menu
small logo

חזור

יואל

פרק ד

כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, וִירוּשָׁלִָם,

וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ

וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ אותם בַגּוֹיִם, וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ.

וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְ הַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ

וְאֶל, על שבויי בני עַמִּי יַדּוּ, יפילו גוֹרָל. וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה. ככל ששבוי גדול וחזק יותר, כך מחירו גבוה יותר. על כן ילד, שאין מחירו רב, יימכר בעד ביקור אצל זונה. וְאת הַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַעבור יַּיִן וַיִּשְׁתּוּ.

וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת! הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי! קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם

וְגַם אשפוט עמים מסוימים – מָה־אַתֶּם, ערככם לִי, צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת?! הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי, וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי?! מה אתם עושים למעני?! האם אתם נותנים לי דבר-מה?! קַל מְהֵרָה, במהירות אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם. זה יהיה משפט הצדק שלכם.

אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם

אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם.

ובְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם

ואת בְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם השבויים מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים, לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם. בצור, ובצידון ואף בערי הפלשתים ישבו ספנים. את השבויים שלקחו מבני יהודה, הם מכרו ליוון, שנחשבה אז לארץ רחוקה מאוד.

הִנְנִי מְעִירָם מִן־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם

הִנְנִי מְעִירָם מִן־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה, להחזיר אותם לארצם, וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם, והמצב יתהפך –

וּמָכַרְתִּי אֶת־בְּנֵיכֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם אֶל־גּוֹי רָחוֹק כִּי ה' דִּבֵּר

וּמָכַרְתִּי אֶת־בְּנֵיכֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם, לתושבי ממלכת שבא, ששכנה או בקצה הדרומי של ערב הסעודית או בצדו האחר של הים, באפריקה המזרחית, אֶל־גּוֹי רָחוֹק, כִּי ה' דִּבֵּר.

קִרְאוּ־זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

קריאה למלחמה:קִרְאוּ־זֹאת בַּגּוֹיִם, הכריזו באוזני כולם, קַדְּשׁוּ, הכינו מִלְחָמָה, הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים, יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה.

כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת ומַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי

כֹּתּוּ, שִׁברו את אִתֵּיכֶם, והִפכו את הברזל שלהן לַחֲרָבוֹת, ואת מַזְמְרֹתֵיכֶם, המשמשות לקציצת ענפים, עשו לִרְמָחִים. גם הַחַלָּשׁ יֹאמַר: גִּבּוֹר אָנִי, כי כולכם תבואו.

עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה הַנְחַת ה' גִּבּוֹרֶיךָ

עוּשׁוּ, חושו, מהרו וָבֹאוּ כָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב למקום אחד וְנִקְבָּצוּ, שָׁמָּה הַנְחַת, הורֵד, ה', את גִּבּוֹרֶיךָ, גיבורי אויביך.

יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב

יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב.

שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם

תיאור סמלי של המלחמה: שִׁלְחוּ מַגָּל לקצור כִּי בָשַׁל כבר הקָצִיר. בֹּאוּ רְדוּ, כִּי־מָלְאָה הגַּת בענבים. הֵשִׁיקוּ, התמלאו הַיְקָבִים על גדותיהם כִּי רַבָּה רָעָתָם. הכול בשל ומוכן, והגיעה השעה להשיב לגויים כגמולם.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יבואו בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ, עמק יהושפט, הנקרא כך משום שהוא תלול ומבותר, כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, יחשכו ביום ה', וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם, אורם. המאורות לא יאירו כלל.

וַה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַה' מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

וַה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תהיה מהומה, הכול יהיה קודר ואפל והעולם כולו ירעד, אך יחד עם זאת – וַה' יהיה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ, וּמָעוֹז, מקום בטוח ומבוצר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אתם, בני ישראל, תהיו בטוחים.

וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא־יַעַבְרוּ־בָהּ עוֹד

וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי. וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ ביד בניה, וְזָרִים לֹא־יַעַבְרוּ־בָהּ עוֹד לשם כיבוש או בתהלוכת ניצחון.

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים, ייזל מהם עָסִיס, מיץ פֵּרות וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב. מן הגבעות ישפע חלב. וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה, שבהווה הם יבשים למדי, יֵלְכוּ מָיִם. וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, ויהפוך לנהר גדול – וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים, שהוא כנראה חלקו התחתון של נחל קדרון, שבית ה' עומד באגן ההיקוות שלו. נחל זה זורם מזרחה דרך מדבר יהודה לים המלח.

מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָם

לעומת יהודה, שתהיה שופעת, פורייה ופורחת, מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם, שאינה ידועה גם היום כשטח פורה במיוחד, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה. זוהי נקמת ה' בהם מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ הגויים דָם־נָקִיא, נקי בְּאַרְצָם של בני יהודה.

וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר

וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר.

וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן

ובאשר לכל אלה שנהרגו והתייסרו על ידי הגויים – וְנִקֵּיתִי, גם אם אנקה את הגויים משאר עברות שבידם – את דָּמָם של בני יהודה שנהרגו לשמי ולכבודי, לֹא־נִקֵּיתִי. וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן. כשה' ימלוך בציון, יבוא הגמול הראוי לכול גם על שופכי הדם מימים עברו.