הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בָּבֶל אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא

הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל, על בָּבֶל, אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:

הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ־נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל־תְּכַחֵדוּ אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ

הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ־נֵס, הרימו דגל, פרסמו, הַשְׁמִיעוּ אַל־תְּכַחֵדוּ, תסתירו.־תְּכַחֵדוּ, אִמְרוּ: נִלְכְּדָה בָבֶל, הֹבִישׁ, המיט בושה, אִכזב בֵּל, כינוי לאליל הראשי של בבל, במיוחד של בבל העיר, חַת, נשבר מְרֹדָךְ, שמו של בל, הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ, חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ, אליליה,

כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא־יָשִׁית אֶת־אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא־יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ

כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן, מממלכת מדי ופרס. הוּא־יָשִׁית, ישים אֶת־אַרְצָהּ לְשַׁמָּה, לשממה וְלֹא־יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה, נָדוּ, נעו הָלָכוּ.

בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם־ה' יָבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ וְאֶת־ה' אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ

בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, כאשר בבל תיפול, נְאֻם־ה', יָבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, שיישארו מעשרת השבטים, הֵמָּה וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו, הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ מהתרגשות ותחנונים, וְאֶת־ה' אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ.

צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל־ה' בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ

על צִיּוֹן הם יִשְׁאָלוּ, דֶּרֶךְ הֵנָּה, לכאן — מקום עמידת הנביא — מועדות פְנֵיהֶם, ויאמרו: בֹּאוּ וְנִלְווּ, ונתחבר אֶל־ה', לכרות עמו בְּרִית עוֹלָם שלֹא תִשָּׁכֵחַ.

צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שׁוֹבְבוּם מֵהַר אֶל־גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם

הערה המתייחסת גם היא לישראל: כמו צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי, כי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם, מנהיגיהם גרמו להם לאבד את דרכם. על הָרִים המייגעים את הצאן שׁוֹבְבוּם, הטו אותם הרועים, מֵהַר אֶל־גִּבְעָה הָלָכוּ, שָׁכְחוּ מקום רִבְצָם. הם כבר אינם יודעים אפילו לאן הם שייכים.

כָּל־מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ לֹא נֶאְשָׁם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַה' נְוֵה צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם ה'

כָּל־מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם, כילו בהם, וְצָרֵיהֶם, אויביהם שהצרו להם אָמְרוּ: לֹא נֶאְשָׁם, אין עלינו כל אשמה, שהרי הדבר מגיע להם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַה', שהוא להם נְוֵה, מעון צֶדֶק, וּמִקְוֵה, תקוות אֲבוֹתֵיהֶם ה'.

נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי־ צֹאן

נֻדוּ, יושבי בבל, מִתּוֹךְ בָּבֶל העומדת להיחרב, וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ, וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים, תיישים ההולכים לִפְנֵי־הצֹאן, משכוכיות,

כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר וּמַעֲלֶה עַל־בָּבֶל קְהַל־גּוֹיִם גְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְעָרְכוּ לָהּ מִשָּׁם תִּלָּכֵד חִצָּיו כְּגִבּוֹר מַשְׁכִּיל לֹא יָשׁוּב רֵיקָם

כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר, מניע, מזרז וּמַעֲלֶה עַל־בָּבֶל קְהַל־גּוֹיִם גְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְעָרְכוּ מלחמה לָהּ, כנגדה. מִשָּׁם תִּלָּכֵד. חִצָּיו של קהל הגויים יהיו כְּחץ גִבּוֹר מַשְׁכִּיל, ההורג ומביא שכול ולֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

וְהָיְתָה כַשְׂדִּים לְשָׁלָל כָּל־שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ נְאֻם־ה'

וְהָיְתָה ארץ כַשְׂדִּים לְשָׁלָל. כָּל־שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ. נְאֻם־ה'.

כִּי תִשְׂמְחוּ כִּי תַעַלְזוּ שֹׁסֵי נַחֲלָתִי כִּי תָפוּשׁוּ כְּעֶגְלָה דָשָׁה וְתִצְהֲלוּ כָּאַבִּירִים

כִּי, אמנם כעת תִשְׂמְחוּ, אתם הבבלים, כִּי תַעַלְזוּ, שֹׁסֵי, שודדי ישראל נַחֲלָתִי, כִּי תָפוּשׁוּ, תשמינו כְּעֶגְלָה דָשָׁה, שתבואתה מצויה לה תמיד, וְתִצְהֲלוּ כָּאַבִּירִים, כסוסים חזקים,

בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם — מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה

אבל כל זה יחלוף שכן בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד, חָפְרָה, התביישה יוֹלַדְתְּכֶם. הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם — מִדְבָּר, צִיָּה וַעֲרָבָה. זה יהיה גם סופכם.

מִקֶּצֶף ה' לֹא תֵשֵׁב וְהָיְתָה שְׁמָמָה כֻּלָּהּ כֹּל עֹבֵר עַל־בָּבֶל יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶיהָ

מִקֶּצֶף, כעס ה' לֹא תֵשֵׁב, תהיה בבל מיושבת, וְהָיְתָה שְׁמָמָה כֻּלָּהּ. כֹּל עֹבֵר עַל־בָּבֶל יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶיהָ. אנשים ישמיעו קולות תדהמה על בבל, שהייתה עיר ממלכה ומרכז אימפריה, והפכה לתל חורבות.כָּל־מַכּוֹתֶיהָ.

עִרְכוּ עַל־בָּבֶל סָבִיב כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל־תַּחְמְלוּ אֶל־חֵץ כִּי לַה' חָטָאָה

עִרְכוּ מלחמה עַל־בָּבֶל סָבִיב, כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת. יְדוּ, יְרו אֵלֶיהָ, אַל־תַּחְמְלוּ אֶל־חֵץ, אל תחסכו בחצים, כִּי לַה' חָטָאָה.

הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב נָתְנָה יָדָהּ נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ כִּי נִקְמַת ה' הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ — כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ

הָרִיעוּ עָלֶיהָ תרועת כיבוש וניצחון סָבִיב, שהרי נָתְנָה יָדָהּ, הושיטה ידה לאות כניעה ותחינה. נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ, יסודותיה, נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ, כִּי נִקְמַת ה' הִיא. על כן הִנָּקְמוּ בָהּ — כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה כך עֲשׂוּ־לָהּ.

כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל־עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנוּסוּ

כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל, וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר. החקלאות של בבל תאבד, מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה, המייסרת והמשמידה. אִישׁ אֶל־עַמּוֹ יִפְנוּ, וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנוּסוּ. סביב האימפריה הבבלית היו עמים שונים שהשתעבדו לה, אלו ישובו למקומותיהם בזמן שבבל עצמה תחרב לגמרי.

שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ — מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל

שֶׂה פְזוּרָה היא יִשְׂרָאֵל, אֲרָיוֹת תקפו את העדר והִדִּיחוּ, הרחיקו את הצאן. האריה הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ — הוא מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ, פיצח עצמותיו – הוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. האריה האשורי כילה את ממלכת ישראל וגם כבש חלקים ביהודה, ונבוכדנאצר אחריו סיים להחריב את הארץ.

לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פֹקֵד אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל־אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר

לָכֵן, כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי פֹקֵד אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל־אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר. בזמן שנאמרה הנבואה, הייתה אשור ממלכה חרבה וחסרת משמעות, וכך צופה הנביא שיקרה גם לבבל.

וְשֹׁבַבְתִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל אֶל־נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ

וְשֹׁבַבְתִּי, אשיב אֶת־יִשְׂרָאֵל אֶל־נָוֵהוּ, וְרָעָה, הוא ייזון מיבול הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן, אזורי מרעה, וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם־ה' יְבֻקַּשׁ אֶת־עֲוֹן יִשְׂרָאֵל — וְאֵינֶנּוּ וְאֶת־חַטֹּאת יְהוּדָה — וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא, ביטוי שירי המרמז על זמן גאולה, נְאֻם־ה', יְבֻקַּשׁ אֶת־עֲוֹן יִשְׂרָאֵל — וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת־חַטֹּאת יְהוּדָה יחפשו — וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר. אחרי חורבן בבל עתידים לבוא ימים טובים.

