֹהוּ. אפילו בין מלכי יהודה בלט יאשיהו בצדקתו. פעולותיו היו נמרצות אף יותר מאלה של חזקיהו.

אַךְ לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה

אַךְ, בכל זאת לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, כעסו הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. בכל מעשיו הטובים של יאשיהו לא היה די לתיקון הרעות שעשה מנשה.

וַיֹּאמֶר ה' גַּם אֶת־יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר־בָּחַרְתִּי אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם

וַיֹּאמֶר ה': גַּם אֶת־יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי, כַּאֲשֶׁר, כמו שהֲסִרֹתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל, וּמָאַסְתִּי, ואמאס אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר־בָּחַרְתִּי, אֶת־יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי שיִהְיֶה שְׁמִי שָׁם. בימי מנשה כבר נגזרה הגזרה שירושלים והמקדש שבה ייחרבו. גורלה של ממלכת יהודה כבר נחרץ.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־ סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־ סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.

בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עַל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ

בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם למלחמה עַל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־נְהַר פְּרָת. היה זה אחד הניסיונות האחרונים של מלך מצרי לפתוח במלחמת הכרעה במעצמה הצפונית. שלא כמלכים המצריים שלפניו ושאחריו, שהגיבו להתקפות שבאו מן הצפון, עלה פרעה נכה עד נהר פרת ויזם מערכה גדולה נגד אשור. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ כדי לעצור את מצרים. וַיְמִיתֵהוּ, פרעה הורה להמיתו בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.

וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו

כנראה נורה ונפצע תחילה, אך לא החזיק מעמד – וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ. וַיִּקַּח עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ, וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה

בֶּן־עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בלבד מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.

וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיִּתֶּן־עֹנֶשׁ עַל־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב

וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, עיר בצפון סוריה מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם. פרעה נכה ראה בעצמו את השליט העליון על ארץ יהודה. מכיוון שיהואחז הומלך שלא ברשותו, פרעה נכה הסירוֹ מן המלוכה ואסר אותו. יתרה מזו – וַיִּתֶּן־עֹנֶשׁ עַל־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב, קנס משמעותי.

וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת־אֶלְיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת־יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם

וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת־אֶלְיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו. ייתכן שפרעה הסיר את יהואחז ממלכותו לא בגלל אישיותו או התנהגותו של יהואחז, אלא רק משום שלא הוא היה מי שהמליך אותו. כדי לבטא את שררתו ושלטונו הוא החליף אותו באחיו. וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. הוא העניק לו שם מלכות. וְאֶת־יְהוֹאָחָז לָקַח בשבי, וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם.

וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת־הָאָרֶץ לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב אֶת־עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה

וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, כיוון שהוא היה למלך יהודה, הוא שילם את הקנסות מיד, אך לא מכיסו – אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת־הָאָרֶץ, קצב מס על תושביה לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי דרישת פַרְעֹה. אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, לפי רכושו נָגַשׂ, גבה אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב מאֶת־עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה בַת־פְּדָיָה מִן־רוּמָה

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה בַת־פְּדָיָה מִן־רוּמָה. הוא היה אחיו מאב של יהואחז, בן לאם אחרת. וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה בַת־פְּדָיָה מִן־רוּמָה.

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.