כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵעִיר עַל־בָּבֶל וְאֶל־יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית

א כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי מֵעִיר עַל־בָּבֶל וְאֶל־יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי, הכשדים, רוּחַ מַשְׁחִית.

וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת־אַרְצָהּ כִּי־הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה

וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל חילות זָרִים וְזֵרוּהָ, יפזרו אותה וִיבֹקְקוּ, ינפצו וירוקנו אֶת־אַרְצָהּ, כִּי־הָיוּ, יהיו אויביה עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה.

אֶל יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל־תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל־צְבָאָהּ

אֶל, אַל יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ. החיילים הבבלים לא ידרכו את קשתם, וְאֶל, אַל יִתְעַל, יתעלה, ייכנס בְּסִרְיֹנוֹ, בשריונו — אין צורך באלו כי בבל מובסת מראש, וְאתם, הכובשים, אַל־תַּחְמְלוּ אֶל, על בַּחֻרֶיהָ, הַחֲרִימוּ, השמידו את כָּל־צְבָאָהּ.

וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ

וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ.

כִּי לֹא־אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה — מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

כִּי לֹא־אַלְמָן, עזוב יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה — מֵאֱלֹהָיו, מֵה' צְבָאוֹת. ה' חי ושומר את 'רעייתו'. יֵדע הפולש לנחלתו ועושה בה כרצונו, שבעל הנחלה יבוא אתו חשבון כִּי אַרְצָם של הבבלים מָלְאָה אָשָׁם מִפגיעתם בקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. מעבר לחשבונות אחרים שיש לאלוקים עם הבבלים, עונש מיוחד מגיע להם על הצרות שהביאו על ישראל. העובדה שהנביא מנבא את חורבנה של ממלכת יהודה, אין בה כדי להצדיק את מעשי הבבלים.

נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל־תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַה' גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ

כאן באה פנייה לתושבים הזרים המתגוררים בבבל: נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ את נַפְשׁוֹ, אַל־תִּדַּמּוּ, כדי שלא תושמדו בַּעֲוֹנָהּ. בִּרחו מכאן כי המקום אבוד, כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַה', גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.

כּוֹס־זָהָב בָּבֶל בְּיַד־ה' מְשַׁכֶּרֶת כָּל־הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל־כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם

ובדרך משל: כּוֹס־זָהָב היא בָּבֶל בְּיַד־ה', המְשַׁכֶּרֶת את כָּל־הָאָרֶץ. ירמיהו מדמה את בבל של זמנו — לאחר שעלה לשלטון נבוכדנאצר השני, שהיה אחד משליטי העולם הגדולים — לכוס זהב יקרה מלאה יין תרעלה. מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם, עמים, עַל־כֵּן יִתְהֹלְלוּ, יתבלבלו גוֹיִם.

פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ — אוּלַי תֵּרָפֵא

פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר. מפלתה של בבל תתרחש במהירות יחסית, אפילו בלא מלחמה גלויה. הֵילִילוּ, בכו עָלֶיהָ כל העמים והאנשים הקשורים אל מעצמה זו. ובהצעה לעגנית — קְחוּ צֳרִי, תרופה לְמַכְאוֹבָהּ — אוּלַי תֵּרָפֵא. אולי תועיל לה עצה כלשהי ממומחים פוליטיים וכיוצא בהם.

רִפִּאנוּ אֶת־בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי־נָגַע אֶל־הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד־שְׁחָקִים

ובמענה לקריאה זו:רִפִּאנוּ, ניסינו לרפא אֶת־בָּבֶל, וְלֹא נִרְפָּתָה, נרפאה. עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ, כִּי־נָגַע אֶל־הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ, וְנִשָּׂא עַד־שְׁחָקִים. המשפט של בבל גבוה וגדול מדי, ואין תוחלת למאמצי הסיוע לה.

הוֹצִיא ה' אֶת־צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת־מַעֲשֵׂה ה' אֱלֹהֵינוּ

הוֹצִיא ה' לאור אֶת־צִדְקֹתֵינוּ, את דין הצדק בין עַמנו לבין בבל. בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת־מַעֲשֵׂה ה' אֱלֹהֵינוּ.

הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר ה' אֶת־רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי־עַל־בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי־נִקְמַת ה' הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ

הָבֵרוּ, בררו, או מרקו, השחיזו את הַחִצִּים, הכינו חצים טובים, מִלְאוּ, אִספו את הַשְּׁלָטִים, מגנים. או: מלאו את אשפות החצים. הֵעִיר ה' אֶת־רוּחַ מַלְכֵי מָדַי ופרס, כִּי־עַל־בָּבֶל מְזִמָּתוֹ, מחשבתו לְהַשְׁחִיתָהּ, כִּי־נִקְמַת ה' הִיא בבבל, נִקְמַת הֵיכָלוֹ.

אֶל־חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ־נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם־זָמַם ה' גַם־עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל

אֶל־חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ־נֵס, הרימו דגל, הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר, הָקִימוּ שֹׁמְרִים, הָכִינוּ הָאֹרְבִים. היערכו והכינו את כל צורכי ההתקפה כִּי גַּם־זָמַם ה' וגַם־עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֶל, על יֹשְׁבֵי בָבֶל.

שֹׁכַנְתְּ עַל־מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ

שֹׁכַנְתְּ, השוכנת עַל־מַיִם רַבִּים של נהר הפרת, ובהיותך עיר נמל ומסחר את רַבַּת אוֹצָרֹת, בָּא קִצֵּךְ, סופך, אַמַּת בִּצְעֵךְ, במידת גזלותייך. חומרת סופך תואמת למידת עוונותייך, או: תעלת גזלותייך. מסופר שהאויב הפרסי פרץ אל העיר בבל דרך אחת מתעלות המים. אמת המים שלך תשמש לך אפוא כאמת המידה לגמול על בצע הכסף שלך.

נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד

נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ: כִּי אִם, אמנם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק, אחד הגלגולים של החגב, כנראה קודם שהצמיח כנפיים. לעתים מיליוני פריטים ממנו נמצאים במקום אחד. כלומר, גם אם בבל הכבירה תתמלא אנשים כמו ילק, אין לה סיכוי — וְעָנוּ עָלַיִךְ האויבים: הֵידָד. הם ימחצו אותך כמו דורכי הענבים, הדורכים ושרים הידד.

עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם

עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.

לקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם — וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה־אָרֶץ בְּרָקִים למָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו

לקראת קוֹל תִּתּוֹ, נתינתו הֲמוֹן מַיִם, המיית הגשם בַּשָּׁמַיִם — וַיַּעַל נְשִׂאִים, עננים מִקְצֵה־אָרֶץ, בְּרָקִים לקראת ירידת המָּטָר עָשָׂה, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.

נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא־רוּחַ בָּם

נִבְעַר כָּל־אָדָם שאינו מבין את האמת הזאת, שה' הוא בורא העולם ומנהלו, מִדַּעַת. המוני עובדי האלילים חיים בשקר, בערות וטעות. הֹבִישׁ, התבייש והתאכזב כָּל־צֹרֵף מִפָּסֶל, מהפסלים שעיצב, כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ, יציקתו וְלֹא־רוּחַ בָּם.

הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ

הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים. כל פסילי האלילים הגדולים של בבל, שהיא חיה מפיהם כביכול, אינם אלא הבל ותעתוע. בְּעֵת פְּקֻדָּתָם, כשתבוא שעת הגמול של הבבלים, גם הם יֹאבֵדוּ.

לֹא־כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב כִּי־יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ

כל העולם האלילי יתמוטט, אבל לֹא־כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב, ה', כִּי־יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיעקב הוא שֵׁבֶט, עַם נַחֲלָתוֹ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת

מַפֵּץ, כלי ברזל שבעזרתו היו מנפצים חומות, סוג של איל נגיחה, אַתָּה לִי, הצבא המדיי-הפרסי, כְּלֵי מִלְחָמָה. וְנִפַּצְתִּי בְךָ, באמצעותך, גּוֹיִם, וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת. אתה מכונת קרב המרסקת ורומסת כל מה שעומד בדרכה –

וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ; וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ;

וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ; וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ;

וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה; וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר; וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה;

וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה; וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר; וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה;

וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ; וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים

וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ; וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ, צמד הבקר שהוא עובד בו; וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים, מושלים ופקידים בכירים. בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים,

וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל־רָעָתָם אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם ה'

וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל־רָעָתָם אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם. נְאֻם ה'. אתם, ישראל הנמצאים בבבל ועמים אחרים שישבו מרחוק, תיווכחו במו עיניכם בעונש שאביא על בבל.

הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם־ה' הַמַּשְׁחִית אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן־הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה

הִנְנִי פונה אֵלֶיךָ, הַר הַמַּשְׁחִית, בבל. נְאֻם־ה'. אתה הַמַּשְׁחִית אֶת־כָּל־הָאָרֶץ. וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ, אפיל אותך מִן־הַסְּלָעִים, מביצוריך וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה.

וְלֹא־יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי־שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם־ה'

וְלֹא־יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה, אבן גדולה שמתחילים בה את הבניין, וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת, ליסודות, כִּי־שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה. נְאֻם־ה'. היא לא תשוקם עוד.

שְׂאוּ־נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ־סוּס כְּיֶלֶק סָמָר

שְׂאוּ־נֵס, דגל בָּאָרֶץ, הצבא הצועד או הנאסף לקרב, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם להתקבץ, קַדְּשׁוּ, הכינו עָלֶיהָ — על בבל גּוֹיִם, הַשְׁמִיעוּ, קראו למלחמה עָלֶיהָ את מַמְלְכוֹת אֲרָרַט, מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז שהיו סמוכות לבבל, ונחשבו ממלכות ברבריות. פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר, מנהיג גבוה הנושא משרה צבאית, הַעֲלוּ־סוּס, סוסים רבים כְּיֶלֶק, כנחיל חגבים — סָמָר, סוסים זקופים, שכן סוסים מתקיפים נעמדים על רגליהם האחוריות.

קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם — אֶת־מַלְכֵי מָדַי אֶת־פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל־אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ

קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם — אֶת־מַלְכֵי מָדַי, אֶת־פַּחוֹתֶיהָ, מושליה וְאֶת־כָּל־סְגָנֶיהָ, פקידיה הבכירים וְאֵת כָּל־אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ של מלך מדי.

וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל־בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת ה' לָשׂוּם אֶת־אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב

וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל, רעדה, כִּי קָמָה, התקיימו עַל־בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת ה', לָשׂוּם אֶת־אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה, לשממה מֵאֵין יוֹשֵׁב.

חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ

חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם, יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת, מקומות מבוצרים, אך נָשְׁתָה, סרה מהם גְבוּרָתָם, והָיוּ לְנָשִׁים בזמן שהאויבים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ, כי נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ של בבל.

רָץ לִקְרַאת־רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי־נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה

ולאחר התקפה גדולה זו רָץ לִקְרַאת־רָץ יָרוּץ, וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד, הרצים יבואו ממקומות שונים לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי־נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה. כל שליח יגיע מצד אחר ויספר שהעיר נלכדה. אין לה תקומה משום מקום. נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה.

וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ

וְהַמַּעְבָּרוֹת, מקומות המעבר בנהר בידי האויב נִתְפָּשׂוּ. הוא יכול להעביר בהן את צבאו, ואינו מאפשר לצבא העזר שלנו לעבור שם. וְאֶת־הָאֲגַמִּים, אגמון, צמחיית הסוף והקנים שסביבות מקווי המים והביצות, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, כדרך שנהגו האויבים לעשות, וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ, ואינם יכולים לעשות דבר.

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ — עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת־הַקָּצִיר לָהּ

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בַּת, אוכלוסיית בָּבֶל, שהיא עד עכשיו בראשית עלייתה, ועמים רבים נתונים למרמס רגליה כְּגֹרֶן בעֵת שהדורך הִדְרִיכָהּ, כמו גורן שאוספים אליה תבואה לדוש — עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת־הַקָּצִיר לָהּ, כריתתה שלה.

אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי

"אֲכָלַנִי, הֲמָמַנִי, החריד אותי, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל המושל בכיפה, הִצִּיגַנִי כמו כְּלִי רִיק, בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ, כרסו מֵעֲדָנָי, ממאכלי המענגים והֱדִיחָנִי, הרחיק או שטף אותי.

חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְדָמִי — אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם

לכן אשמת חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי, בשרי שנאכל — מוטלת עַל בָּבֶל", תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן. "וְאחריות שפיכת דָמִי — אֶל, על יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים" תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם. עליכם לשלם על כל אלה.

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי־רָב אֶת־רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת־נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת־יַמָּהּ וְהוֹבַשְׁתִּי אֶת־מְקוֹרָהּ

לָכֵן כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי־רָב אֶת־רִיבֵךְ, ירושלים, וְנִקַּמְתִּי אֶת־נִקְמָתֵךְ, וְהַחֲרַבְתִּי אֶת־יַמָּהּ, מקווי המים שנכרו סביב לעיר בבל, וְהוֹבַשְׁתִּי אֶת־מְקוֹרָהּ, מקור מימיה.

וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן־תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב

וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים, תלי עפר ואבנים ולמְעוֹן־תַּנִּים, מקום שבו שוכנים יצורי בר, שַׁמָּה, שממה וּשְׁרֵקָה, שריקה של יצורי המקום או של בני אדם המשתוממים על חורבנו, מֵאֵין יוֹשֵׁב.

יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת

הבבלים, או: הכובשים יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ, נָעֲרוּ, צעקו כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.

בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם ה'

בְּחֻמָּם, בשעה שחם להם, אָשִׁית, אערוך אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם כדי שירבו בשתייה עקב החום או ההתלהבות, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ. בבל תיפול בעת שמחה ושכרות. ואכן מסופר שבלשאצר, מושל בבל האחרון, נהרג תוך כדי משתה, ואיש לא היה מוכן לכך. וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. נְאֻם ה'.

אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם־עַתּוּדִים

אוֹרִידֵם כְּכָרִים, כבשים שמנים המושכבים לִטְבוֹחַ, לשחיטה, כְּאֵילִים, כבשים בוגרים עִם־עַתּוּדִים, תיישים. גדולי בבל ייהרגו.

אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל־הָאָרֶץ! אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם!

אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ, 'בבל', וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל־הָאָרֶץ?! כיצד נכבשה הממלכה המפוארת הזו?! אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם?!

עָלָה עַל־בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה

עָלָה עַל־בָּבֶל הַיָּם, שֶׁטף אויבים יטביע את הממלכה ללא מלחמה של ממש. בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה, התכסתה.

הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא־יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל־אִישׁ וְלֹא־יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן־אָדָם

הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה, אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא־יֵשֵׁב בָּהֵן — בערים אֶרֶץ לֹא־יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל־אִישׁ, וְלֹא־יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן־אָדָם. האימפריה הבבלית תהפוך לאתר ארכיאולוגי ותו לא.

וּפָקַדְתִּי עַל־בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת־בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא־יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם־חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה

וּפָקַדְתִּי עַל־בֵּל, האל הראשי שלה, בְּבָבֶל. מפלת בל היא סמל לתבוסת הממלכה. וְהֹצֵאתִי אֶת־בִּלְעוֹ, המתנות והתקרובת שהגישו לו מִפִּיו כביכול, וְלֹא־יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם לכבדו. במשך זמן היה נהוג לחלוק כבוד למושל העיר באמצעות הכרה באלוהיה, אך בעתיד יפסיק האליל להיות פופולרי. גַּם־חוֹמַת בָּבֶל לא תחזיק מעמד — נָפָלָה.

צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף־ה'

ושוב פנייה לגולי בבל הישראלים:צְאוּ מִתּוֹכָהּ — מבבל הנכבשת, עַמִּי, וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף־ה'.

וּפֶן־יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בּשְׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ מֹשֵׁל עַל־מֹשֵׁל

וּפֶן־יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ, אתם עלולים להיבהל בּגלל שְׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ. מפלת בבל הייתה מאורע מוזר. העיר שנמנתה בין הערים הגדולות בעולם התרבותי של אז נפלה ללא קרב של ממש; בבית המלך השתכרו, ובמקומות אחרים לא שמו לב למתחולל. יש להניח שהמאורעות נכרכו בשמועות רבות ושונות. וּבָא בַשָּׁנָה האחת הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה האחרת, או באותה שנה הַשְּׁמוּעָה, שמועה נוספת, וְחָמָס בא בָּאָרֶץ, ומֹשֵׁל קם עַל־מֹשֵׁל, יהיו בבבל תהפוכות שלטוניות.

לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל־פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל־אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל־חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ

לָכֵן, כדי להסיר חששות מלבכם אני מודיע לכם את הדבר מראש: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל־פְּסִילֵי בָבֶל, וְכָל־אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ, וְכָל־חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ. הם לא יפלו במהלך מסע כיבושים, אלא ייכבשו בתוך ארצם.

וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא־לָהּ הַשּׁוֹדְדִים נְאֻם־ה'

וְרִנְּנוּ עַל מפלת בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם, כִּי, כאשר מִצָּפוֹן יָבוֹא־לָהּ הַשּׁוֹדְדִים. נְאֻם־ה'.

גַּם־בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם־לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל־הָאָרֶץ

כל זאת יקרה לה מפני שגַּם־בָּבֶל גרמה לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם־לְבָבֶל, בגללה נָפְלוּ חַלְלֵי כָל־הָאָרֶץ. ושוב:

פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת־ה' וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל־לְבַבְכֶם

פְּלֵטִים מֵחֶרֶב, הִלְכוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ, זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת־ה', וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל־לְבַבְכֶם, לומר:

בֹּשְׁנוּ כִּי־שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל־מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה'

בֹּשְׁנוּ בעבר כִּי־שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ, כִּי בָּאוּ זָרִים עַל־מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה', אבל עכשיו הזרים המחריבים יושמדו, ועלינו להסיר את החרפה מירושלים.

לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וּפָקַדְתִּי עַל־פְּסִילֶיהָ וּבְכָל־אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל

לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים, נְאֻם־ה', וּפָקַדְתִּי, אעניש את בבל עַל־פְּסִילֶיהָ, וּבְכָל־אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל. קול אנקת חללי המלחמה יישמע בבבל.

כִּי־תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם־ה'

גם כִּי־תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם, וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ, תחזק ותגביה חומות וביצורים, מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ. נְאֻם־ה'.

קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים

קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.

כִּי־שֹׁדֵד ה' אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם

כִּי־שֹׁדֵד, מכריע ה' אֶת בָּבֶל, וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל, שאון הממלכה העצום, ותחתיו — וְהָמוּ גַלֵּיהֶם, השודדים כְּמַיִם רַבִּים, ונִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם של הגלים.

כִּי בָא עָלֶיהָ עַל־בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת ה' שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם

כִּי בָא עָלֶיהָ עַל־בָּבֶל שׁוֹדֵד, וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ, חִתְּתָה, נשברו קַשְּׁתוֹתָם, כִּי אֵל גְּמֻלוֹת ה', שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם את גמולה.

וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם־הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ

וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ, פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ, שליטיה ופקידיה הבכירים וְגִבּוֹרֶיהָ. כל אלה יהיו שיכורים וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. נְאֻם־הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וְיָעֵפוּ

כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת: חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר, וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ. וְיִגְעוּ, יתאמצו עַמִּים לעשות משהו למענה, או: יגיעת העמים בפיתוחה של בבל תצא בְּדֵי־רִיק, לריק, וּלְאֻמִּים בְּדֵי־אֵשׁ, השתדלותם תכלה באש, וְיָעֵפוּ, יתעייפו.

הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת־שְׂרָיָה בֶן־נֵרִיָּה בֶּן־מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר־מְנוּחָה

הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת־שְׂרָיָה, אחיו של ברוך, סופרו של ירמיהו, בֶן־נֵרִיָּה בֶּן־מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת, עם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה אל בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ, וּשְׂרָיָה היה אז שַׂר־מְנוּחָה, שר הטקסים והדיפלומטיה, הממונה על האופן שבו צריך המלך צדקיהו להתנהל בבואו לבבל כשליט צמית וכנוע המגיש לו מנחה. ירמיהו ידע שיוכל לסמוך על שריה, המשתייך למשפחה המקורבת אליו.

וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־תָּבוֹא אֶל־בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל

על כן — וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־תָּבוֹא אֶל־בָּבֶל אֶל, על סֵפֶר אֶחָד, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שבעניין זה, הַכְּתֻבִים אֶל, על בָּבֶל שבהם כמה וכמה נבואות מטילות אימה.

וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־שְׂרָיָה: כְּבֹאֲךָ לבָבֶל, לאחר מסע ממושך וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ שם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וְאָמַרְתָּ ה' אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת־בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה כִּי־שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה

וְאָמַרְתָּ בתפילה: "ה', אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת־בּוֹ יוֹשֵׁב, לְמֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה, כִּי־שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה בבל". זה הגורל שייעד ה' לבבל באופן כללי.

וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל־תּוֹךְ פְּרָת

וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה, שהוא מעין מגילה קטנה של נבואות, תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן, וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל־תּוֹךְ הפְּרָת, כך שהמגילה תשקע במים.

וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ — וְיָעֵפוּ עַד־הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ

וְאָמַרְתָּ: כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ — וְיָעֵפוּ. אנשי בבל יהיו יגעים ושבורים מלהתגונן. ירמיהו שלח את שריה לקרוא את הנבואה בבבל, בשפה העברית. כך שלח מסר מחזק לגולי יהודה: הַחזיקו מעמד, הבבלים יאבדו לפניכם. עַד־הֵנָּה דִּבְרֵי נבואתו וקורותיו של יִרְמְיָהוּ.