וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר׃

וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר׃

כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי־עוֹד לאֱלוֹהַּ מִלִּים

כַּתַּר, המתן לִי זְעֵיר, מעט וַאֲחַוֶּךָּ, ואומר לך, כִּי־עוֹד לדוברים למען אֱלוֹהַּ ובשמו מִלִּים.

אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן־צֶדֶק

אֶשָּׂא את דֵעִי, דעתי לְמֵרָחוֹק, וּלְפֹעֲלִי, על יוצרי אֶתֵּן־צֶדֶק, אודיע את צדקתו.

כִּי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ

כִּי־אָמְנָם, אכן לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי. אינני בא כנגדך, איוב. הרי אני תְּמִים דֵּעוֹת, דעותי שלמות עִמָּךְ, אני מדבר אליך בכנות, ומתוך הבנה שלמה ללבך.

הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב

הֶן האֵל כַּבִּיר, וְלֹא יִמְאָס יהרוס וישחית לחינם שכן הוא כַּבִּיר כֹּחַ לֵב, הודות לכוחו וחכמתו הוא יכול להכיל הרבה.

לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן

ובכל זאת, הוא לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע, הואיל וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן. הוא יפעל לפי שורת הדין עם הרשע הפוגע בעניים.

לֹא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ

לֹא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, ה' ישגיח היטב על הצדיק, וְאֶת־מְלָכִים יקים לשבת על כִּסֵּא, המלוכה, למלוך, וַיֹּשִׁיבֵם במקומם הנכבד לָנֶצַח, וַיִּגְבָּהוּ, כיוון שהוא רומם אותם.

ואִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי

ולעומתם אִם יש אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, בשלשלאות, יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי, עינויים –

וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ

וַיַּגֵּד לָהֶם אלוקים באמצעות הייסורים שהוא מטיל עליהם את פָּעֳלָם, מעשיהם הרעים, וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ, המתעצמים והולכים.

וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי־יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן

ובאופן זה – וַיִּגֶל, ה' חושף את אָזְנָם לַמּוּסָר, כך שיקבלו מוסר, וַיֹּאמֶר להם באמצעות הסבל כִּי־יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן, מן החטא.

אִם־יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב ושְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים

אִם־יִשְׁמְעוּ לדבר ה' שנגלה אליהם דרך כאביהם, וְיַעֲבֹדוּ אותו, הם יְכַלּוּ, ישלימו את יְמֵיהֶם בַּטּוֹב, ואת שְׁנֵיהֶם, שנותיהם בַּנְּעִימִים.

וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי־דָעַת

וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ – בְּשֶׁלַח, בחרב יַעֲבֹרוּ, ייהרגו, וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי־דָעַת.

וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם

וְחַנְפֵי־לֵב, הרשעים יָשִׂימוּ, מעוררים בה' אָף, כעס. לֹא יְשַׁוְּעוּ, יתחננו אליו גם כִּי, כאשר הוא אֲסָרָם, כובל אותם בצרותיהם.

תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים

תָּמֹת בַּנֹּעַר, בצעירותם נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם, חייהם יגיעו לקצם באופן לא מכובד – בַּקְּדֵשִׁים, עם הגברים המיועדים לזנות.

יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ וְיִגֶל בּלַּחַץ אָזְנָם

ושוב הוא חוזר לדבר באנשים המקשיבים לייסוריהם כמסר מאלוקים: יְחַלֵּץ, יושיע ה' עָנִי בְעָנְיוֹ, בעינוייו, וְיִגֶל בּאמצעות הלַּחַץ את אָזְנָם. הם ישכילו להקשיב לדברי ה' הבאים לביטוי דווקא בייסוריהם.

וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן

לאחר שאליהוא תיאר את האנשים המקשיבים לדבר ה' המתבטא בייסוריהם ואת המתכחשים אליו, הוא פונה אל איוב:וְאַף לגביך הדברים אמורים. דווקא באמצעות הייסורים שהמיט ה' עליך, הוא הֲסִיתְךָ, הסיר והרחיק אותך מִפִּי־צָר, צרה המבקשת לבלעך הדומה לבאר שחת, שפיה העליון צר, אך רַחַב, רוחב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ. הגיהינום מדומה כאן לתנור, שבדרך כלל הוא רחב מלמטה וצר מלמעלה, וחומו ועשנו נצברים בתוכו. וְלא זו בלבד, הוא ייטיב בנַחַת את שֻׁלְחָנְךָ, מָלֵא דָשֶׁן, שומן. לא רק שעל ידי הייסורים אתה נחלץ מדינה של גיהינום, הם גם מזכים אותך בשלווה וטובה גדולה.

