menu
small logo

חזור

איוב

פרק מ

וַיַּעַן ה' אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃

לאחר שה' הסב את תשומת לבו של איוב לכך שאין הוא אלא אחד מברואיו הרבים, ולמרות תודעתו המפותחת אין הוא יכול לנהל את העולם. טענותיו של איוב מסתתמות, והוא מעדיף לשתוק. וַיַּעַן ה' אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃

הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶנָּה

הֲאם רֹב, מי שרב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר, נוהג באופן מוסרי, או: עשוי לקבל מוסר?! אנא, מי שמוֹכִיחַ אותי – את אֱלוֹהַּיַעֲנֶנָּה, מוזמן לנסות להשיב לדברי!

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־ה' וַיֹּאמַר׃

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־ה' וַיֹּאמַר׃

הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי

הֵן קַלֹּתִי, אני קל בעיני עצמי. מָה אֲשִׁיבֶךָּ, אוכל לענות לך?! יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ, על פִי לאות שתיקה.

אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף

אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה יותר, וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף. אכן, דיברתי יותר מדי.

וַיַּעַן־ה' אֶת־אִיּוֹב מִן סְעָרָה וַיֹּאמַר׃

וַיַּעַן־ה' אֶת־אִיּוֹב מִן סְעָרָה וַיֹּאמַר׃

אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי

אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ, חגור מתניך, הכן עצמך, אֶשְׁאָלְךָ על תופעות נוספות, וְהוֹדִיעֵנִי.

הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק

הַאַף תָּפֵר, אתה טוען שאני מבטל את מִשְׁפָּטִי, כלומר שמשפטי אינו הוגן?! האם תַּרְשִׁיעֵנִי, אתה טעון שאני רשע לְמַעַן תִּצְדָּק?!

וְאִם־זְרוֹעַ כּאֵל לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵם

אם חכם אתה וצודק יותר ממני, אולי גם כוחך ככוחיוְאִם־זְרוֹעַ, כוח כּכוחו של האֵל יש לָךְ, וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵם, תרעיש?!

עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ

עֲדֵה, קשט עצמך נָא בגָאוֹן וָגֹבַהּ, וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ כמוני.

הָפֵץ עַבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ

הָפֵץ את עַבְרוֹת אַפֶּךָ, זעמך, וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ.

רְאֵה כָל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם

רְאֵה כָל־גֵּאֶה והַכְנִיעֵהוּ, וַהֲדֹךְ, כְּתוש רְשָׁעִים תַּחְתָּם.

טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן

טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד, את פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ, כסה, אסור בַּטָּמוּן, במקום נסתר.

וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּי תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ

וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ, אודה בצדקתך, כִּי, אם תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ. אם תוכל לעשות את אשר אני יכול לעשות בכוחך שלך. אלוקים לועג לאיוב המעמיד עצמו מולו, כאילו יש צד של דמיון בינו לבין יוצרו, ואומר לו: אדרבא, נהל אתה את העולם טוב יותר וגם אני אודה ואשבח אותך.

הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל

אם לא תוכל לשלוט על הגאים שבבני אדם, לך נא אל יצורים אחרים: הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת, שֵׁם בהמה גדולה אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ, החולקת אתך את העולם, חָצִיר, עשב כַּבָּקָר יֹאכֵל, הוא יצור צמחוני.

הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ

הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו, וְאוֹנוֹ, כוחו בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ.

יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ

כשיַחְפֹּץ, יחפוז, ימהר לנענע בזְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז. זנבו האדיר ייראה כעץ ארז נע ברוח, גִּידֵי פַחֲדָו, אשכיו יְשֹׂרָגוּ, מסורגים ומסועפים כענפי עץ.

עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל

עֲצָמָיו, עצמותיו דומות לאֲפִיקֵי, גושי נְחֻשָׁה, נחושת. גְּרָמָיו, עצמותיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל.

