וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר בסרקזם:

אָמְנָם כִּי אַתֶּם־עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה

אָמְנָם כִּי אַתֶּם־עָם, אתם הרבים ושואבים מכך את הביטחון שעמכם האמת, וְכל החכמה מוחזקת אצלכם, כך שעִמָּכֶם – עם מותכם תָּמוּת חָכְמָה.

גַּם־לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת־מִי־אֵין כְּמוֹ־אֵלֶּה

ובכל זאת, גַּם־לִי לֵבָב להבין כְּמוֹכֶם. לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי, אינני גרוע מִכֶּם. וְאֶת־מִי־אֵין כְּמוֹ־אֵלֶּה?! ולמי אין תבונה כזאת?! הרי אינכם מחדשים דבר.

שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק ‘צַדִּיק תָּמִים'

שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, מי שלועג לו רעו אֶהְיֶה, הייתי בעיני רעי מושא ללעג, או: אדם לועג. בעבר הייתי קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ, ועכשיו אני שְׂחוֹק בעיני ‘צַדִּיק תָּמִים' כמו כל אחד מכם.

לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל

לַפִּיד, אסון המביא בּוּז לְעַשְׁתּוּת, על עשתונותיו של אדם שַׁאֲנָן, האסון המערער את ביטחונו של האדם שהיה בטוח בעצמו, נָכוֹן, מוכן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל, לאלו שרגלם מעדה. אפשרות אחרת: לַפִּיד, כלפי סבלנות אתם מביעים בּוּז, ואילו לְעַשְׁתּוּת, לעקשנות ולקשיחות, הגורמות בדרך כלל מהומה, אתם מייחסים שַׁאֲנָן, שקט ושלווה, ובכך להולך בנתיב נָכוֹן אתם גורמים לְמוֹעֲדֵי, מעידת רָגֶל.

יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ

ולעומת זאת, יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים. השודדים ישכנו באוהליהם בשלווה, וּבַטֻּחוֹת, וחיי ביטחון נשקפים לְמַרְגִּיזֵי אֵל. ואני יודע שגם התנהלות זו לא באה אלא לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ. גם התרחשויות בלתי צפויות ובלתי מובנות אלה הן מכוחו של אלוקים.

וְאוּלָם שְׁאַל־נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָךְ

וְאוּלָם שְׁאַל־נָא אפילו בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ, וכל אחת מהן תוכל ללמד אותך, שהרי הכול יודעים שהכול בידי ה', וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָךְ.

אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם

אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ, דבר אל הארץ וְהיא תֹרֶךָּ, וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם.

מִי לֹא־יָדַע בְּכָל־אֵלֶּה כִּי יַד־ה' עָשְׂתָה זֹּאת

מִי לֹא־יָדַע בְּכָל־אֵלֶּה כִּי יַד־ה' עָשְׂתָה זֹּאת – הכול?!

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל־חָי וְרוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל־חָי וְרוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ.

הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ

הֲלֹא ביד ה' נתונה גם אֹזֶן אשר מִלִּין תִּבְחָן, האוזן הרגישה לשפה, וְאף חֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ, החך המבחין בטעמים.

בִּישִׁישִׁים חָכְמָה ואֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה

ה' הוא גם מי שנטע בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, ובבעלי אֹרֶךְ יָמִים – תְּבוּנָה.

עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה

עִמּוֹ – עם אלוקים חָכְמָה וּגְבוּרָה, לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה.

הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל־אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ

הֵן כאשר הוא יַהֲרוֹס דבר – וְלֹא יִבָּנֶה, כשהוא יִסְגֹּר עַל־אִישׁ – וְלֹא יִפָּתֵחַ.

הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ־אָרֶץ

הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם – וְיִבָשׁוּ, וִישַׁלְּחֵם, ישחרר אותם להציף – וְיַהַפְכוּ־אָרֶץ, ההצפה תהפוך אותה.

עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה

עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, עצה או תבונה, אבל גם לוֹ שֹׁגֵג הטועה וּמַשְׁגֶּה, והמטעה, השטן.

מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל

מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל. מצליח לפתות את מי שאמורים להיות חכמים ועצמאיים בדעתם, וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל, יטריף את דעתם.

מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם

מצד אחד, את מוּסַר, מוסרות, כוחם השלטוני של המְלָכִים פִּתֵּחַ. הוא נוטל את כוחם; ומצד שני – וַיֶּאְסֹר, קושר אֵזוֹר, חגורה בְּמָתְנֵיהֶם. הוא גם מי שמחזק אותם למלוך.

מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵיתָנִים יְסַלֵּף

מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאת האֵיתָנִים, החזקים יְסַלֵּף, הוא מעוות ומטעה.

מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח

מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, מן האנשים המבוססים היציבים. הם שוכחים לדבר, או: הם כאילמים מול המציאות. וְטַעַם, תבונת זְקֵנִים יִקָּח מהם.

שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים ומְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה

שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים, מבזה את העשירים והמכובדים, ואת מְזִיחַ, סכרם של אֲפִיקִים, זרמי מים רִפָּה, מחליש, משחרר.

מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת

מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי, מתוך חֹשֶׁךְ, וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת.

מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם

יש שה' מַשְׂגִּיא, מגדיל לַגּוֹיִם, ובעתים אחרות – וַיְאַבְּדֵם. שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם, פורש רשת ללכוד אותם, ומצד שני – וַיַּנְחֵם, מוליך ומנחה אותם.

מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָרֶךְ

מֵסִיר לֵב נוטל את תבונתם של רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ, המנהיגים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָרֶךְ.

יְמַשְׁשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר

יְמַשְׁשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר, וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.