וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת־אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן־הַגִּלְגָּל

וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת־אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם, כפי שיתואר, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע משמשו, שהיה מלווה אותו בכל דרכיו, מִן־הַגִּלְגָּל.

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל־אֱלִישָׁע שֵׁב־נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי עַד־בֵּית־אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית־אֵל

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל־אֱלִישָׁע: שֵׁב־נָא, התעכב פֹה, כִּי ה' שְׁלָחַנִי עַד־בֵּית־אֵל. אליהו רצה לצאת מן העולם לבדו, בלא ליווי. וַיֹּאמֶר לו אֱלִישָׁע, לאחר שהבין במה מדובר: חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם, אני נשבע שלא אֶעֶזְבֶךָּ. וַיֵּרְדוּ אל בֵּית־אֵל.

וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בֵּית־אֵל אֶל־אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ

וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים, הנביאים המתלמדים אֲשֶׁר־בֵּית־אֵל אֶל־אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ? הסתלקותו של אליהו מדומה כאן לכתר המוסר מעל ראש תלמידו. וַיֹּאמֶר: גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי זאת, אבל הֶחֱשׁוּ, שִׁתקו.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב־נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ וַיֹּאמֶר חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ: אֱלִישָׁע, שֵׁב־נָא פֹה, כִּי ה' שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ. וַיֹּאמֶר: חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ. וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ.

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ אֶל־אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ אֶל־אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ?וַיֹּאמֶר: גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי, הֶחֱשׁוּ.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב־נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה וַיֹּאמֶר חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ: שֵׁב־נָא פֹה, כִּי ה' שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה, אל הירדן.וַיֹּאמֶר: חַי־ה' וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם.

וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחוֹק וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל־הַיַּרְדֵּן

וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ, וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחוֹק, לצפות בכיוון הליכתם, וּשְׁנֵיהֶם הלכו עד אשר עָמְדוּ עַל־הַיַּרְדֵּן, ושם עצרו.

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת־אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת־אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם, גלגל אותה כך שתהיה קשיחה יותר, וַיַּכֶּה באמצעותה אֶת־הַמַּיִם – וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם את הירדן בֶּחָרָבָה, ביבשה.

וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל־אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי

וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל־אֱלִישָׁע: שְׁאַל, בקש מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ. מה תרצה שאתן לך בפרדתי ממך? וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. אני מבקש שיגיע אלי פי שניים מכוח נבואתך.

וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי־לְךָ כֵן וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה

וַיֹּאמֶר אליהו: הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל. זו בקשה קשה מדי. אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח, אם תזכה לראות את הרגע שבו אני אלקח מֵאִתָּךְ – יְהִי־לְךָ כֵן, תתמלא משאלתך, וְאִם־אַיִן – לֹא יִהְיֶה.

וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב־אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם

וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, בעת שהמשיכו ללכת בעברו האחר של הירדן, וְהִנֵּה רֶכֶב־אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ יורדים, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם. וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם כאילו הוא רוכב ברכב האש וסוסי האש.

וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים

וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה את המראה, וְהוּא מְצַעֵק: אָבִי, אָבִי, כינוי המבטא כבוד וחיבה, היית רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, מגנם של ישראל ועצמתם, וכעת אתה מסתלק. וְלֹא רָאָהוּ עוֹד. אליהו נעלם מעיניו. וַיַּחֲזֵק אלישע בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם, לשני קְרָעִים לביטוי האבל הכבד שלא יתרפא ולא יאוחה.

וַיָּרֶם אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל־שְׂפַת הַיַּרְדֵּן

וַיָּרֶם אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, כאשר עלה על המרכבה, כביכול, וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל־שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.

וַיִּקַּח אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר־נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף־הוּא וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע

וַיִּקַּח אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר־נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם, וַיֹּאמַר: אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ? אליהו כבר איננו כאן, אבל ה' אלוקיו נמצא. אַף־הוּא וַיַּכֶּה, גם אלישע היה מסוגל להכות אֶת־הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע את הירדן.

וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל־אֱלִישָׁע וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אָרְצָה

וַיִּרְאֻהוּ עובר את הירדן בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ: נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל־אֱלִישָׁע. אלישע קיבל את כוחו של אליהו, ולכן הוא מחולל מופתים כשם שעשה רבו.וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אָרְצָה.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה־נָא יֵשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל יֵלְכוּ־נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ פֶּן־נְשָׂאוֹ רוּחַ ה' וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הַגֵּאָיוֹת וַיֹּאמֶר לֹא תִשְׁלָחוּ

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה־נָא יֵשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ – אתנו חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל, חזקים. יֵלְכוּ־נָא וִיבַקְשׁוּ, יחפשו אֶת־אֲדֹנֶיךָ, פֶּן־נְשָׂאוֹ רוּחַ ה' וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הַגֵּאָיוֹת. אולי הוא נישא על גבי הרוח, אבל הוא עדיין בעולם הזה. וַיֹּאמֶר: לֹא, אל תִשְׁלָחוּ.

וַיִּפְצְרוּ־בוֹ עַד־בֹּשׁ וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה־יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ

וַיִּפְצְרוּ־בוֹ עַד־בֹּשׁ, עד שהפצרתם ביישה והביכה את אלישע, כאילו בציוויו שלא לחפש את אליהו הוא מבקש להיפטר מרבו. וַיֹּאמֶר: שְׁלָחוּ. וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה־יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ.

וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲלוֹא־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל־תֵּלֵכוּ

וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו, וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ בינתיים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: הֲלוֹא־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם "אַל־תֵּלֵכוּ". הנה התברר שצדקתי.

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל־אֱלִישָׁע הִנֵּה־נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר יריחו אֶל־אֱלִישָׁע: הִנֵּה־נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, נוח לשבת כאן, לא חם מדי, והאדמה פורייה, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה, וְאולם הַמַּיִם רָעִים, אינם ראויים לשתיית בני אדם, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת, גורמת למותם של ילדים ואנשים בגלל מימיה.

וַיֹּאמֶר קְחוּ־לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח וַיִּקְחוּ אֵלָיו

וַיֹּאמֶר: קְחוּ־לִי צְלֹחִית, בקבוק, צנצנת חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח. וַיִּקְחוּ, הביאו את הצלוחית אֵלָיו.

וַיֵּצֵא אֶל־מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת

וַיֵּצֵא אֶל־מוֹצָא הַמַּיִם, המעיין, וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁם מֶלַח, אף על פי שהמלח אמור היה לפגוע עוד באיכות המים. בכך הנס היה מודגש יותר. וַיֹּאמֶר: כֹּה־אָמַר ה': רִפִּאתִי, המתקתי לַמַּיִם הָאֵלֶּה. לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם, מהם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת.

וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר

וַיֵּרָפוּ, נרפאו, הומתקו הַמַּיִם, ומימי יריחו נשארו מתוקים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר.

וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית־אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן־הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ

וַיַּעַל מִשָּׁם לכיוון בֵּית־אֵל, וְכאשר הוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ – וּנְעָרִים קְטַנִּים או אנשים מבוגרים שהתנהגו כנערים כדי להתגרות באלישע או להתנקם בו, יָצְאוּ מִן־הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ, לעגו לו. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ. לא ידוע אם אלישע אכן היה קירח. נראה שהנערים רצו להדגיש את ההבדל בינו לבין אליהו. אליהו היה ידוע כאיש בעל שיער,עֲלֵה קֵרֵחַ. ולאלישע אולי לא היה שיער כלל או שהיה לו שיער קלוש.

וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה'וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן־הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים

הנערים רצו אחריו וצעקו.וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, עמד על טיבם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' שיקרה להם אסון. וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, שתי דובות שאולי איבדו את גוריהן מִן־הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.

וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל־הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן

וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל־הַר הַכַּרְמֶל, וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן.