menu
small logo

חזור

מלכים א

פרק י

וּמַלְכַּת־שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת־שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה'וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת

וּמַלְכַּת־שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת־שֵׁמַע שְׁלֹמֹה. ייתכן ששבא שכנה בדרום ערב, בסביבות תימן או באפריקה המזרחית, אולי באתיופיה, לְשֵׁם ה'. שלמה היה מפורסם בכל העמים כגדול החכמים, וכמי שחכמתו חכמה אלוקית, ועל כן – וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת, לשאול אותו שאלות, ולשמוע את תשובותיו החכמות. מלכת שבא לא ערכה את המסע למטרות פוליטיות, אלא בעיקר כדי להיפגש עם האיש ששמע חכמתו הגיע עד אליה.

וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב־מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל־שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ

וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב־מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. וַתָּבֹא אֶל־שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ. גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב־מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. וַתָּבֹא אֶל־שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ.

וַיַּגֶּד־לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־דְּבָרֶיהָ לֹא־הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ

וַיַּגֶּד־לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־דְּבָרֶיהָ, ענה על כל שאלותיה. לֹא־הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.

וַתֵּרֶא מַלְכַּת־שְׁבָא אֵת כָּל־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה

וַתֵּרֶא מַלְכַּת־שְׁבָא אֵת כָּל־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְגם את הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה,

וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה'וְלֹא־הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ

וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה, גרם המדרגות המפואר שהוביל מבית המלך עד בֵּית ה'. וְלֹא־הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. היא נדהמה ביותר.

וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל־דְּבָרֶיךָ וְעַל־חָכְמָתֶךָ

וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל־דְּבָרֶיךָ וְעַל־חָכְמָתֶךָ.

וְלֹא־הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא־הֻגַּד־לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי

וְלֹא־הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים ששמעתי, עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא־הֻגַּד־לִי הַחֵצִי. הסיפורים שנשמעו באוזני גוזמאות, אינם ממצים אפילו חצי ממה שמצאתי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב, איכות מוסרית, שימושית או אסתטית אֶל־הַשְּׁמוּעָה, מעבר לשמועה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.

אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת־חָכְמָתֶךָ

אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ. אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת־חָכְמָתֶךָ. אני הגעתי כדי לזכות לשיחות אחדות אתך, ואילו הם נמצאים כאן תמיד ואינם חדלים לשמוע את חכמתך.

יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה

יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, על אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ עליהם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת־שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. מעולם לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, לא היה בושם כה רב בירושלים אֲשֶׁר, כמו שנָתְנָה מַלְכַּת־שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר־נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה

אגב האוצרות שהביאה מלכת שבא לשלמה מארצה הדרומית מסופר על אוצרות נוספים שהגיעו מן הדרום בדרך הים באותה עת: וְגַם אֳנִי, צי האניות של חִירָם אֲשֶׁר־נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיא מֵאֹפִיר גם עֲצֵי אַלְמֻגִּים, שהם האלמוגים של ימינו, המצויים בדרך ים סוף. במקומם אין הם יקרים, אך כיוון שהגיעו ממרחקים באותם ימים, ערכם היה רב בשל נדירותם כאן. לפי דעה אחרת, מדובר בעצים ממש, בעלי מראה ייחודי, האופייניים לאותו אזור. הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית־ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא־כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי, מעצי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד, מעקה לְבֵית־ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ. וְכן כִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים. לֹא בָא־כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אלמוגים בכמות כה גדולה יכלו להגיע רק הודות לצי האניות של שלמה.

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת־שְׁבָא אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן־לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת־שְׁבָא אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, דברים שביקשה משום שלא יכלה להשיג בארצה, מִלְּבַד המתנות אֲשֶׁר נָתַן־לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ.

וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב

וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, בשנה שבה הגיעה מלכת שבא ואף הובא הזהב באניות הצידונים שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב.

לְבַד מאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל־מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ

זהו חשבון ההכנסות הלאומיות שבאו באופן מרוכז אל אוצרות המלך, לְבַד מהמסים שהעלו לשלמה אַנְשֵׁי הַתָּרִים, הסוחרים הנודדים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים, סוחרים קטנים יותר וְכָל־מַלְכֵי הָעֶרֶב, הערָבים וּפַחוֹת, שרי הָאָרֶץ.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ־מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה, מגן גדול זָהָב שָׁחוּט, מתוח. או: זהב שכמות קטנה של סיגים משנה אותו מאדום ללבן. שֵׁשׁ־מֵאוֹת מטבעות זָהָב שמשקלם הכולל קרוב ל-7 ק"ג יַעֲלֶה עַל, משקלה של הַצִּנָּה הָאֶחָת.

וּשְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן

וּכמו כן, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים קטנים יותר של זָהָב שָׁחוּט, שְׁלֹשֶׁת מָנִים, יחידת משקל של מאה מטבעות זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת, וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ כמצבור נשק, כאוצר ואולי גם לנוי בתוך בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, ביתו המלכותי.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז

בבית זה היה אולם הכיסא של המלך שלמה. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן, שנהב, שן פיל, גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז, מאופז, מהעיר הרחוקה אופז. או: מופץ, זהב שעבר תהליך של זיקוק הסיגים על ידי כיתות ופיזור.

שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגוֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל־מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת

בשֵׁשׁ מַעֲלוֹת, מדרגות עולים לַכִּסֵּה, לכיסא, וְרֹאשׁ עָגוֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו למשענת או לקישוט, וְיָדֹת, ידיות מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל־מְקוֹם הַשָּׁבֶת. להניח עליהן את הידיים בזמן הישיבה. וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל, ליד הַיָּדוֹת. שני פסלי אריות, כנראה עשויים זהב, ניצבים ליד מסעדי הידיים.

וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְכָל־מַמְלָכוֹת

וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, אריות עֹמְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה. בשני צדיה של כל מדרגה עמד אריה. לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְכָל־מַמְלָכוֹת.

וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה

וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה היו עשויים זָהָב. וְכֹל כְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר, מזוקק.בָנוֹן זָהָב סָגוּר, מרוב זהב אֵין כֶּסֶף בכלי בית המלך, מפני שהכסף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה,

כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים

כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ, אניות גדולות וחזקות, כגון אלה המסוגלות לנסוע עד תרשיש, לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם. אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים, המזוהים עם הטווסים.

וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה

וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה.

וְכָל־הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ

ובעקבות המסחר במרחקים – וְכָל־הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ.

וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר־שָׁנָה בְּשָׁנָה

וְהֵמָּה, המבקרים הרבים מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת, שמלות, בגדים וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים, סוּסִים וּפְרָדִים, דְּבַר־שָׁנָה בְּשָׁנָה. וכך התקבצו אצל שלמה אוצרות גדולים.

וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי־לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב ועִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם

וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי־לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְחֵם, הוליך חלק מהפרשים והמרכבות בְּעָרֵי, אל ערי הָרֶכֶב מטעמי ארגון וכדי למנוע שוד או ביזה, וקצתם שהו עִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כַּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כַּאֲבָנִים. הכסף היה כה רב, שהוא היה מצוי כמו אבנים. וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. הארזים הרבים שהגיעו לירושלים נחשבו כמו השקמים בשפלה, שם הם נפוצים מאוד.

וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר

וּמוֹצָא, מקור הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹהמִמִּצְרָיִם. וּבמצרים מִקְוֵה, התאספות הסוסים הייתה ביד סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ שלמה. את הזכות למכירת הסוסים קיבל שלמה, והסוחרים יִקְחוּ, קונים מִקְוֵה בִּמְחִיר משלמה.

וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל־מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ

וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן, כך, במחיר הזה נמכרו לְכָל־מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם. כולם הזדקקו למרכבות ולסוסים לצבאותיהם, ומכיוון ששלמה היה הספָּק, הם וּלְמַלְכֵי אֲרָם. בְּיָדָם יֹצִאוּ, שילמו וקנו ממנו. שלמה קנה את הסוסים במצרים, טיפח אותם ומכרם לארצות הצפון.