הוּא רֵאשִׁית דַרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ

הוּא רֵאשִׁית, הראשון בחשיבותו בדַרְכֵי, בין היצורים שברא אֵל, או: הוא הבהמה הראשונה שברא ה'. הוא חסין מפני כל פגיעה של צייד או חיית טרף. רק הָעֹשׂוֹ, מי שעשה אותו יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ אליו להרגו.

כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָׁם

כִּי את בוּל, יבול ההָרִים יִשְׂאוּ ויביאו לוֹ, וְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָׁם – במקום מרבצו. הוא אינו טורף ואינו פוגע בשום חיה.

תַּחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה

תַּחַת־צֶאֱלִים, עצי צאלה, או: שם כללי לעצים מצלים, או: צללים יִשְׁכָּב, בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.

יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָחַל

יְסֻכֻּהוּ, מסוככים עליו צֶאֱלִים ויהיו לו צִלְלוֹ, צלו. יְסֻבּוּהוּ, סובבים ומקיפים אותו עַרְבֵי־נָחַל.

הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ

הֵן הוא כה גדול שיַעֲשֹׁק, בכוחו לבלוע נָהָר, וְלֹא יַחְפּוֹז, ייחפז, ימהר מחרדה כלשהי, שכן הוא אינו ירא משום יצור אחר. יִבְטַח, הוא ירגיש בטוח גם כִּי, כאשר יָגִיחַ, ימשוך את כל נהר היַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ.

בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקָב אָף

בְּעֵינָיו של הבהמות יִקָּחֶנּוּ – יבלע את הירדן כולו. בתשוקתו לשתות אותו הוא ישפיל את פניו ויגמע אותו עד אשר בְּמוֹקְשִׁים, באבני הנגף ובמכשולים שעל קרקעית הנהר יִנְקָב הבהמות את האָף של עצמו.

תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְ חֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ

מן הבהמות – החיה העצומה ביבשה, הוא עובר ללווייתן – החיה הגדולה שבים. תִּמְשֹׁךְ, האם תוכל למשוך לִוְיָתָן בְּאמצעות חַכָּה, וּבְאמצעות חֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ, תתפוס אותו באמצעות נעיצתו בלשונו?!

הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיוֹ

הֲתָשִׂים אַגְמֹן, קרס כפוף בְּאַפּוֹ, וּבְחוֹחַ, קוץ תִּקֹּב, תנקב את לֶחֱיוֹ לשם לכידתו?!

היַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת

ואילו ניסית לדוג את הלווייתן העצום – האם היית מצפה שהוא יַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם, או יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת, בלשון רכה כדי להפציר בך שלא תבצע את זממך?!

הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם

הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ כדי להינצל מאיומך ויסכים שתִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם?!

הַתְשַׂחֶק־בּוֹ כּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ

הַתְשַׂחֶק־בּוֹ כּמו שמשחקים בצִּפּוֹר, וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ, לילדיך כדי שיוכלו להשתעשע בו?!

יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים

האם יִכְרוּ, יערכו סעודה עָלָיו חַבָּרִים, חכמים ומכשפים, או: חבורות סוחרים, ויֶחֱצוּהוּ, יחלקו את בשרו בֵּין כְּנַעֲנִים, סוחרים?!

הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ

הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת, קוצים או יתדות דוקרות את עוֹרוֹ כדי לצוד אותו, וּבְצִלְצַל דָּגִים, כלי חד ללכידת הדג הגדול תדקור ברֹאשׁוֹ?!

שִׂים־עָלָיו כַּפֶּיךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל־תּוֹסַף

אילו ניסית לשִׂים־עָלָיו את כַּפֶּיךָ, אילו התאמצת ללכדו – זְכֹר, זכרהּ של מִלְחָמָה אַל־תּוֹסַף, לא היה ממשיך להתעורר בך, מחמת הטראומה שהייתה מותירה בך ההתגרות בו.