וַיַּעַל מַלְאַךְ ה'מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם

וַיַּעַל מַלְאַךְ, שליח ה', כנראה נביא מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים. שֵׁם המקום יינתן לו בעקבות המאורע המדובר כאן. באותו מקום נערכה אספה גדולה של ישראל, וַיֹּאמֶר: אַעֲלֶה, העליתי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר: לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם,

וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם!

וְאַתֶּם מצדכם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת. אסור לכם ליצור שום קשר עם הכנענים, ואף לא תוכלו לחיות בצדם בשלווה – מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן. בניגוד לתפיסות פוליתאיסטיות, עליכם נאסר לאפשר את קיומם של מזבחות עובדי האלילים בארצכם. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי, והשארתם את יושבי כנען ואת מזבחותיהם. מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם?!

וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ

וְגַם אָמַרְתִּי, הזהרתי אתכם מראש שאם תעשו כך לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם עוד מִפְּנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים, מלכודות, או: מעיקים ואורבים מן הצד, וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ. אינכם רשאים ואינכם יכולים להתערב בגויים. אם לא תורישו אותם, שנאתם כלפיכם תתמיד, ואתם תאבדו את החן ואת החסד בעיני ה'.

וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ

עצם דיבורו של השליח אל העם בשם ה' היה התרחשות חדשה בתכלית.וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הקבוצה הגדולה שעמדה שם, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, שכן ידעו שלא עשו את שהיה עליהם לעשות, וחשו אשמה וחוסר אונים.

וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַה'

וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֹּכִים על שם הבכייה הגדולה, וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַה'. מעמדו ההלכתי של קרבן זה ועשייתו אינם ברורים. מכל מקום, דבר לא נשתנה בעקבות ההתעוררות.

וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ

עתה חוזר הסיפור לתחילתו, אל סוף הספר הקודם.וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם, שתפקד עד כה כצבא שלם, וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.

וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל

וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אותם אנשים ֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל במדבר ובכיבוש הארץ.

וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים

וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.

וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ

וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת חֶרֶס שבְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.

וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל

וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו. וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. לדור שנולד בארץ וחי את חיי השגרה שלו זיכרונות אלה לא היו אלא בגדר סיפורים, וכך נשכחו בהדרגה נפלאות העבר.

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים.

וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ה'

וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, וַיַּכְעִסוּ אֶת ה' במעשיהם.

וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת

וַיַּעַזְבוּ אֶת ה', וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת, אלילות של פריון ואושר.

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם

וַיִּחַר אַף, כעס ה' בְּיִשְׂרָאֵל על כך, וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים, שודדים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם, וַיִּמְכְּרֵם, ה' הסגיר אותם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא יָכְלוּ עוֹד ישראל לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה' הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד

בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ להילחם או להתגונן, יַד ה' הָיְתָה בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם. וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד. ה' הסב להם צרה ומצוקה.

וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם

וַיָּקֶם ה' מדי פעם שֹׁפְטִים, מנהיגים בעלי שאר רוח שלא נבחרו על ידי העם, וגם לא היו בהכרח נביאים, אך חשו בכוח ה' שבתוכם, ודיברו או פעלו בשמו, וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם. הם הצליחו לארגן את העם, לנצח במלחמות ולהחזיר את המצב לקדמותו למשך זמן מסוים.

וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת ה'לֹא עָשׂוּ כֵן

וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ, כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת ה', ואילו הם לֹא עָשׂוּ כֵן.

וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם ה'מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם

וְכִי, ולפעמים, כאשר הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים, וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט, כִּי יִנָּחֵם, ישנה ה' את מצבם המעיק ויסיר מהם את השוד ואת השלטון הזר, מִנַּאֲקָתָם, בעקבות זעקתם המיוסרת מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם. נוסף על התמודדויות השופט עם המשימות הצבאיות, הוא היה מפיח בעם את רוח האחדות.

וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה

וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם, לֹא הִפִּילוּ, גרעו מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה. אף שהשופט היה פועל בשם ה', כאשר השופט מת חזר הכול לקדמותו מכיוון שלא עלה בידו לחולל שינויים מכריעים.

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: יַעַן אֲשֶׁר, מאחר שעָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי להוריש את יושבי הארץ,

גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת

גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם, מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב, השאיר יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת. לכאורה, היו ישראל יכולים להמשיך בתנופת הכיבוש ולהשמיד את העמים שסביבותיהם, אבל הם לא רצו לעשות זאת. כיוון שלא בחרו להיות עם ה', גם ה' לא היה אִתם –

לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא

לְמַעַן נַסּוֹת בָּם – בגויים השוכנים סביבם אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם, אִם לֹא. העמים נשארו בתור פיתוי ומבחן.

וַיַּנַּח ה' אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ

וַיַּנַּח ה' אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר, וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ.