וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־ה' וַיֹּאמַר׃

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־ה' וַיֹּאמַר׃

יָדַעְתִּ כִּי־כֹל תּוּכָל וְלֹא־יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה

יָדַעְתִּי, אני יודע עכשיו את מה שידעתי גם קודם – כִּי־כֹל תּוּכָל, וְלֹא־יִבָּצֵר נמנעת מִמְּךָ כל מְזִמָּה, מחשבה. ובכל זאת תודעתי עברה תמורה כה גדולה עד שאני תוהה:

מִי זֶה מַעְלִים עֵצָה בְּלִי דָעַת לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע

מִי זֶה מַעְלִים עֵצָה בְּלִי דָעַת?! כיצד נעלמה הדעת הזאת ממני קודם לכן?! לָכֵן אני מתנצל שהִגַּדְתִּי, דיברתי עד היום, וְלֹא אָבִין, הבנתי. דיברתי על נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, דברים שנשגבו מבינתי וְלֹא אֵדָע אותם. וכך אמרתי אליך בלא דעת:

שְׁמַע־נָא וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי

שְׁמַע־נָא, וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר. הקשב לדברי. אני אֶשְׁאָלְךָ, וְאתה הוֹדִיעֵנִי, תענה לי.

לְשֵׁמַע־אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ

בעבר לְשֵׁמַע־אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ, מה שידעתי עליך היה בגדר שמועות מאחרים, וְאילו עַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ. בעקבות התגלות כבודך הישירה לעיני השתנה כל עולמי.

עַל־כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר

עַל־כֵּן אֶמְאַס בכל הדיבורים שדיברתי, וְנִחַמְתִּי, אני מתחרט ומצטער עַל דברי שיצאו מפיו של מי שאינו אלא עָפָר וָאֵפֶר, בן-תמותה שפל. אפשרות אחרת: עצמתו של המפגש אתך עוררה אותי למאוס בדברים שייחסתי להם ערך בחיי. בפנייתך אלי מצאתי נחמה על ישיבתי הדואבת בייסורי, בעת שישבתי בעפר ובאפר.

וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר ה' אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־אִיּוֹב וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב

וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר ה' אֶת־הַדְּבָרִים אֶת־הַדְּבָרִיםהָאֵלֶּה אֶל־אִיּוֹב, וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי: חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ. אני כועס עליכם, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי, למעני, או: עלי נְכוֹנָה, כראוי כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. דיבוריו של איוב שבאו מתוך סבל ומכאוב, היו מוצדקים. איוב ידע גבול גם כשהתריס. להצעתה של אשתו ‘בָּרֵךְ' אֱלֹהִים, הוא סירב בתוקף. לעומת זאת, ידידיו, דיברו שלא כהוגן, הן בכך שכדי להצדיק את ה' הם האשימו את איוב באחריות לאשר אירע לו; הן בפנייתם אל דיונים פילוסופיים ותיאולוגיים מופשטים נוכח כאבו הממשי של רֵעם.

וְעַתָּה קְחוּ־לָכֶם שִׁבְעָה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל־עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב

וְעַתָּה קְחוּ־לָכֶם שִׁבְעָה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל־עַבְדִּי אִיּוֹב, וְהַעֲלִיתֶם קרבנות עוֹלָה בַּעַדְכֶם, כדי לכפר על עוונותיכם. וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם, כיוון שחטאתם כלפיו, וכן משום שהוא איש תם וישר, כִּי אִם, רק את פָּנָיו אֶשָּׂא, אפנה אליו לטובה, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה, רעה גדולה. רק זכותו תוכל להגן עליכם מהעונש הראוי לכם כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב.

וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם ה' וַיִּשָּׂא ה' אֶת־פְּנֵי אִיּוֹב

וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וצֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם ה'. הם הקריבו את הקרבנות, ביקשו את סליחתו של איוב, והוא התפלל עליהם, וַיִּשָּׂא ה' אֶת־פְּנֵי אִיּוֹב.

וַה' שָׁב אֶת־שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ וַיֹּסֶף ה' אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה

וַה' שָׁב אֶת־שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ. איוב לא נטר לרעיו ולא שמח לאידם, אלא התפלל עליהם. וַיֹּסֶף ה' אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה, כפליים.

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל־אֶחָיו וְכָל־אַחְיֹתָיו וְכָל־יֹדְעָיו לְפָנִים וַיֹּאכְלוּ עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־הֵבִיא ה' עָלָיו וַיִּתְּנוּ־לו קְשִׂיטָה אֶחָת וְאִישׁ נֶזֶם זָהָב

וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל־אֶחָיו וְכָל־אַחְיֹתָיו וְכָל־יֹדְעָיו, מכריו אֵלָיו כָּל־אֶחָיו וְכָל־אַחְיֹתָיו וְכָל־יֹדְעָיולְפָנִים, שחווה את נטישתם בשעת צערו. וַיֹּאכְלוּ עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ, וַיָּנֻדוּ לוֹ, השתתפו בצערו וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־הֵבִיא ה' עָלָיו. וַיִּתְּנוּ־לוֹ אִישׁ קְשִׂיטָה, מטבע, או: כבשה קטנה אֶחָת, וְאִישׁ נֶזֶם זָהָב אֶחָד.

וַה' בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב מרֵאשִׁתו וַיְהִי־לו אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף־צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת

וַה' בֵּרַךְ אֶת־אַחֲרִית אִיּוֹב יותר מכל מה שהיה לו ברֵאשִׁתוֹ. וַיְהִי־לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף־צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת.

וַיְהִי־לו שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת

וַיְהִי־לוֹ שִׁבְעָנָה, שתי שביעיות בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. מספר הבנים הוכפל, ואילו מספר הבנות נשאר כפי שהיה, אלא שלבנותיו היה צד ייחוד, ועל כן הן נמנות בשמותיהן, שאולי קשורים לענייני יופי:

וַיִּקְרָא שֵׁם־הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ

וַיִּקְרָא שֵׁם־הָאַחַת יְמִימָה, מאירה כיום וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה, שם בושם וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ, כלי לאיפור.

וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל־הָאָרֶץ וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם

וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל־הָאָרֶץ. וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. הן היו מיוחסות, יפות וגם עשירות.

וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי־זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּרְאֶ אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה דֹּרוֹת

וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי־זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. יהיה אשר יהיה גילו הקודם, חייו הראשונים נהרסו לחלוטין, והחיים החדשים שבהם זכה – אורכם כפליים משבעים השנים הנחשבות כזמן החיים הסטנדרטי של אדם. וַיִּרְאֶה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנֵי בָנָיו במשך אַרְבָּעָה דֹּרוֹת.

וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים

וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.