בֶּן־שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת־עֲדָיָה מִבָּצְקַת

בֶּן־שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ. אמון אביו נשא אשה כשהיה כבן חמש-עשרה, ואולי מוקדם יותר, שכן אמון מת בגיל עשרים וארבע. וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ יאשיהו בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת־עֲדָיָה מִבָּצְקַת.

וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּכָל־דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא־סָר יָמִין וּשְׂמֹאול

וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', וַיֵּלֶךְ בְּכָל־דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא־סָר יָמִין וּשְׂמֹאול כמו אבי סבו, חזקיהו.

וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָן בֶּן־אֲצַלְיָהוּ בֶן־מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית ה' לֵאמֹר׃

וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָן בֶּן־אֲצַלְיָהוּ בֶן־מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר, שהוא ובני משפחתו החזיקו בתפקיד הסופרים, מעין שרי החוץ של המדינה – אל בֵּית ה' בשליחות רשמית לֵאמֹר׃

עֲלֵה אֶל־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית ה' אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם

עֲלֵה אֶל־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, ובקש ממנו וְיַתֵּם, שיוציא עד תום אֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא אל בֵּית ה' ונמצא באוצרותיו, אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף, שקיבלו את הבאים למקדש, מֵאֵת הָעָם. גם בזמנים שישראל עבדו עבודה זרה, הם לא חדלו מלעלות גם לבית ה' ולתרום לו תרומות.

וְיִתְּנֻהֻ עַל־יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וְ יִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית ה' לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת

וְיִתְּנֻהֻ, ושיתנו את הכסף עַל־יַד, בשביל עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים על בֵּית ה', וְהממונים על כך יִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית ה' כדי לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת. כיוון שתחזוקת הבית הוזנחה, יש להשתמש בכל הכסף הקיים לצורך שיפוצו.

לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים בוני הגדרות וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת־הַבָּיִת

הכסף יינתן לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים, בוני הגדרות וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת־הַבָּיִת.

אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל־יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים

אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב אִתָּם, לא ידרשו מהם את חשבון הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל־יָדָם, כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים. עושי המלאכה נחשבו כאנשים נאמנים. על כן יתנו להם את כל הכסף ויסמכו עליהם שישפצו ככל יכולתם.

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת־הַסֵּפֶר אֶל־שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל, אל שָׁפָן הַסֹּפֵר בזמן השיפוצים והבידוק: עותק רשמי של סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה'. ושמא ספר התורה המקורי שכתב משה רבנו הוא שנשמר בבית ה'. עותק זה שימש מקור לכל ספרי התורה שבישראל. וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת־הַסֵּפֶר אֶל־שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. חִלְקִיָּה אֶת־הַסֵּפֶר אֶל־שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ.

וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל־יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה'

וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל־הַמֶּלֶךְ, וַיָּשֶׁב אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר. הוא בא לדווח כיצד התמלאו הפקודות שקיבל. וַיֹּאמֶר: הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת – מטבעות או חתיכות כסף וזהב, וַיִּתְּנֻהוּ עַל־יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים על בֵּית ה' שישתמשו בו לצורכי המקדש.

וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

נוסף על כך – וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן. וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. המלך לא קרא מן הספר בעצמו, אף שמן הסתם ידע לקרוא, אולי משום שכנראה מצב הספר היה גרוע, שכן הוסתר במקום נידח באוצרות המלך.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה. שפן לא קרא באוזניו את ספר התורה מתחילתו, אלא אולי בחר – לאחר שהוא עצמו קרא את הספר – חלקים שנראו לו רלוונטיים יותר. יש להניח שקרא קטעים מתוך ספר דברים, ובהם הוראות ונבואות לגבי עתידם של ישראל בארצם וכן דברי תוכחה חריפים שנשמעו למלך נוקבים מאוד. לכן – וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן וְאֶת־עַכְבּוֹר בֶּן־מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר׃

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן, אולי בנו של הסופר וְאֶת־עַכְבּוֹר בֶּן־מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד־הַמֶּלֶךְ, בעל מעמד בכיר לֵאמֹר׃

לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת־ה' בַּעֲדִי וּבְעַד־הָעָם וּבְעַד כָּל־יְהוּדָה עַל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי־גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר־הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל־הַכָּתוּב עָלֵינוּ

לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת־ה', חפשו דרך להתחנן, להתפלל או לברר מה עלינו לעשות בַּעֲדִי וּבְעַד־הָעָם וּבְעַד כָּל־יְהוּדָה עַל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי־גְדוֹלָה חֲמַת, כעס ה' אֲשֶׁר־הִיא נִצְּתָה, בוערת בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל־הַכָּתוּב עָלֵינוּ.

וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ

וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה, אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים, השר האחראי על בגדי המלוכה. הנביאה לא הייתה פרושׁה ומתבודדת, אלא אשה נשואה שישבה בתוך עמה – וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה, אזור חשוב בעיר. וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ. סיפרו לה על מציאת הספר.

וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי

וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי, למלך.

כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה

כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו, אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, ַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו, אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה,

תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה

תַּחַת אֲשֶׁר, כי עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ, זבחו לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְנִצְּתָה, בערה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה.

וְאֶל־מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת־ה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ

וְאֶל־מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת־ה', כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו: כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בנוגע לכל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ:

יַעַן רַךְ־לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת־בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם־ה'

יַעַן רַךְ־לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ את אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה, לשממה וְלִקְלָלָה, וַתִּקְרַע אֶת־בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי – וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם־ה',

לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא־תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר־אֲנִי מֵבִיא עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר

לָכֵן אתה תמשיך לחיות – הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל, אאסוף אותך אל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תמות בכבוד, וְלֹא־תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר־אֲנִי מֵבִיא עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַיָּשִׁבוּ שליחיו של יאשיהו אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר. הם מסרו לו את דברי הנביאה.