וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר׃

וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר׃

הרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק

האם מי שמדבר רֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה?! האם אתה חושב שבריבוי המלל שלך יש כדי לחתום את השיחה, כך שעמדתך תחתום את הדיון?! וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם, רטוריקן, הוא שבהכרח יִצְדָּק?!

בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁוּ וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם

בַּדֶּיךָ, בדיותיך את המְתִים, אנשים יַחֲרִישׁוּ, משתיקים. וַתִּלְעַג – וְאֵין מַכְלִם, ואיש אינו גוער בך ועוצר בעדך. ייתכן שצופר מתייחס לאנשים אחרים מלבד אליפז ובלדד ששמעו את נאומו של איוב ועמדו נטולי מלים מול התבטאויותיו.

וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ

וַתֹּאמֶר: זַךְ לִקְחִי, דברי הם טהורים, וּבַר, נקי הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ, קהל שומעי.

וְאוּלָם מִי־יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ

וְאוּלָם במקום שתשגה במחשבותיך אלה, מִי־יִתֵּן, הלוואי שאֱלוֹהַּ ידַּבֵּר, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו לדבר עִמָּךְ.

וְיַגֶּד־לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי־יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ

וְיַגֶּד־לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, את החכמה הנסתרת, שנעלמה גם מדעתך, כִּי כפל כִפְלַיִם, דברים רבים יש לְתוּשִׁיָּה, לחכמה לגלות לך. וְדַע כִּי־יַשֶּׁה, יכול לשכוח, למחול לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ, אבל עליך להקשיב לו ולהמעיט בדבריך.

הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד־תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא

הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד־תַּכְלִית, סוף דעתו של שַׁדַּי תִּמְצָא?! האם אתה חושב שאתה יכול לחקור ולהבין את אלוקים?!

גָבְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה־תֵּדָע

בגָבְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְעָל, מה בכוחך לעשות?! חכמת ה' העֲמֻקָּה יותר מִשְּׁאוֹל מַה־תֵּדָע ממנה?!

אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם

אֲרֻכָּה יותר מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, מידתה וּרְחָבָה מִנִּי־יָם. אתה מנסה להבין דברים שתודעתך אינה יכולה להשיג.

אִם־יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ

אִם־יַחֲלֹף, יכרית, ימית אלוקים אנשים שחטאו לו וְיַסְגִּיר, יכלא וְיַקְהִיל, או יעצור אותם – וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. מי יכול לעצור בעדו?

כִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן

כִּי־הוּא – האלוה יָדַע מְתֵי־שָׁוְא, מכיר אנשי חטא, וַיַּרְא־אָוֶן, פשע וְלֹא יִתְבּוֹנָן, הוא לא צריך להשתהות כדי להתבונן בפרטיו.

ואִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד

ולעומת זאת האִישׁ נָבוּב, חלול, האדם הוא כלי קיבול, ועל כן יִלָּבֵב, יוכל להתמלא בלב וללמוד בינה. וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. בלידתו האדם דומה לעיר פרא, ועליו לגדול ולהתפתח. ולכן –

אִם־אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ

אִם־אַתָּה, איוב, הֲכִינוֹתָ, הכנת את לִבֶּךָ – וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ בתפילה.

אִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה

אִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ ממך, וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ שום עַוְלָה, עוול.

כִּי־אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא

כִּי־אָז תִּשָּׂא, תוכל להרים את פָנֶיךָ מִמּוּם, ולא תצטרך להרכינן בגלל מומיך, וְהָיִיתָ מֻצָק, יציב, וְלֹא תִירָא.

כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר

כִּי במצב זה אַתָּה את העָמָל, קושי תִּשְׁכָּח, כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר. יישאר בך רק רושם עמום, כעקבות המים החולפים בלבד.

ומצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה

ויותר מאור הצָּהֳרַיִם, יָקוּם, יתרומם וייבנה חָלֶד, העולם, ואז תָּעֻפָה, תאיר ותתחדש, כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה.

וּבָטַחְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב

וּבָטַחְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ, תהיה בטוח כאילו אתה מוקף בחפירה המגוננת עליך מאויבים, או: כשתגיע לקברך החפור – לָבֶטַח תִּשְׁכָּב.

וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים

וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ פָנֶיךָ, ישחרו לפתחך רַבִּים.

וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח־נָפֶשׁ

וְשלא כמו החף מחטא, עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה בציפייה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, מהם, וְתִקְוָתָם לא תביא אלא למַפַּח־נָפֶשׁ.