וְדִין רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ

וְגם אם דִין הראוי לרָשָׁע מָלֵאתָ, עליך לדעת שדִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ, אלו עשויים דווקא לסייע לך.

כִּי חֵמָה פֶּן־יְסִיתְךָ בְשָׂפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּךָּ

כִּי בזמן שתיתךְ עליך חֵמָה, כעסו של אלוקים, היזהר פֶּן־יְסִיתְךָ היצר לעזוב את דרך הישר בְשָׂפֶק, בספק ופקפוק, או: במכה, וְרָב־כֹּפֶר, ותשלום של כסף רב אַל־יַטֶּךָּ, לא יוכל לחלץ אותך. או: אל יסירו אותך הייסורים הרבים המכפרים מן האמת.

הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ

הֲאם יַעֲרֹךְ, תיערך שׁוּעֲךָ, שוועתך, תפילתך לֹא בְצָר, בלא שתתנסה בצרות?! הצרות הן המעוררות את האדם לפנות לאלוקים, וְהאם תשטח תפילה בלי שתידרש לכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ?!

אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּם

אַל־תִּשְׁאַף להגיע כבר אל הַלָּיְלָה, המוות, כי עוד יבוא זמן שבו תהיה לך עצמה כה רבה שתוכל אפילו לַעֲלוֹת, לכרות, או: לסלק עַמִּים תַּחְתָּם.

הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי

הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן, שלא תפנה אֶל־אָוֶן, חטא, כִּי עַל־זֶה – את החטא בָּחַרְתָּ, העדפת עד עכשיו יותר מֵעֹנִי, הכנעה.

הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה

הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב, נשגב ועצום בְּכֹחוֹ, מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה?! מי יכול ללמד כמוהו?!

מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה

מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ?! אי-אפשר לצוות עליו לעשות כך או אחרת, וּמִי־אָמַר לו: פָּעַלְתָּ עַוְלָה. אי-אפשר לטעון שלא פעל כראוי.

זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים

זְכֹר מעשיו, כִּי, כאשר תַשְׂגִּיא, תראה את גדולת פָעֳלוֹ אֲשֶׁר עליה שֹׁרְרוּ, חיברו שירים אֲנָשִׁים.

כָּל אָדָם חָזוּ בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחוֹק

גם כָּל מה שאָדָם חָזוּ, ראו בוֹ – אֱנוֹשׁ יַבִּיט בו רק מֵרָחוֹק. האדם לא יוכל להיווכח בה' ובדרכיו אלא לקבל מהם רושם כללי מרוחק בלבד.

הֶן אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵקֶר

הֶן, הרי אלוקים הוא אֵל שַׂגִּיא, כביר וְלֹא נֵדָע את גדולתו, מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵקֶר. אין הוא נתון תחת ממד הזמן. הוא נצחי.

כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ

לא נדע כִּי, כאשר יְגָרַע, יזיל נִטְפֵי־מָיִם, כאשר יָזֹקּוּ יזוקקו, יסוננו או: יתְעַבו טיפות המָטָר לְאֵדוֹ, מן האדים,

אֲשֶׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב

אֲשֶׁר־יִזְּלוּ טיפות הגשם מן השְׁחָקִים, יִרְעֲפוּ, יטפטפו עֲלֵי, על אָדָם רָב, אנשים רבים. האדם אינו יכול להגיע לחקר גדולת ה' ומפעליו. אין הוא עומד על סוד הורדת הגשם. ולא זאת בלבד אינו יכול לתפוס בהכרתו –

אַף אִם יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתוֹ

אַף אִם האם הוא יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב, לאן שט הענן, תְּשֻׁאוֹת, רעשי סֻכָּתוֹ, עננו, כלומר רעמיו?!

הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה

הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו – על הענן את אוֹרוֹ, ברקיו, וְאת שָׁרְשֵׁי, עיקר או קצה הַיָּם הוא כִּסָּה.

כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּיר

כִּי־בָם – בברקים ובגשם יָדִין עַמִּים, ובאמצעותם גם יִתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּיר, לרוב.

עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ

עַל־כַּפַּיִם, בכפיו של ה', כלומר בענניו, הוא כִּסָּה את האוֹר. וַיְצַו עָלֶיהָ – על העב, הענן בְמַפְגִּיעַ, להתנגש בענן אחר כדי להמטיר.

יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל־עוֹלֶה

יַגִּיד, יספר ויעיד עָלָיו – על אלוקים וגדולתו, או: על הגשם רֵעוֹ, תרועתו, הרעם, מִקְנֶה הנשימה שלכיוון האַף עַל־עוֹלֶה. הרעם מדומה לתרועה העולה מנשיפת אפו של אלוקים.