וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל ה' הַמִּצְפָּה

עקב הזעזוע הגדול – וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל ה' אל הַמִּצְפָּה.

וַיִּתְיַצְּבוּ פִּנּוֹת כָּל הָעָם כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְהַל עַם הָאֱלֹהִים אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי שֹׁלֵף חָרֶב

וַיִּתְיַצְּבוּ פִּנּוֹת, ראשי כָּל הָעָם, כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְהַל עַם הָאֱלֹהִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. היה זה אחד הכינוסים הגדולים באותה תקופה, כיוון שהשבטים היו כבר מחולקים בנחלותיהם. רַגְלִי שֹׁלֵף חָרֶב, שכן כבר החליטו לצאת למסע עונשין כנגד העיר החוטאת.

וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי בִנְיָמִן כִּי עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּה וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבְּרוּ אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֹּאת

וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי בִנְיָמִן כִּי עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּה. וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל באותה אספה: לפני שנפתח במלחמה, דַּבְּרוּ – אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֹּאת. ברצוננו לשמוע את הסיפור לאשורו.

וַיַּעַן הָאִישׁ הַלֵּוִי אִישׁ הָאִשָּׁה הַנִּרְצָחָה וַיֹּאמַר הַגִּבְעָתָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן בָּאתִי אֲנִי וּפִילַגְשִׁי לָלוּן

וַיַּעַן הָאִישׁ הַלֵּוִי, אִישׁ הָאִשָּׁה הַנִּרְצָחָה, וַיֹּאמַר: הַגִּבְעָתָה, אל הגבעה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן בָּאתִי אֲנִי וּפִילַגְשִׁי לָלוּן.

וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת הַבַּיִת לָיְלָה אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג וְאֶת פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת

וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי, תושבי הַגִּבְעָה, וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת הַבַּיִת לָיְלָה. אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג, למרות שלא זו הייתה כוונתם, הוא משתמש בהרג כדימוי להתעללות מינית, מעין לשון נקייה. ואולי התכוון שאילו התנגד להם היו הורגים אותו, וְאֶת פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת.

וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי וָאֲנַתְּחֶה וָאֲשַׁלְּחֶהָ בְּכָל שְׂדֵה נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל כִּי עָשׂוּ זִמָּה וּנְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל

וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי וָאֲנַתְּחֶה וָאֲשַׁלְּחֶהָ בְּכָל שְׂדֵה, אזור נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עָשׂוּ זִמָּה וּנְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

הִנֵּה כֻלְּכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה הֲלֹם

הִנֵּה כֻלְּכֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה הֲלֹם, כאן ועכשיו.

וַיָּקָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ

וַיָּקָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד, לֵאמֹר: לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ, וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ, לפני שנבצע את החלטתנו.

וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה עָלֶיהָ בְּגוֹרָל

וְעַתָּה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה: נעלה ונילחם עָלֶיהָ בְּגוֹרָל.

וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה לָקַחַת צֵדָה לָעָם לַעֲשׂוֹת לְבוֹאָם לְגֶבַע בִּנְיָמִן כְּכָל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל

וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה, מתוך מאה לְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה. העשירית מכל שבט תצטרך לָקַחַת צֵדָה לָעָם הנלחם, לַעֲשׂוֹת לְבוֹאָם, להכין לו בפלישתו לְגֶבַע בִּנְיָמִן, כְּכָל, בגלל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל.

וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים

וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים.

וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל שִׁבְטֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר מָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָּכֶם!

וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל שִׁבְטֵי, חלקי שבט בִנְיָמִן לֵאמֹר: מָה נוראה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָּכֶם?!

וְעַתָּה תְּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא אָבוּ בְּנֵי בִנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְעַתָּה כאות לכך שכולכם מעוניינים לנקות את הכתם, תְּנוּ, הסגירו אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם, וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְלֹא אָבוּ בְּנֵי בִנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֵּאָסְפוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הֶעָרִים הַגִּבְעָתָה לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וַיֵּאָסְפוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הֶעָרִים הַגִּבְעָתָה, אל הגבעה לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא מהֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר

וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא מכל הֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב, לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה שמהם הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר. בנימין נאלצו לשלוח את כל לוחמיהם.

מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא

מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר, סגור יַד יְמִינוֹ, שמאליים. כָּל העם הזֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא.

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הִתְפָּקְדוּ לְבַד מִבִּנְיָמִן אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב כָּל זֶה אִישׁ מִלְחָמָה

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הִתְפָּקְדוּ מכל השבטים לְבַד מִבִּנְיָמִן אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב, כָּל זֶה אִישׁ מִלְחָמָה.

וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ בֵית אֵל וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה בַתְּחִלָּה

וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ לבֵית אֵל. וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹהִים, כנראה באמצעות האורים והתומים, וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן? על עצם המלחמה לא שאלו כאן, וגם לא על הניצחון – שהיו בטוחים בהם. שאלתם הייתה מעין הטלת גורל בין השבטים – מי יסתער ראשון. מכיוון שמספרם של בני בנימין הוא פחות מעשירית מזה של כלל ישראל, לא כל צבא ישראל צריך לצאת למערכה בתחילה. לכן שלחו בינתיים שבט אחד בלבד. וַיֹּאמֶר ה': שבט יְהוּדָה יעלה בַתְּחִלָּה.

וַיָּקוּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבֹּקֶר וַיַּחֲנוּ עַל הַגִּבְעָה

וַיָּקוּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבֹּקֶר וַיַּחֲנוּ עַל הַגִּבְעָה.

וַיֵּצֵא אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עִם בִּנְיָמִן וַיַּעַרְכוּ אִתָּם אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה אֶל הַגִּבְעָה

וַיֵּצֵא אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עִם בִּנְיָמִן, וַיַּעַרְכוּ אִתָּם אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה אֶל הַגִּבְעָה. ה עִם בִּנְיָמִן, וַיַּעַרְכוּ אִתָּם אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה אֶל הַגִּבְעָה.

וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הַגִּבְעָה וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה

וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הַגִּבְעָה בחירוף נפש, וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה. עלה בידם לנצח את הפולשים משבט יהודה ולהרוג לוחמים רבים.

וַיִּתְחַזֵּק הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּסִפוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן

וַיִּתְחַזֵּק הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּסִפוּ לַעֲרֹךְ, להכין מִלְחָמָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' עַד הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בַה' לֵאמֹר הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי וַיֹּאמֶר ה' עֲלוּ אֵלָיו

וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' עַד הָעֶרֶב. וַיִּשְׁאֲלוּ בַה' לֵאמֹר: הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי? וַיֹּאמֶר ה': עֲלוּ אֵלָיו.

וַיִּקְרְבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי

וַיִּקְרְבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן שוב בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי.

וַיֵּצֵא בִנְיָמִן לִקְרָאתָם מִן הַגִּבְעָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה כָּל אֵלֶּה שֹׁלְפֵי חָרֶב

וַיֵּצֵא בִנְיָמִן לִקְרָאתָם מִן הַגִּבְעָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה, כָּל אֵלֶּה שֹׁלְפֵי חָרֶב.

וַיַּעֲלוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי ה'

וַיַּעֲלוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם וַיָּבֹאוּ לבֵית אֵל. וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב, וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי ה'. אולי חשו צורך לכפר על ביטחונם המופרז בכוחם ועל נהייתם אחרי עבודה זרה, וגם להודות על הניצולים מהקרבות הראשונים.

וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּה' וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם

וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּה', וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם.

וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר ה' עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ

וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם, והוא השואל באורים ובתומים. על ידי פינחס שאלו ישראל לֵאמֹר: הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי, אִם אֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר ה': עֲלוּ, כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ, תביסו אותם.

וַיָּשֶׂם יִשְׂרָאֵל אֹרְבִים אֶל הַגִּבְעָה סָבִיב

וַיָּשֶׂם יִשְׂרָאֵל אֹרְבִים אֶל הַגִּבְעָה סָבִיב.

וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיַּעַרְכוּ אֶל הַגִּבְעָה כְּפַעַם בְּפָעַם

וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיַּעַרְכוּ אֶל הַגִּבְעָה כְּפַעַם בְּפָעַם, כמו בפעמים הקודמות.

וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן לִקְרַאת הָעָם הָנְתְּקוּ מִן הָעִיר מִן הָעִיר וַיָּחֵלּוּ לְהַכּוֹת מֵהָעָם חֲלָלִים כְּפַעַם בְּפַעַם בַּמְסִלּוֹת אֲשֶׁר אַחַת עֹלָה בֵית אֵל וְאַחַת גִּבְעָתָה בַּשָּׂדֶה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל

וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן לִקְרַאת הָעָם, הָנְתְּקוּ, התרחקו מִן הָעִיר. תחבולה זו, שאופן ביצועה יפורט להלן, חוזרת פעמים רבות במלחמות ישראל. צבא ישראל העמיד פנים כאילו הוא ניגף ובורח, ועל ידי נסיגתו הוא ניתק את צבא בנימין מִן הָעִיר. וַיָּחֵלּוּ בני בנימין לְהַכּוֹת מֵהָעָם חֲלָלִים כְּפַעַם בְּפַעַם, כמו בשני הקרבות הקודמים בַּמְסִלּוֹת, בדרכים אֲשֶׁר אַחַת עֹלָה בֵית אֵל וְאַחַת גִּבְעָתָה בַּשָּׂדֶה, שם הוכו כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל.

וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי בִנְיָמִן נִגָּפִים הֵם לְפָנֵינוּ כְּבָרִאשֹׁנָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נָנוּסָה וּנְתַקְּנֻהוּ מִן הָעִיר אֶל הַמְסִלּוֹת

וַיֹּאמְרוּ לעצמם בְּנֵי בִנְיָמִן: נִגָּפִים, נוחלים תבוסה הֵם לְפָנֵינוּ כְּבָרִאשֹׁנָה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מצדם רָאֵל אָמְרוּ: נָנוּסָה וּנְתַקְּנֻהוּ, ננתק את בנימין מִן הָעִיר אֶל הַמְסִלּוֹת.

וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קָמוּ מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעַרְכוּ בְּבַעַל תָּמָר וְאֹרֵב יִשְׂרָאֵל מֵגִיחַ מִמְּקֹמוֹ מִמַּעֲרֵה גָבַע

וְכֹל שאר אִישׁ יִשְׂרָאֵל קָמוּ מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעַרְכוּ, התמקמו בְּבַעַל תָּמָר, וְאֹרֵב יִשְׂרָאֵל מֵגִיחַ מִמְּקֹמוֹ מִמַּעֲרֵה גָבַע.

וַיָּבֹאוּ מִנֶּגֶד לַגִּבְעָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְהַמִּלְחָמָה כָּבֵדָה וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי נֹגַעַת עֲלֵיהֶם הָרָעָה

וַיָּבֹאוּ מִנֶּגֶד לַגִּבְעָה מכיוון בלתי צפוי, כוח רענן של עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּלְחָמָה כָּבֵדָה. וְהֵם – בני בנימין לֹא יָדְעוּ כִּי נֹגַעַת, מגיעה עֲלֵיהֶם הָרָעָה.

וַיִּגֹּף ה' אֶת בִּנְיָמִן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ כָּל אֵלֶּה שֹׁלֵף חָרֶב

וַיִּגֹּף, הכה ה' אֶת בִּנְיָמִן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ, כָּל אֵלֶּה שֹׁלֵף חָרֶב. רוב אנשי הצבא של בנימין נפלו בקרב הזה.

וַיִּרְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ

וַיִּרְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ.

וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה והָאֹרֵב הֵחִישׁוּ וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגִּבְעָה וַיִּמְשֹׁךְ הָאֹרֵב וַיַּךְ אֶת כָּל הָעִיר לְפִי חָרֶב

במעין מאמר מוסגר מתוארת בפירוט תבוסתם: וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן לתקוף אותם ובכך להתרחק מהעיר, כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה. ובינתיים הָאֹרֵב הֵחִישׁוּ, הזדרזו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגִּבְעָה. וַיִּמְשֹׁךְ אגף הָאֹרֵב וַיַּךְ אֶת כָּל הָעִיר לְפִי חָרֶב.

וְהַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר

וְהַמּוֹעֵד, הסימן המיועד מראש הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שבמחנה הראשי עִם הָאֹרֵב: כאשר תפרוץ לעיר, הֶרֶב, הרבה לְהַעֲלוֹתָם, להעלות את מַשְׂאַת, מדורת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר.

וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה

וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, כאשר ישראל נסוגו לכאורה – וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ, כִּי אָמְרוּ: אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה,

וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה

וְהנה הַמַּשְׂאֵת, הדלֵקה הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן הָעִיר, עַמּוּד עָשָׁן, וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל, כל הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן כִּי רָאָה כִּי נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ את פניו להתקפה. וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן, כִּי רָאָה כִּי נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה, שהרי הם מכותרים משני צדיהם.

וַיִּפְנוּ לִפְנֵי אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְהַמִּלְחָמָה הִדְבִּיקָתְהוּ וַאֲשֶׁר מֵהֶעָרִים מַשְׁחִיתִים אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ

וַיִּפְנוּ מלִפְנֵי אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל דֶּרֶךְ, לכיוון הַמִּדְבָּר, וְהַמִּלְחָמָה הִדְבִּיקָתְהוּ, השיגה אותו. וַאֲשֶׁר יצאו מֵהֶעָרִים שבאזור מַשְׁחִיתִים אוֹתוֹ – את מחנה בנימין בְּתוֹכוֹ.

כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח שָׁמֶשׁ

כִּתְּרוּ, הקיפו אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, רדפו אותו, במְנוּחָה, שם מקום, או: במקומות מנוחתו הִדְרִיכֻהוּ, רמסו או השיגו אותו עַד נֹכַח, מול הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח שָׁמֶשׁ.

וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל

וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. הפילו אֶת כָּל אֵלֶּה שהיו אַנְשֵׁי חָיִל.

וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלּוֹת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיַּדְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד גִּדְעֹם וַיַּכּוּ מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם אִישׁ

וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן, וַיְעֹלְלֻהוּ, בני ישראל השמידו את הנותרים בַּמְסִלּוֹת, בדרכים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ. וַיַּדְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד המקום שנקרא ְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד גִּדְעֹם, שמקומו אינו ידוע, וַיַּכּוּ מִמֶּנּוּ עוד אַלְפַּיִם אִישׁ.

וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים מִבִּנְיָמִן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל

וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים מִבִּנְיָמִן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא. הפילו אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל.

וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים

וַיִּפְנוּ בני בנימין כאשר ראו כי הובסו, וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ, שרידים מבני השבט, וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן, התחבאו בין הצוקים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, ובני ישראל לא היו מעוניינים להמשיך לרדוף אחריהם.

ואִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב מֵעִיר מְתֹם עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ

ולאחר שלוחמי בנימין חוסלו כמעט לגמרי, אִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ, חזרו אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן שאינם לוחמים וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם, מאוכלסת באנשים עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא בה, גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ.