הֵן־תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָל

הֵן־תֹּחַלְתּוֹ, תקוותו של המבקש לצודו נִכְזָבָה, הֲגַם, הרי אפילו אֶל־מַרְאָיו, למראהו יֻטָל, נופל אדם באימה.

לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב

לֹא, אין יצור אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ, שיעיר ויטריד אותו משלוותו.וּמִי הוּא שלְפָנַי, כנגדי יִתְיַצָּב. ה' מזמין כביכול את מי שמתיימר לנצח את הלווייתן להתערבות:

מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הוּא

מִי הִקְדִּימַנִי, מצליח יותר ממני בהתמודדות זו וַאֲשַׁלֵּם לו את דמי ההתערבות?! ויש לי מהיכן לשלם לו, שכן תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הוּא.

לוֹ אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר־גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ

אילו נמצא אדם אכזר וגיבור כזה, לוֹ – באשר אליו אַחֲרִישׁ, הייתי שותק לשמע בַּדָּיו, פעולות אבריו, גבורותיו או: הגיגיו וּדְבַר־גְּבוּרוֹת, גבורותיו וְחִין עֶרְכּוֹ, החן שבו אבריו ערוכים.

מִי־גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ בְּכֶפֶל רִסְנוֹ מִי יָבוֹא

כאן הוא חוזר לתאר את הלווייתן:מִי־גִלָּה, יכול לגלות את פְּנֵי לְבוּשׁוֹ, מה שנחבא בתוך לבוש הקשקשים שלו?!בְּכֶפֶל רִסְנוֹ, ברסנו הכפול – בין שתי לסתותיו, מקום הנחת הרסן מִי יָבוֹא?! איש לא יעז להתקרב לשם.

דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה

את דַּלְתֵי פָנָיו, פיו, מִי פִתֵּחַ, יכול לפתוח?!סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה. שִׁניו מאיימות על כל הסובב אותו.

גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר

גַּאֲוָה, הוא מתגאה באֲפִיקֵי, ערוצי, חגורות או: גושי מָגִנִּים, קשקשים, כך שבשרו סָגוּר וכלוא מאחוריהם כמו תחת חוֹתָם צָר.

אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא־יָבֹא בֵינֵיהֶם

אֶחָד בְּאֶחָד, זה בזה יִגַּשׁוּ, נוגעים הקשקשים, וְרוּחַ, רווח לֹא־יָבֹא בֵינֵיהֶם.

אִישׁ־בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ

אִישׁ־בְּאָחִיהוּ, באחיו, זה בזה יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ לשריון אחד וְלֹא יִתְפָּרָדוּ.

עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר

עֲטִישֹׁתָיו, התעטשותו תָּהֶל, מאירה, מפיצה אוֹר. כשהוא מתעטש, נראה כאילו ברק יוצא ממנו, וְעֵינָיו זוהרות כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר, כהתאדמות השמים לקראת הזריחה.

מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ

מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ, יוצאים, ואף כִּידוֹדֵי, ניצוצות אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ, יוצאים ממנו.

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן דוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן, כְּמו עשן העולה מדוּד נָפוּחַ, רותח וְאַגְמֹן, וסיר.

נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא

נַפְשׁוֹ כמו גֶּחָלִים תְּלַהֵט, וְלַהַב, להבה מִפִּיו יֵצֵא.

בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה

בְּצַוָּארוֹ יָלִין, נמצא, שוכן עֹז, עוצמה רבה, וּלְפָנָיו תָּדוּץ, שמֵחה אפילו דְּאָבָה, דאגה וצער. כלומר, אין לפניו כל דאגה ועצב. או: מכיוון שהוא טורף והורס כל דבר, הוא זורה סביבו אימה, ורק הדאגה והצער יכולים לשמוח לפניו.

מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל־יִמּוֹט

מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ. בשרו יָצוּק עָלָיו, בַּל־יִמּוֹט, יתמוטט. גופו מוצק מגובש והדוק.

לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ־אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית

לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ־אָבֶן. הוא איננו מתרגש ומפחד. וְיָצוּק, יציב כְּפֶלַח תַּחְתִּית, השֶׁכב ברֵחיים, שלא כמו הפלח העליון, הרֶכב, המסתובב.

מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ

מִשֵּׂתוֹ, משאתו, מאימתו, יָגוּרוּ, יפחדו אֵלִים, גיבורים, ומולו אף מִשְּׁבָרִים, המשבָּרים, גלי הים יִתְחַטָּאוּ, ייזוקו וייפגמו. הלווייתן עמיד בפני כל כלי נשק:

מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה

מַשִּׂיגֵהוּ בחֶרֶב – בְּלִי תָקוּם, לא לו תהיה תקומה, או: החרב שביד מי שמבקש להשיגו לא תוכל לעמוד בפניו. ולא רק החרב אלא גם חֲנִית מַסָּע, שהיא כלי נשק גדול יותר, וְשִׁרְיָה, שריון.

יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה

אם מנסים לפגוע בלווייתן באמצעות ברזל – יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל. הברזל ייסוג מעליו כאילו היה רך כמו תבן. לְעֵץ אכול רִקָּבוֹן תיחשב מולו נְחוּשָׁה, הנחושת, מחמת קשקשיו הקשים והחזקים.

לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לוֹ אַבְנֵי־קָלַע

לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת, חץ. לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לוֹ, נחשבים בעיניו אַבְנֵי־קָלַע שמשליכים עליו.

כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן

כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ בעיניו יריותיו של תוֹתָח, כלי נשק אחר שאינו מזוהה, וְיִשְׂחַק, הוא צוחק בזלזול לְרַעַשׁ כִּידוֹן. כלי המשחית אינם עושים עליו שום רושם.

תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי־טִיט

במקום מרבצו מונחים תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ, חרסים חדים, אבל אין הם מטרידים אותו כלל. אם יִרְפַּד, מרפד לעצמו בתור מצע חָרוּץ, כלי דיש דוקר – הוא יוכל לנוח עליו כאילו הוא רובץ עֲלֵי־טִיט. הוא חסין בפני כל דבר.

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר את המְצוּלָה, מעמקי הים. יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה, תערובת בשמִים. תנועתו של היצור הענק מערבבת את כל מה שסביבה ויוצרת מהומה במים.

אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה

אַחֲרָיו יָאִיר, ייראה נָתִיב, שביל. תנועתו המהירה תשאיר אחריו סימן במים, כמו לאחר מעבר אנייה. יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה. שחייתו תותיר קצף לבן.

אֵין־עַל־עָפָר מָשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָת

אֵין־עַל־עָפָר, ביבשה מָשְׁלוֹ, יצור דומה לו, הֶעָשׂוּ, העשוי, שנברא לִבְלִי־חָת, כך שלא יירא מדבר.

אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָׁחַץ

אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ הוא יִרְאֶה. הוּא מֶלֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָׁחַץ, הבריות הגדולות.