וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר׃

וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת, לשאת אתֹסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ – דיבורו המליצי הנושא עמו לקח. וַיֹּאמַר׃

חַי־אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי

חַי־אֵל, אני נשבע באלוקים אשר הֵסִיר את מִשְׁפָּטִי, דיני הצודק, וְשַׁדַּי אשר הֵמַר, גרם מרירות לנַפְשִׁי.

כִּי־כָל־עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי

כִּי־כָל־עוֹד נִשְׁמָתִי בִי, וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי, כל זמן שאני חי,

אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה

אִם, שלא תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה, וּלְשׁוֹנִי אִם, לא יֶהְגֶּה, ידבר רְמִיָּה, שקר.

חָלִילָה לִּי אִם־אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד־אֶגְוָע לֹא־אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי

אמנם חָלִילָה לִּי אִם־אַצְדִּיק אֶתְכֶם. למרות שאני עומד בפני חידה שאינני יכול לפתור, עַד־אֶגְוָע לֹא־אָסִיר את תֻּמָּתִי, שלמותי מִמֶּנִּי, לא אחטא בשפתי להצדיק אתכם, כיוון שבכך שאודה בחטאים שלא חטאתי, אבגוד ביושרי ואפגום בהליכתי השלמה עם אלוקים.

בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ לֹא־יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי

בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ, ואינני מרפה מצדקתי, לֹא־יֶחֱרַף לְבָבִי, לא היו בלבי הרהורים מחפירים מִיָּמָי.

יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל

יְהִי, ייחשב כְרָשָׁע אֹיְבִי, וּמִתְקוֹמְמִי, הקם נגדי ייחשב כְעַוָּל, עושה עוול. איוב מדבר על סופו המר של הרשע, כחבריו. אולם הם רמזו בדיבורים אלו אליו, ואילו הוא, המאמין בצדקתו, מכוון דבריו אל האחרית הקשה הצפויה להם.

כִּי מַה־תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ

כִּי מַה־תִּקְוַת, לְמה מקווה חָנֵף, רשע כִּי, כאשר הוא יִבְצָע, גוזל?! הרי הוא לא ירוויח דבר, כִּי, שכן יֵשֶׁל, ישליך אֱלוֹהַּ את נַפְשׁוֹ.

הצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל כִּי תָבוֹא עָלָיו צָרָה

האם את צַעֲקָתוֹ של הרשע יִשְׁמַע אֵל, כִּי, כאשר תָבוֹא עָלָיו צָרָה?!

אִם־עַל־שַׁדַּי יִתְעַנָּג יִקְרָא אֱלוֹהַּ בְּכָל־עֵת

האִם־עַל־שַׁדַּי יִתְעַנָּג?! האם הוא יִקְרָא אל אֱלוֹהַּ בְּכָל־עֵת?! כיוון שהרשע אינו קרוב אל ה', הוא לא יזכה בעזרתו.

אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד־אֵל אֲשֶׁר עִם שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד

אוֹרֶה, ביכולתי ללמד אֶתְכֶם שהכול מסור בְּיַד־אֵל. אֲשֶׁר עִם, שהכול נתון ביד שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד, אינני מכחיש.

הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה־זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ

הֵן, הלוא אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם, ראיתם את מה שמתרחש בעולם, וְלָמָּה־זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ, אומרים דברים ריקים?!

זֶה חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע עִם־אֵל וְנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ

זֶה – העונש שיפורט להלן הוא חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע השמור לו עִם־אֵל. וְנַחֲלַת, חלק עָרִיצִים אשר מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ, יקבלו.

אִם־יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ־לָחֶם

אִם־יִרְבּוּ בָנָיו – הם ילכו לְמוֹ, אל חָרֶב, וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ־לָחֶם, יֵדעו מחסור ורעב.

שְׂרִידָיו בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה

שְׂרִידָיו שלא הושמדו בחרב בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה משום שלא יישארו אחריו אלמנות,; משום שתהיין טרודות ודואגות על נפשן שלהן, או משום ששוביהן לא ירשו להן לספוד לו.

אִם־יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ

אִם־יִצְבֹּר הרשע כֶּעָפָר, הנָּגיש לכול, כָּסֶף רב, וְכַחֹמֶר, המצוי בהרים לרוב יָכִין לעצמו שפע של מַלְבּוּשׁ,

יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק

הוא יָכִין את הבגדים – וְאילו צַדִּיק הוא שיִלְבָּשׁ אותם. וְאת הכֶסֶף שצבר – אדם נָקִי יַחֲלֹק, יקבל.

בָּנָה כעָשׁ בֵּיתוֹ וכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר

בָּנָה כפקעת הדקה של גולם העָשׁ את בֵּיתוֹ. ביתו לא יהיה יציב ולא יגן עליו, והוא יהיה עראי כְסֻכָּה שעָשָׂה נֹצֵר, שומר, הנבנית מראש לזמן קצר בלבד.

עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ

עָשִׁיר יִשְׁכַּב בחוליו וְלֹא יֵאָסֵף, ימות בעושרו, שכן עֵינָיו פָּקַח וְכל רכושו אֵינֶנּוּ.

תַּשִּׂיגֵהוּ כמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה

תַּשִּׂיגֵהוּ, יסחפו אותו כשטף מַּיִם בַּלָּהוֹת, בהלה ואימה, או: שדים ומזיקים, בלַיְלָה גְּנָבַתּוּ, חוטפת אותו סוּפָה.

יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ

יִשָּׂאֵהוּ רוח קָדִים, מזרחית וְיֵלַךְ, וִישָׂעֲרֵהוּ, הסערה תשליך אותו מִמְּקֹמוֹ.

וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח

וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו אלוקים את כעסו וְלֹא יַחְמֹל, מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח, עוזרו, או: עושרו.

יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ

הוא יכה יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ– על עוזרו או על עושרו את כַפֵּימוֹ, כפיו מדאגה וצער, וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ בתדהמה.