כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא ומָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ

האדם יכול להתחקות אחר מקומן של מציאויות חומריות קרובות ואף רחוקות. כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא, מקום שממנו מוציאים את הכסף או מוצאים אותו. ויש מָקוֹם שבו לַזָּהָב יָזֹקּוּ, יזקקו אותו מסיגיו.

בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה

בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח, נלקח, וְכן אֶבֶן שממנה יָצוּק, ייצקו נְחוּשָׁה, נחושת. בדרך כלל לא מוצאים בטבע גושי נחושת טהורים. הנחושת מצויה בעפרות נחושת שאותן מפרקים, מזקקים ומתיכים. הידע האנושי השימושי יכול להגיע למעמקי האדמה.

קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת

קֵץ שָׂם האדם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, ידיעתו כובשת אפילו אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת השוכנת בעובי האדמה.

פָּרַץ נַחַל מֵעִם־גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ

כדי לגלות את המתכות הנסתרות פָּרַץ האדם נַחַל, חופר ערוץ או פיר הרחק מֵעִם־גָּר, ממקום מגורים ויישוב, ממקומות נידחים הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל, שאין רגל אנוש אחרת הולכת בהם, מקומות אשר דַּלּוּ, התרוממו, הסתלקו מֵאֱנוֹשׁ, כלומר מקומות שיושביהם נטשו אותם ונָעוּ למקומות אחרים.

אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ־אֵשׁ

יש אֶרֶץ שמִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם, ולא ידוע מה טמון בה, וְאולם תַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ־אֵשׁ בעת רעידת אדמה או התפרצות הר געש,

מְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ

ואז מתברר שמְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, ,וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

נָתִיב לֹא־יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה

נָתִיב כה נידח ועלום שלֹא־יְדָעוֹ אפילו עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ, ראתה אותו אפילו עֵין אַיָּה, שגם היא עוף טורף הרואה למרחק רב.

לֹא־הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי־שָׁחַץ לֹא־עָדָה עָלָיו שָׁחַל

נתיב שלֹא־הִדְרִיכוּהוּ, דרכו בו בְנֵי־שָׁחַץ, חיות רעות, ולֹא־עָדָה, בזז, טרף עָלָיו שָׁחַל.

בַּחַלָּמִיש שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים

בַּחַלָּמִיש, בסלע הגדול, או: בצֹר, שהיא אבן קשה במיוחד שָׁלַח מחפש המתכות ואוצרות האדמה את יָדוֹ, או: אלוקים מערער את איתני הטבע הנראים יציבים, הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ, מן היסוד את ההָרִים.

בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל־יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ

בַּצּוּרוֹת מתוך הצורים, הסלעים יְאֹרִים בִּקֵּעַ. הוא ביקע נחלים, וְכָל־יְקָר, דבר יקר ומכובד שנסתר שם רָאֲתָה עֵינוֹ.

מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר

מִבְּכִי, את נבכי הנְהָרוֹת ואת סודותיהם חִבֵּשׁ, הוא סוכר, וכך מתגלים האוצרות הסחופים במים, וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא לאוֹר.

והַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה

אוצרות הטבע טמונים בבטן האדמה, מצויים במרחבים רחוקים מאוד או מכוסים במים, אך האדם יכול לגלותם בעקבות רעידות אדמה והתרחשויות דרמטיות אחרות ובעקבות חיפושיו.ולעומתם הַחָכְמָה – מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵי זֶה, היכן מְקוֹם בִּינָה?!

לֹא־יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים

לֹא־יָדַע אֱנוֹשׁ את עֶרְכָּהּ, וְהיא לֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, בארצות שבהם חיים בני האדם.

תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי־הִיא וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי

תְּהוֹם אָמַר: לֹא בִי־הִיא שוכנת. וְיָם אָמַר: אֵין היא עִמָּדִי, עמי.

לֹא־יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ

לֹא־יֻתַּן סְגוֹר, זהב תַּחְתֶּיהָ. אי-אפשר לתת זהב תחת החכמה וכך לקנות אותה, וְלֹא יִשָּׁקֵל בכֶּסֶף מְחִירָהּ.

לֹא־תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר

לֹא־תְסֻלֶּה, תשובח בְּכך שמשווים אותה לכֶתֶם, זהב שמגיע מאוֹפִיר, ולא בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.

לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי־פָז

לֹא־יַעַרְכֶנָּה, אין להעריך את שווייה באמצעות זָהָב וּזְכוּכִית, שייתכן שהיא אבן יקרה זכה, שקופה, או שזוהי הזכוכית הקרויה כך היום, שכן באותם ימים ערכה היה רב מאוד. וּתְמוּרָתָהּ לא תשווה לערכו של כְּלִי־פָז, זהב.

רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מפְּנִינִים

רָאמוֹת וְגָבִישׁ, אבנים יקרות לֹא יִזָּכֵר, לא ייחשבו בהשוואה לחכמה, וּמֶשֶׁךְ, וההשתדלות למשוך ולקלוט חָכְמָה יקרה או קשה יותר מהשגת פְּנִינִים, שם כללי לאבנים יקרות עגולות, או: האבן היקרה שדולים מן הקונכיות המכונות בפינו ‘פנינים'.

לֹא־'יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה

לֹא־'יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּוּשׁ, אבן טובה המגיעה מכוש, בְּכֶתֶם, זהב טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.

והַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה

את אוצרות הטבע הנכבדים אפשר למצוא בעמל וביגיעה ולהביאם ממרחקים. ולעומתם הַחָכְמָה, שכאמור, היא יקרה מהם לאין ערוך – מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?!

וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל־חָי ומֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה

וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל־חָי, ואפילו מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם, שעיניו המשקיפות על הכול מלמעלה במעופו מקיפות מראות רבים, היא נִסְתָּרָה.

אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ

אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, הקצוות הנסתרים של המציאות, אָמְרוּ: בְּאָזְנֵינוּ רק שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ, אבל אין היא בקרבנו.

אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ

רק אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ של החכמה, וְהוּא לבדו יָדַע אֶת־מְקוֹמָהּ,

כִּי־הוּא לִקְצוֹת־הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה

כִּי־הוּא לִקְצוֹת־הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, ומעיניו לא נסתר דבר.

לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה

הוא משתמש בחכמה לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל. הוא שוקל ומודד את המהירות הראויה לרוח בכל מקום ואת עצמתה, וּמַיִם תִּכֵּן, הוא קוצב בְּמִדָּה.

בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק ודֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת

בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, סדר ותכנית, ובעשותו דֶרֶךְ לַחֲזִיז, ברק הקֹלוֹת, הרעמים.

אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם־חֲקָרָהּ

אָז אלוקים היודע כל אלה רָאָהּ – את החכמה וַיְסַפְּרָהּ, דייק בגודלה ובפרטיה, או: ערכה בספר הוראות, הֱכִינָהּ וְגַם־חֲקָרָהּ.

וַיֹּאמֶר ' לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה

וַיֹּאמֶר ה' לָאָדָם: אכן, החכמה נמצאת עמי, ואתה לא תוכל לדעת את כולה. ובכל זאת, הֵן בשבילך יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה, וְסוּר, ההימנעות מֵרָע היא בִּינָה בעבורך.