בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן־יֵהוּא עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה

בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן־יֵהוּא עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא־סָר מִמֶּנָּה

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל, לֹא־סָר מִמֶּנָּה. יהואחז המשיך במנהגיהם של מלכי ישראל, דוגמת עגלי הזהב.

וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם וּבְיַד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל כָּל־הַיָּמִים

וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם וּבְיַד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל כָּל־הַיָּמִים. היו אלה שנים קשות לישראל, כי אז התעצמה ממלכת ארם.

וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת־פְּנֵי ה'וַיִּשְׁמַע אֵלָיו ה' כִּי רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי־לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם

וַיְחַל, התפלל יְהוֹאָחָז אֶת־פְּנֵי, לפני ה' בעת צרתו. וַיִּשְׁמַע אֵלָיו ה', כִּי רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְׂרָאֵל כִּי־לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם.

וַיִּתֵּן ה' לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד־אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

וַיִּתֵּן ה' לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ, וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד־אֲרָם. נראה שישועת ישראל באה מן האשורים, שהחלו להחליש את ממלכת ארם. וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

אַךְ לֹא־סָרוּ מֵחַטֹּאת בֵּית־יָרָבְעָם אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן

אַךְ לֹא־סָרוּ מֵחַטֹּאת בֵּית־יָרָבְעָם אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל, בָּהּ הָלָךְ יהואחז, או: ישראל, וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן ולא הוסרה.

כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם־חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ

כִּי, אכן לֹא הִשְׁאִיר מלך ארם לִיהוֹאָחָז עָם, צבא, כִּי אִם־חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חיילי רַגְלִי, כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ, לרמוס. הוא השפיל אותם. בזמן יהואחז הייתה ממלכת ישראל מובסת, ונותר לה כוח צבאי מוגבל ביותר.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ, הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו

וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן. וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה

בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן, ושלטונו ארך שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא־סָר מִכָּל־חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ

וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה', לֹא־סָר מִכָּל־חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל, בָּהּ הָלָךְ גם הוא.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ, יהואש וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה, כפי שיבואר, הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם־אֲבֹתָיו וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל־כִּסְאוֹ וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל

וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם־אֲבֹתָיו, וְיָרָבְעָם בנו, ירבעם השני, יָשַׁב עַל־כִּסְאוֹ. זו הייתה הפעם הראשונה שקם בממלכת ישראל דור רביעי בשושלת מלוכה אחת. וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

ואֱלִישָׁע חָלָה אֶת־חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל־פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו

ובימי ממלכת יואש אֱלִישָׁע חָלָה אֶת־חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ. וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל, שרחש לו כבוד רב, וַיֵּבְךְּ עַל־פָּנָיו, לידו, בפניו, או: בעודנו חי, וַיֹּאמַר: אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו. בך נעוצה עצמתו של עם ישראל.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע: קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים. וַיִּקַּח, הביא אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים.

וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַרְכֵּב יָדְךָ עַל־הַקֶּשֶׁת וַיַּרְכֵּב יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ

וַיֹּאמֶר אלישע לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: הַרְכֵּב יָדְךָ עַל־הַקֶּשֶׁת, כמי שמתכונן לירות בה. וַיַּרְכֵּב יָדוֹ, וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ בשני המקומות שבהם החזיק המלך בקשת.

וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ־תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת־אֲרָם בַּאֲפֵק עַד־כַּלֵּה

וַיֹּאמֶר: פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה, מזרחה.וַיִּפְתָּח. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: יְרֵה. וַיּוֹר, המלך ירה. וַיֹּאמֶר הנביא: חֵץ־תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ־תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת־אֲרָם בַּאֲפֵק עַד־כַּלֵּה, עד שתשמיד את ארם.

וַיֹּאמֶר קַח הַחִצִּים וַיִּקָּח וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל הַךְ אַרְצָה וַיַּךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד

וַיֹּאמֶר אלישע למלך: קַח הַחִצִּים. וַיִּקָּח. וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל: הַךְ אַרְצָה. המשך לירות לכיוון האדמה. וַיַּךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִים, וַיַּעֲמֹד, ועצר. ־פְּעָמִים, וַיַּעֲמֹד,

וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ־שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת־אֲרָם עַד־כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת־אֲרָם

וַיִּקְצֹף, כעס עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר: היה עליך לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ־שֵׁשׁ פְּעָמִים. אילו כך עשית, אָז הִכִּיתָ, היית מכה אֶת־אֲרָם עַד־כַּלֵּה. וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בלבד תַּכֶּה אֶת־אֲרָם. כל השלכת חצים סימנה את אחת המכות שבה תביס את ארם בשדה הקרב.

וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה

וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ. וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא בבוא השָׁנָה. כיוון שממלכת ישראל נחלשה, גם המואבים, שבעבר היו כפופים לישראל, העזו לפשוט בארץ.

וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת־הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל־רַגְלָיו

וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ, וְהִנֵּה רָאוּ אֶת־הַגְּדוּד המואבי. וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע. כיוון שנבהלו וברחו, לא התפנו לקבור אותו בקבר משלו כראוי, אלא השליכוהו בקברו של אלישע, שהיה סמוך למקום. וַיֵּלֶךְ, המת התגלגל, וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע – וַיְחִי, המת קם לתחייה, וַיָּקָם עַל־רַגְלָיו. כך התקיימה בקשתו של אלישע שיזכה לעשות כפליים ממה שעשה אליהו, שהרי זו הייתה הפעם השנייה שהחיה מת.

וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת־יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז

וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת־יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז.

וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא־הִשְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה

ובכל זאת – וַיָּחָן, חמל ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם, וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְלֹא אָבָה, רצה להַשְׁחִיתָם וְלֹא־הִשְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה, ולכן לא נחלו מפלה גמורה.

וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן־הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו

אדרבא, וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם. וַיִּמְלֹךְ בֶּן־הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת־הֶעָרִים מִיַּד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת־עָרֵי יִשְׂרָאֵל

וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת־הֶעָרִים מִיַּד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל, אותן ערים אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ, וַיָּשֶׁב אֶת־עָרֵי יִשְׂרָאֵל. כך התקיימה בפועל נבואת אלישע, שיואש ינצח את ארם שלוש פעמים.