הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר

הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת, מתי נולדים יַעֲלֵי־סָלַע?! האם את חֹלֵל, זמן המלטת אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר, אתה זוכר?!

תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה

האם תִּסְפֹּר את היְרָחִים, חודשי הריונן עד שתְּמַלֶּאנָה, יגיע זמן ההמלטה, וְיָדַעְתָּ את עֵת לִדְתָּנָה, לידתן, כך שתוכל לסייע להן?!

תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה

כשהן תִּכְרַעְנָה, יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה, יצאו מגופן הנבקע, ואת חֶבְלֵיהֶם, צירי הלידה שלהן תְּשַׁלַּחְנָה מעליהן. את חיות הבית האדם יכול להזין ואף לסייע להן בהמלטותיהן, ואילו חיות הבר ניזונות ומתרבות בלי ידיעתו ובלי מעורבותו של האדם כלל.

יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ

יַחְלְמוּ, יתחזקו בְנֵיהֶם של היעלים והאיילות, יִרְבּוּ בַבָּר, בחוץ, יָצְאוּ לבדם וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ – אל אמותיהם.

מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ

מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חמור בר, חָפְשִׁי כך שאי-אפשר לשעבדו כלל, וּמֹסְרוֹת, רצועות הקשירה של עָרוֹד, אף הוא מין חמור בר מִי פִתֵּחַ, התיר?!

אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ ומִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה

אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי, קבעתי בעֲרָבָה את בֵיתוֹ, ואת מִשְׁכְּנוֹתָיו, אזור המחיה שלו בארץ מְלֵחָה, באזורים מדבריים.

יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע

מכיוון שהוא חי רק במקומות שאינם מיושבים, הוא יִשְׂחַק לַהֲמוֹן, להמולת קִרְיָה, עיר, לקולות העבודה הנשמעים בה, תְּשֻׁאוֹת, קולות רועשים של מי שנוֹגֵשׂ, רודה בזולתו, לֹא יִשְׁמָע.

יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל יָרוֹק יִדְרוֹשׁ

יְתוּר, יָתור, ישוטט ויחפש בהָרִים את מִרְעֵהוּ, וְאַחַר כָּל עשב יָרוֹק הוא יִדְרוֹשׁ.

היֹאבֶה רֵים עָבְדֶךָ אִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶךָ

האם יֹאבֶה, ירצה רֵים, ראם, חיית בר גדולה וחזקה, עָבְדֶךָ, לעבוד אצלך, האִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶךָ, וממנו ישבע?! בעולם החי יצורים רבים שאינם כפופים לאדם ואינם מסתייעים על ידו.

הֲתִקְשָׁר־רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם־יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ

הֲתִקְשָׁר־רֵים כדי שיחרוש בְּתֶלֶם באמצעות עֲבֹתוֹ, בחבל שלו, אִם־יְשַׂדֵּד, יתחח בעֲמָקִים אַחֲרֶיךָ?!

הֲתִבְטַח־בּוֹ כִּי־רַב כֹּחוֹ ותַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ

הֲתִבְטַח־בּוֹ כִּי־רַב כֹּחוֹ, ומשום כך תַעֲזֹב אֵלָיו, תניח בידו את השדה הזרוע, פרי יְגִיעֶךָ?!

הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי־יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף

הֲתַאֲמִין בּוֹ, האם תוכל לסמוך עליו כִּי־יָשִׁיב, יישא לביתך על גבו את זַרְעֶךָ, וְאת תבואתך מגָרְנְךָ יֶאֱסֹף?! אולי מפאת גודלו ועצמתו של הראם היית רוצה לאלפו לרתום אותו למלאכתך, ואולם הוא כביר מכדי שבני אדם ישלטו בו וישתמשו בו לצורכיהם.

כְּנַף־רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה לחֲסִידָה וְנֹצָה

ומכאן לנפלאות הכרוכות בקיומן של הציפורים: האם אתה בראת כְּנַף־רְנָנִים, ציפור שיר או ציפור שכנפיה ססגוניות ומתפארות כביכול בצבעוניותן, נֶעֱלָסָה, עליזה, האִם יצרת אֶבְרָה, מפרק כנף לחֲסִידָה וְנֹצָה?!

