חזור
יואל
פרק בתִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי־בָא יוֹם־ה' כִּי קָרוֹב
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי. השמיעו קול תרועה ואזהרה. יִרְגְּזוּ, יחרדו כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי־בָא יוֹם־ה', כִּי קָרוֹב. היום שבו יכה ה' את הארץ בארבה.
יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן־הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד־שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר
יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, הארבה בהמוניו מקיף את המרחב כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים. עַם רַב וְעָצוּם הוא הארבה, כָּמֹהוּ, בהיקף כזה לֹא נִהְיָה מִן־הָעוֹלָם, מעולם, וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף, יופיע שוב עַד־שְׁנֵי, שנות דּוֹר וָדוֹר.
לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ
לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ, וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה. הוא יְכלה הכול, כאילו הנחיל מלווה לפניו ואחריו בשלהבת אש. כְּגַן־עֵדֶן הייתה הָאָרֶץ לְפָנָיו, לפני הופעתו, וְאַחֲרָיו היא תיוותר מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ, דבר לא ישרוד ממנו.
כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ וּכְ פָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן
כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ. צורת הראש והגב של הארבה דומה לצורת הראש והגב של הסוסים. וּכְריצתם השועטת של פָרָשִׁים, סוסים
כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָשׁ כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ מִלְחָמָה
הארבה איננו משמיע קולות משלו, אבל כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת, עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן, ינתרו. הרחש של מיליוני פרטים יחד מגיע למרחוק, והוא נשמע כְּקוֹל הפצפוץ והפיצוח הנשמע בעת שלַהַב, להבת אֵשׁ אֹכְלָה, שורפת קָשׁ, כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ מִלְחָמָה, מוכן לקרב.
מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר
מִפָּנָיו יָחִילוּ, יפחדו עַמִּים, כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר, התאספו לקדרה, התכווצו ואיבדו את חיוניותם, או: קדרו והשחירו כשולי הקדרה מרוב פחד.
כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם
כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן, כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה. בגלל ציפורניו הקשות הארבה יכול לטפס על חומות. וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן, וְלֹא יְעַבְּטוּן, יעקמו
וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ
וְאִישׁ את אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן, גֶּבֶר, כל אחד בִּמְסִלָּתוֹ, במסלולו יֵלֵכוּן. שאינם נראים כיצורים חסרי בינה. התקדמותם העקבית – המוכפלת במיליונים, שכולם הולכים ואוכלים, הולכים ומחסלים – בהחלט מרשימה. וּבְעַד הַשֶּׁלַח, כלי נשק, חרב
בָּעִיר יָשֹׁקּוּ בַּחוֹמָה יְרֻצוּן בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב
הואיל והתקדמותם עקבית וחסרת כל מעצור, כאשר הם בָּעִיר יָשֹׁקּוּ, יישמע שם משק כנפיהם, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן, על החומה יטפסו, בַּבָּתִּים יַעֲלוּ וייכנסו, בְּעַד הַחַלּוֹנִים, דרך החלונות הם יָבֹאוּ כַּגַּנָּב, וגם שם יאכלו ככל יכולתם.
לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם
לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם. כאשר מיליוני חרקים עפים צמודים זה לזה, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, חשכו, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ, יסירו,
וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ כִּי־גָדוֹל יוֹם־ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ!
וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ, צבאו. הארבה הוא מעין צבא לא אנושי שישלח אלוקים, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ. כִּי־גָדוֹל יוֹם־ה', היום שבו יביא אלוקים על ראשכם את הארבה,
וְגַם־עַתָּה נְאֻם־ה' שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד
וְגַם־עַתָּה, נְאֻם־ה', למרות שהפורענות הגיעה, וסופה אינו נראה לעין, שֻׁבוּ עָדַי, אלי בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד. בכו והתחננו אלי.
וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל־ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם עַל־הָרָעָה
וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל תקרעו את בִּגְדֵיכֶם כנהוג בעת אבל. מי שיעמדו מול הארץ שהארבה ישחית וינשל ממנה כל מקור מחיה, בוודאי יתאבלו, אך הנביא דוחק בהם שיקרעו את לבם בתשובה ולא את בגדיהם כגינון חיצוני. וְשׁוּבוּ אֶל־ה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם, מתחרט כביכול עַל־הָרָעָה.
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַה' אֱלֹהֵיכֶם
מִי יוֹדֵעַ אולי אחרי התשובה שלכם הוא יָשׁוּב וְנִחָם על הגזרה, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו – אחרי הארבה בְּרָכָה שממנה אפשר יהיה להביא מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. אז תוכלו לכל הפחות להקריב קרבן תודה לה'.
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, קַדְּשׁוּ, הקדישו את היום לצוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה, הכריזו על אספה.
אִסְפוּ־עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ
אִסְפוּ־עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים, פעוטות וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם. עִרכו אספה גדולה שאליה יבואו כולם. יֵצֵא אפילו חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. כולם ישתתפו בצער הציבור.
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל־עַמֶּךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה', וְיֹאמְרוּ: חוּסָה, רחם, ה', עַל־עַמֶּךָ, וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם. כיוון שהמדינה מתרוקנת לגמרי ממלאי המזון שלה, מתעורר החשש שהיא נעשית חשופה לשליטתם של עמים זרים. גם אם נותר במחסנים סגורים היטב משהו שלא אכל אותו הארבה, אין בו די כדי לספק את צרכיה של המדינה. אחרי שתעבור המכה, לא תהיה אפשרות לעם המוחלש להתגונן מפני עמים שיתנכלו לו.
וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל־עַמּוֹ
בעקבות חרפת ישראל בין הגויים – וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ לאחר הנפילה הזו, וַיַּחְמֹל עַל־עַמּוֹ.
וַיַּעַן ה' וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת־הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ וְלֹא־אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם
וַיַּעַן ה' וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ: הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם שוב אֶת־הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ, ממנו, ולאחר שנאלצתם לבקש נדבות מעמי האזור בגלל מצוקת הרעב,
וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת־פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי וְסֹפוֹ אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת
וְאֶת הארבה הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם. הארבה מגיע לארץ בדרך כלל מן המזרח או מן הדרום. אזורי הגידול שלו הם באפריקה, ומשם הוא פושט, אבל ייתכן שבאופן יוצא מן הכלל הוא הגיע מן הצפון בנתיב לא רגיל.
אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי־הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת
אַל־תִּירְאִי, אֲדָמָה, גִּילִי וּשְׂמָחִי, כִּי־הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת טוב, כנגד הרעה שגרם הארבה.
אַל־תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי־עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם
אַל־תִּירְאוּ, בַּהֲמוֹת שָׂדַי, בהמות השדה, מהיעדר מזון בעקבות פשיטת הארבה, כִּי דָשְׁאוּ, יתכסו דשא נְאוֹת מִדְבָּר, כִּי־עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם, כוחם.
וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בּרִאשׁוֹן
וּבְנֵי צִיּוֹן, גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה, היורה לִצְדָקָה מתנת חינם, חסד. ִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בּחודש הרִאשׁוֹן. נראה שהשנה שבה יכה הארבה את הארץ, תהיה גם שנת בצורת. התקפת הארבה תהרוס לחלוטין את מעט היבול שייוותר, אבל בבוא האביב יחול שינוי פתאומי. גשמים מרובים יֵרדו בחודש ניסן, ויספיקו להצמחתו של יבול חדש.
וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר
וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר, תבואה, וְהֵשִׁיקוּ, יוצפו הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.
וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם
וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת, אפצה אתכם על הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה, הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם, מיני הארבה או שלביו השונים שהיו חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם.
וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם
וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי עוד לְעוֹלָם. אחרי המכה תבוא תחילתה של גאולה, שתהיה גדולה יותר מכל מה שהיה לפניה.
וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם
וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם.