קְרָא־נָא היֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה

אם רצונך לקרוא ולזעוק – אדרבא, קְרָא־נָא, אבל האם יֵשׁ עוֹנֶךָּ, מי שיענה לך?! וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים, מהמלאכים תִּפְנֶה?! אינך יכול לפנות בתפילה אלא לקדוש ברוך הוא לבדו. כאן מתאר אליפז את האוויל ואת גורלו המר. האוויל המדובר הוא מי שאינו פונה אל ה'. וייתכן שדבריו רומזים לאיוב עצמו.

כִּי־לֶאֱוִיל יַהֲרָג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה

כִּי־לֶאֱוִיל, את השוטה יַהֲרָג־כָּעַשׂ, הכעס, וּפֹתֶה, את הפתי, קל הדעת המתפתה בקלות תָּמִית קִנְאָה. ההיסחפות אחר רגשות עזים אופיינית למי שאינם חכמים, ובעטיה צפוי להם סוף רע.

אֲנִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם

אֲנִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ, צומח ומתפתח, וָאֶקּוֹב, קיללתי את נָוֵהוּ, ביתו, שאסונו יבוא לו פִתְאֹם כדי לעצור את גדילתו.

יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל

יִרְחֲקוּ בָנָיו של האוויל הזה מִיֶּשַׁע, הם לא ייוושעו, וְיִדַּכְּאוּ, יהיו מדוכאים בַשַּׁעַר, בבית הדין של העיר, וְאֵין מַצִּיל.

אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל־מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם

אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל. את מה שיקצור האוויל יאכלו רעבים אחרים. וְהרעֵב אֶל־מִצִּנִּים, אל הסלים, או: גם את הקציר המוקף בגדר קוצים יִקָּחֵהוּ, וְשָׁאַף ישאף ויבלע צַמִּים, צמא את חֵילָם של בני האוויל.

כִּי לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל

אליפז מסביר את נפילת האוויל:כִּי לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן, וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל. החטאים והפגמים אינם נובעים מן הטבע;

כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף

כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, האדם הוא זה שמועד לעברה, מפח נפש ותסכול. וּבְנֵי־רֶשֶׁף, ניצוצות יַגְבִּיהוּ עוּף. כשם שטבעם של ניצוצות להתרומם, כך טבעו של אדם לחטוא.

אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל־אֵל וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי

אוּלָם אֲנִי, שלא כמו האוויל והפתי, אֶדְרֹשׁ, אֶפנה אֶל־אֵל, וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי, אַפנה את מילותי.

עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

עליו בוודאי-אפשר לסמוך, שהרי הוא עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, שאי-אפשר לחקור אותן, נִפְלָאוֹת עַד שאֵין להן מִסְפָּר.

הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל־פְּנֵי חוּצוֹת

הוא הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם שירדו עַל־פְּנֵי חוּצוֹת.

לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע

לָשׂוּם המֵרים שְׁפָלִים לְמָרוֹם, עד השמים, וְקֹדְרִים, שבורים ומדוכאים שָׂגְבוּ, מתעלים, מתגברים ביֶשַׁע, ישועה, מצד אחד.

מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא־תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה

ומצד שני, מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, חכמים הבוטחים בערמתם, וְלֹא־תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, וייבצר מהם לעשות כל מה שתכננו.

לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה

אלוקים לֹכֵד ומכשיל חֲכָמִים בְּאמצעות עָרְמָם, ערמתם שלהם, וַעֲצַת, מזימתם של נִפְתָּלִים, אנשים מתוחכמים המבקשים תחבולות נִמְהָרָה, פזיזה וטיפשית.

יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ חֹשֶׁךְ וְכ לַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם

עונשם יהיה שיוֹמָם, ביום הם יְפַגְּשׁוּ ייפגשו עם חֹשֶׁךְ, וְכמו בלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ ויגששו את דרכם בַצָּהֳרָיִם.

וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן

וַיֹּשַׁע ה' את העניים מֵחֶרֶב, מִפִּיהֶם הטורף של הרשעים, וּמִיַּד חָזָק הוא מציל את האֶבְיוֹן.

וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ

וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה, וְעֹלָתָה, עוולה, רִשעה קָפְצָה, תסגור את פִּיהָ. גלגל חוזר בעולם. על כן אל תתייאש.

הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ ומוּסַר שַׁדַּי אַל־תִּמְאָס

אל תבעט בייסורים שכן הם חלק מן התקשורת בין אלוקים והאדם.הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ, אדם אשר יוֹכִחֶנּוּ, ייסר אותו אֱלוֹהַּ, ואת מוּסַר, הסבל שמביא עליך שַׁדַּי, ה' אַל־תִּמְאָס.

כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה

כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ את המכה שהביא, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה. הוא המכֶּה והוא המרפא.

בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע

בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ, וּבְשֶׁבַע לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע. אלוקים יצילך מכל צרה. שש ושבע הם מספרים נוסחאיים המציינים ריבוי.

בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב

בְּרָעָב פָּדְךָ, הציל אותך מִמָּוֶת, וּבְמִלְחָמָה הוא מציל אותך מִידֵי חָרֶב.

בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא וְלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא

בְּשׁוֹט לָשׁוֹן, כאשר ידברו בך דברים פוגעניים ומזיקים, תֵּחָבֵא, ה' יגן עליך, וְלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא.

לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָא

לְשֹׁד וּלְכָפָן, רעָב תִּשְׂחָק, תצחק. הם לא יאיימו עליך. וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָא, כי אלוקים יגן עליך מפניהם,

כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה־לָּךְ

כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ. האבנים, לא יהיו לך למכשול בדרכיך, הטבע כולו ישתף עמך פעולה וְגם חַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה־לָּךְ, תשלים אתך ולא תיגע בך לרעה.

וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא

וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם ישרור באָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, כאשר תתוודע אל ביתך בחזרתך מן הדרך – וְלֹא תֶחֱטָא, לא תחסר, תמצא את ביתך שלם.

וְיָדַעְתָּ כִּי־רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ

וְיָדַעְתָּ כִּי־רַב זַרְעֶךָ, יהיו לך ילדים רבים, וְצֶאֱצָאֶיךָ ירבו כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.

תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ

תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר. תבוא בזמן הראוי, כלומר בשיבה טובה, אל הקבר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ, כמו איסוף ערמות היבול, שהוא שיאו של העמל שהושקע בתבואה בְּעִתּוֹ.

הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע־לָךְ

והוא חותם את נאומו: הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ, ואכן כֶּן־הִיא, כך הוא סדר העולם. בסוף הנקי והישר אינו אובד, כאחריתו של האוויל. שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה, איוב, דַע־לָךְ. חשוב על הדברים הללו גם באופן אישי. אליפז רומז לאיוב: אם תקבל שאלוקים כיוון אליך את הסבל הזה, ותיכנע בפני הידיעה הזאת, תזכה להיוושע עוד בחייך. ה' יחזיר לך את כל מה שנגרע ממך, ותהיה אחריתך טובה.