כִּי־תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל־עָפָר תְּחַמֵּם

כִּי־תַעֲזֹב ציפור לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ, כיוון שאין היא מקננת על העצים או על הסלעים אלא על האדמה, וְעַל־עָפָר היא תְּחַמֵּם אותן.

וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ

וַתִּשְׁכַּח, התנהגותה זו אינה מביאה בחשבון כִּי כל רֶגֶל תְּזוּרֶהָ, עלולה לדרוך על הביצה ולמעוך אותה, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ, עלולה לרמוס אותה.

הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָחַד

אותו עוף הִקְשִׁיחַ את לבו וחילק את בָּנֶיהָ לְלֹא־לָהּ, יש ציפור המתנכרת לבניה ועוזבת אותם. לְרִיק, לשווא היה יְגִיעָהּ בדגירתה על ביציה בְּלִי־פָחַד, בלא לחשוש שמא יילקחו ממנה גוזליה,

כִּי־הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָה

כִּי־הִשָּׁהּ, השכיח או החסיר ממנה אֱלוֹהַּ חָכְמָה, וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָה.

כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ

כָּעֵת, כאשר תבוא העת שהיא תרצה לעוף בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא, והיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ שאינם יכולים לפגוע בה. אני הוא השומר גם על צפור זו.

התִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה התַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה

האם אתה תִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה?! האם אתה תַלְבִּישׁ את צַוָּארוֹ רַעְמָה?!

התַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה

האם אתה תַרְעִישֶׁנּוּ, גורם לסוס להרעיש כָּרעש שמשמיע האַרְבֶּה בשעת פשיטתו בשדות?! הוֹד נַחְרוֹ, נחירתו, קולו היוצא מנחיריו, מטיל אֵימָה.

יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת־נָשֶׁק

בשעיטתו יַחְפְּרוּ רגליו של סוס המלחמה בָעֵמֶק, וְיָשִׂישׂ, וישמח בְּכֹחַ, יֵצֵא לִקְרַאת־נָשֶׁק. הוא מוכן לקרב.

יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָרֶב

יִשְׂחַק, ילעג לְפַחַד וְלֹא יֵחָת, יפחד. וְלֹא־יָשׁוּב אחורה לברוח מִפְּנֵי־חָרֶב.

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וכִידוֹן

עָלָיו תִּרְנֶה, תשיר, תשמיע קול אַשְׁפָּה, הכלי שבתוכו נמצאת התחמושת. מתוכה ירעיש שקשוק החצים בלַהַב חֲנִית ובכִידוֹן.

בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ ולֹא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָר

בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ, שועט, ומרוב שמחה לֹא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָר המזעיק את החיילים למלחמה ומתריע מפני אויב הוא שומע.

בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה

בְּדֵי, מדי השמעת תרועת שֹׁפָר, המציינת פתיחה במלחמה, יֹאמַר: הֶאָח. הוא שש אלי קרב, וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה, וישמע רַעַם שָׂרִים, שרי המלחמה וּתְרוּעָה. לעומת חיות הבר שנזכרו קודם לכן, סוסי מלחמה מקיימים קשר הדדי קרוב מאוד עם בני האדם.

הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן

ושוב אל העופות: הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר, יעוף נֵץ, יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן, לדרום. הנִּצים הנודדים העוברים בארץ עושים את דרכם דרומה. האם ידיעתו של הנץ לנדוד דרומה לקראת החורף נשענת על בינת אנוש?!

אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ

האִם־עַל־פִּיךָ, לפי דברך יַגְבִּיהַּ נשֶׁר לעוף, וְכִי יָרִים, יבנה במקום גבוה את קִנּוֹ?!

סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל־שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה

בסֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן, ויישן עַל־שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה.

מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ

מִשָּׁם – ממרום ההרים חָפַר, מחפש אֹכֶל, לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ. חלק מבשר הפגרים שמוצא הנשר הוא אוכל בעצמו, וחלק הוא מביא לגוזליו שבקן –

וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא

וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ, בולעים דָם, שכן אף הם ניזונים מנבלות, וּבַאֲשֶׁר נמצאים חֲלָלִים, פגרים שָׁם הוּא.