חזור
מלכים ב
פרק טזבִּשְׁנַת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מָלַךְ אָחָז בֶּן־יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה
בִּשְׁנַת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מלך ישראל מָלַךְ אָחָז בֶּן־יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.
בֶּן־עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא־עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו
בֶּן־עֶשְׂרִים שָׁנָה היה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְלֹא־עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת־בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שלא הלכו בדרכי ה', וְגַם אֶת־בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל־הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן
וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל־הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן לא רק לעבודת ה' אלא גם לפולחנים זרים.
אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל־אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם
אָז יַעֲלֶה, עלה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל על יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה, וַיָּצֻרוּ, הטילו מצור עַל־אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם. לא היה להם די כוח לכבוש את ירושלים.
בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם אֶת־אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת־הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת וַאֲדוֹמִים בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
בָּעֵת הַהִיא, כשצבאותיהם של רצין ושל מלך ישראל צרו יחד על ירושלים, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם אֶת־אֵילַת, שהייתה עיר חשובה מבחינה מסחרית ומדינית, ושימשה פתח לקשרים עם אפריקה ואולי גם עם הודו, לַאֲרָם. לאחר שעזריה השיב ערים ליהודה, הייתה אילת נתונה תחת סמכותה של ממלכת יהודה, אף שלא הייתה חלק מארץ יהודה העיקרית.
וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל־תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ־אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ־אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי
וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים, שליחים אֶל־תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ־אַשּׁוּר לֵאמֹר: עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי, אני כנוע לך. עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף רצין מֶלֶךְ־אֲרָם וּמִכַּף פקח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים, הקמים עָלָי, הלוחמים כנגדי ומאיימים לנצחני.
וַיִּקַּח אָחָז אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד
פניות כאלה אין כוחן יפה כשלעצמן, אלא אם כן מתלווה אליהן תמורה כלשהי: וַיִּקַּח אָחָז אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב הַנִּמְצָא בתוך בֵּית ה', אוצר המקדש שהיה גם אוצר המדינה, וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח אותם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל־דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת־רְצִין הֵמִית
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שכן מלכי אשור תכננו לכבוש את המרחב כולו. בהמשך ינסו לכבוש אפילו את מצרים, אלא שהם יממשו את שאיפותיהם בהדרגה. וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל־דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ, כבש אותה, וַיַּגְלֶהָ, הוא הגלה את תושבי דמשק קִירָה, לקיר, הרחק צפונה ממנה, וְאֶת־רְצִין הֵמִית.
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ־אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל־אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת־דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־תַּבְנִיתוֹ לְכָל־מַעֲשֵׂהוּ
כיוון שכך, נסוג פקח בן רמליהו לארצו. ואז – וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ־אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק, לדמשק, שם ישב לפי שעה אחרי שכבש את העיר. וַיַּרְא אחז אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק, והתרשם ממנו מאוד. וַיִּשְׁלַח אפוא הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל־אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, שישב בבית המקדש בירושלים אֶת־דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־תַּבְנִיתוֹ לְכָל־מַעֲשֵׂהוּ. המלך אחז חשב שאם כך נראה המזבח של מלך אשור – המלך החזק והשליט בכל האזור – ואם זהו פולחנו, ראוי שאף הוא ילמד ממעשיו ויחקה אותו. על כן שלח את צורתו לאוריה הכהן על מנת שיבנה דוגמתו.
וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת־הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד־בּוֹא הַמֶּלֶךְ־אָחָז מִדַּמָּשֶׂק
וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת־הַמִּזְבֵּחַ. כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד־בּוֹא הַמֶּלֶךְ־אָחָז מִדַּמָּשֶׂק. המכתב הגיע מהר, ועד ששב אחז, כבר נעשה כל הדרוש לבניית מזבח בירושלים בדמות המזבח שבדמשק.
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ, והמזבח מצא חן בעיניו, וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו קרבנות.
וַיַּקְטֵר אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־מִנְחָתוֹ וַיַּסֵּךְ אֶת־נִסְכּוֹ וַיִּזְרֹק אֶת־דַּם־הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר־לוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ
וַיַּקְטֵר אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־מִנְחָתוֹ וַיַּסֵּךְ אֶת־נִסְכּוֹ וַיִּזְרֹק אֶת־דַּם־הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר־לוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בנוסח הארמי-אשורי, שתבניתו הובאה מן הצפון.
וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית ה' וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל־יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה
וְאת המזבח החדש בנה אוריה אֵת, עם, בצדו של הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', המזבח העתיק שעשה שלמה לבית המקדש,
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת־אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת־עֹלַת־הַבֹּקֶר וְאֶת־מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת־עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת־מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל־עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל־דַּם עֹלָה וְכָל־דַּם־זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק ומִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה־לִּי לְבַקֵּר
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת־אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר: עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל, החדש הַקְטֵר אֶת־עֹלַת־הַבֹּקֶר וְאֶת־מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת־עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת־מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל־עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְכָל־דַּם עֹלָה וְכָל־דַּם־זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק. זה יהיה המזבח הראשי, ואילו מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה־לִּי לְבַקֵּר לעתים.
וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז
וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז.
וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת־הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים
אחז פגע בעניינים נוספים הקשורים למקדש ולסביבתו:וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת־הַמִּסְגְּרוֹת של הַמְּכֹנוֹת, כני הכיורים, וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם אֶת־הַכִּיֹּר, וְאֶת־הַיָּם, האגן הגדול שעשה שלמה הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת, פסלי דמויות בקר מנחושת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ – תחת הים,
ואֶת־מוּסַךְ הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר־בָּנוּ בַבַּיִת וְאֶת־מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית ה' מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר
וכמו כן הסיר אֶת־מוּסַךְ, סככת
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה מעבר למפורט כאן, הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו
וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד. וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.