menu
small logo

חזור

איוב

פרק לח

וַיַּעַן־ה' אֶת־אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר

וַיַּעַן־ה' אֶת־אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, הרוח שמוטטה את בית בנו הבכור והמיתה את בניו, וַיֹּאמַר:

מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת

מִי זֶה שבמקום לדבר דברי חכמה מאירים הוא מַחְשִׁיךְ עֵצָה, חכמה בְמִלִּין, במלים בְּלִי־דָעַת?! כך פונה ה' לאיוב.

אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי

אֱזָר, חגור נָא כְגֶבֶר את חֲלָצֶיךָ, מתניך, עמוֹד והתכונן וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי, כמובן אמנם מדובר בשאלות רטוריות, שאין ציפייה מציאותית שיענה עליהן:

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ, כשיסדתי את העולם?! הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה, אם יש לך ידע על כך.

מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו

מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ, מידותיה – אמוֹר כִּי, אם תֵדָע, אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו, מכשיר מדידה?! אינך מכיר את תכניות העולם ואת דרך היווצרותו.

עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ

עַל־מָה אֲדָנֶיהָ, הבסיסים לעמודים שעליהם נשענת הארץ, כביכול, הָטְבָּעוּ, שוקעו?! אינך יודע על מה הארץ עומדת. אוֹ מִי־יָרָה, הציב את אֶבֶן פִּנָּתָהּ, אבן היסוד של הארץ,

בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים

בְּרָן, כאשר החלו לשיר יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים, המלאכים?!

וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא

מן השאלות שבהן ה' מראה לאיוב שאין הוא מכיר את ראשיתו של העולם ואת סוד היווצרותו וקיומו, הוא עובר להשתבח בעצמתו של הים ובכוח האלוקי שרק הוא יכול לבלמו: וַיָּסֶךְ, ומיהו שסָּכר בִּדְלָתַיִם יָם כדי שלא יציף את היבשה עוד בְּגִיחוֹ, מֵרֶחֶם יֵצֵא, בשעה שהים נולד, כביכול. כבר בראשיתו הופיע הים כבול, ונאסר עליו להתפרץ מחוץ לתחומו.

בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ ועֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ

בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, כשהלבשתי את הים בענן, ואת העֲרָפֶל הפכתי לחֲתֻלָּתוֹ, עטיפתו שבה הוא מחותל. הים הגדול נראה כאילו הוא מגיע לקצה השמים, והעננים לו כבגד מכורך.

וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם

וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו, שברתי את כוח ההתפשטות שלו באמצעות חֻקִּי, הגבול שהעמדתי לו, וָאָשִׂים על הים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם, מנעתי ממנו לחרוג מגבולו.

וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ

וָאֹמַר לים: עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, תמשיך בתנועתך, וּפֹא, ופה יָשִׁית, יושם כוחך בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ, חרף גליך המתנשאים מעלה.

הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר

ובעניין האור: הֲמִיָּמֶיךָ, האם מיום היותך אירע שצִוִּיתָ על הבֹּקֶר להופיע?!

יִדַּעְתָּה הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה

האם אי-פעם יִדַּעְתָּה את הַשַּׁחַר מהו מְקֹמוֹ כדי להתפשט משם ולֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת, בשולי הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה?! בפריסת האור על הארץ הרשעים הפועלים באפלת המחתרת מנוערים ממנה.

תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ

מדי בוקר תִּתְהַפֵּךְ הארץ כְּחֹמֶר חוֹתָם רך המקבל צורות שונות, שכן אור השמש יעצב אותה מחדש, וְיִתְיַצְּבוּ עליה בני האדם כְּמוֹ לְבוּשׁ מתחלף,

ויִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר

ובבוא הזמן יִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וּזְרוֹעַ רָמָה, גבוהה וחזקה תִּשָּׁבֵר בבוא האור על הארץ כולה. את כל אלה אני מחולל.

הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי יָם ובְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ

הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי, מעמקי יָם, והאם בְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ?! ידוע לך מה מתרחש בתהומות?!

הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה

הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה?! גם המוות הוא חלק מן המציאות. האם פענחת את סודו?!

הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ

האם הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי, כל מרחב האָרֶץ?! הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. הרי אינך מכיר את העולם כולו.

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמוֹ

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ, היכן יִשְׁכָּן־אוֹר, וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה, מהו מְקֹמוֹ,

כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלוֹ וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ

כִּי תִקָּחֶנּוּ, שתוכל לקחת הן את האור והן את החושך ולהביאו אֶל־גְּבוּלוֹ, מקומו של כל אחד מהם, וְכִי תָבִין, ושתדע מהן הנְתִיבוֹת, הדרכים אל בֵּיתוֹ, מקומו.

יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים

לפני שה' ממשיך למנות באוזני איוב את שאלותיו המדגישות את נחיתותו של האדם וקוצר ימיו, הוא אומר לו בלעג:אם את כל אלה יָדַעְתָּכִּי־אָז – בעת בריאת העולם תִּוָּלֵד, וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים. מי שמספר ימיו אינו כמספר ימי עולם לא יוכל לדעת את כל אלה. רק לי הם ידועים.

הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה

הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרוֹת, המקומות שבהם מוחזק שָׁלֶג, וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה?!

אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה

אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי, שמרתי אותם לְעֶת־צָר, אויב, לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה. בזמן שאלחם ברשעים אמטיר עליהם מבול של שלג וברד.

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ שבה יֵחָלֶק, יפציע אוֹר?!מהיכן יָפֵץ, יתפזר רוח קָדִים, רוח מזרחית עֲלֵי־אָרֶץ?!

מִי־פִלַּג לשֶׁטֶף תְּעָלָה ודֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת

מִי־פִלַּג, הבקיע לזרימתו של שֶׁטֶף הגשם תְּעָלָה, נתיב שדרכו יצאו מן הענן ויובילו את טיפותיהם דווקא לאזורים מסוימים, ומי פילס דֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת, לרעם,

לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בּוֹ

לְהַמְטִיר גם עַל־אֶרֶץ לֹא, שאין בה אִישׁ, ועל מִדְבָּר לֹא־אָדָם בּוֹ

לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא

כדי לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה, את המקומות העלובים שאיש אינו דואג להשקייתם, וּלְהַצְמִיחַ שם מֹצָא דֶשֶׁא.

הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְלֵי־טָל

הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְלֵי־טָל?! מה מקורם של המשקעים?!

מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ

מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, וּכְפֹר שָׁמַיִםמִי יְלָדוֹ?!

כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ

כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ כשהם הופכים גלידי קרח, וּפְנֵי תְהוֹם, קיבוץ מים רבים יִתְלַכָּדוּ כשהם קופאים.

הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ

ומכאן לכוכבים: הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת, האם אתה כולא ושולט בצביר הכוכבים כִּימָה, פליאדות, אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל, קבוצת הכוכבים אוריון תְּפַתֵּחַ, תשחרר?!

הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם

הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת, מזלות בְּעִתּוֹ, בזמנם, וְעַיִשׁ, כוכב בהיר בצביר הכוכבים כימה עַל־בָּנֶיהָ, הכוכבים הקטנים יותר תַנְחֵם?!

הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ

הֲיָדַעְתָּ את חֻקּוֹת, חוקי גרמי השָׁמָיִם, אִם־תָּשִׂים את דרך מִשְׁטָרוֹ, ממשלתו של הרקיע בָאָרֶץ?!

הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ ושִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ

הֲתָרִים, תישא לָעָב, לענן את קוֹלֶךָ ותורֶה לו להיכן עליו לנוע – ומיד שִׁפְעַת־מַיִם, מי גשמים תְּכַסֶּךָּ?!

הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ

הַתְשַׁלַּח, האם בכוחך לשלוח בְּרָקִיםוְיֵלֵכוּ, וְיֹאמְרוּ לְךָ בהכנעה ובנכונות למלא את הוראתך: "הִנֵּנוּ"?!

מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה

מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת במקומות הסתומים והנסתרים, את החָכְמָה?! אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי ללב, או: לתרנגול בִינָה כך שיקרא בשעות קבועות.

מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב

מִי־יְסַפֵּר, ידע לספר על שְׁחָקִים, שמיִם בְּחָכְמָה, וְאת נִבְלֵי, נודות שָׁמַיִם, העננים המלאים מים מִי יַשְׁכִּיב כך שהמים שבתוכם יומטרו על העולם,

בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ

בְּצֶקֶת, בהתגבשות עָפָר לַמּוּצָק, וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ זה לזה עם ירידת הגשם?!

הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא

ושוב על החיים שבארץ: הֲתָצוּד לְלָבִיא, לאריה טָרֶף, וְהאם את בטנה של חַיַּת כְּפִירִים, אריה תְּמַלֵּא?! האם היית מסוגל לספק את צורכיהן של חיות הבר

כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב

כִּי, כאשר הם יָשֹׁחוּ, רובצים בַמְּעוֹנוֹת, יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב, ממתינים במארב לטרפם?!

מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָו אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל

מִי יָכִין לָעֹרֵב, הכעור והנבזה בעופות את צֵידוֹ, כִּי, כאשר יְלָדָו, גוזליו העלובים אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ, מתחננים יִתְעוּ, נודדים לִבְלִי־אֹכֶל?!