עַל־הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְאֶל־יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד חֲרֹב וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶם נְאֻם־ה' וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ

עַל־הָאָרֶץ, ארץ מְרָתַיִם, מחוז הכפוף לבבל, עֲלֵה, אתה הכובש, עָלֶיהָ, וְאֶל־יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד, השוכנת סמוך לבבל חֲרֹב וְהַחֲרֵם, רדוף בחרב וכלה אַחֲרֵיהֶם, נְאֻם־ה', וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. האויב שבא לכבוש את בבל ישמיד ארצות אחרות שהיו קשורות אליה.

קוֹל מִלְחָמָה בָּאָרֶץ וְשֶׁבֶר גָּדוֹל

קוֹל מִלְחָמָה נשמע בָּאָרֶץ וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.

אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל־הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם

אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל־הָאָרֶץ, בבל האדירה, המנפצת את כל העמים?! אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, לשממה בָּבֶל בַּגּוֹיִם, בין הגויים?!

יָקֹשְׁתִּי לָךְ וְגַם־־־־־נִלְכַּדְתְּ בָּבֶל וְאַתְּ לֹא יָדָעַתְּ נִמְצֵאת וְגַם־נִתְפַּשְׂתְּ כִּי בַה' הִתְגָּרִית

יָקֹשְׁתִּי, הנחתי מוקש לָךְ וְגַם־־־־־נִלְכַּדְתְּ, בָּבֶל, וְאַתְּ לֹא יָדָעַתְּ שלפנייך מלכודת. נִמְצֵאת וְגַם־נִתְפַּשְׂתְּ, כִּי בַה' הִתְגָּרִית. בַה' הִתְגָּרִית.

פָּתַח ה' אֶת־אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי־מְלָאכָה הִיא לַה' אֱלוֹהִים צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים

פָּתַח ה' אֶת־אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא משם אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ, כִּי־מְלָאכָה, יצירה המצריכה כלי זעם הִיא לַה' אֱלוֹהִים צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.

בֹּאוּ־לָהּ מִקֵּץ פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ סָלּוּהָ כְמוֹ־עֲרֵמִים וְהַחֲרִימוּהָ אַל־תְּהִי־לָהּ שְׁאֵרִית

בֹּאוּ־לָהּ מִקֵּץ, מקצה הארץ, פִּתְחוּ את מַאֲבֻסֶיהָ, מחסני התבואה המלאים שלה, סָלּוּהָ, רמסו אותה כְמוֹ־עֲרֵמִים, ערמות תבואה המיועדות לדישה, או: הרימו את חורבותיה כפי שמערימים תלי עפר, וְהַחֲרִימוּהָ. אַל־תְּהִי־לָהּ שְׁאֵרִית.

חִרְבוּ כָּל־פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי־בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם

חִרְבוּ, הפילו בחרב את כָּל־פָּרֶיהָ, דימוי למנהיגיה ושריה, יֵרְדוּ לַטָּבַח. הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי־בָא יוֹמָם, עֵת פְּקֻדָּתָם.

קוֹל נָסִים וּפְלֵטִים מֵאֶרֶץ בָּבֶל לְהַגִּיד בְּצִיּוֹן אֶת־נִקְמַת ה' אֱלֹהֵינוּ נִקְמַת הֵיכָלוֹ

קוֹל נָסִים וּפְלֵטִים נשמע מֵאֶרֶץ בָּבֶל. הנמלטים ישמיעו קול בשורה — לְהַגִּיד בְּצִיּוֹן אֶת־נִקְמַת ה' אֱלֹהֵינוּ, נִקְמַת הֵיכָלוֹ שהוחרב על ידי בבל.

הַשְׁמִיעוּ אֶל־בָּבֶל רַבִּים כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל־יְהִי־לָהּ פְּלֵיטָה שַׁלְּמוּ־לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ כִּי אֶל־ה' זָדָה אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

הַשְׁמִיעוּ, היאספו אֶל־בָּבֶל, רַבִּים, יורי חצים. כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב. אַל־יְהִי־לָהּ פְּלֵיטָה. שַׁלְּמוּ־לָהּ כְּפָעֳלָהּ, כמעשיה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ, כִּי אֶל־ה' זָדָה, הרשיעה בזדון, אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. בבל תיענש קשות בעיקר בגלל הצרות שהביאה על ישראל, עם ה'.

לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־ה'

לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ, וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ, ייכרתו בַּיּוֹם הַהוּא. נְאֻם־ה'.

הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם־ה' אֱלוֹהִים צְבָאוֹת כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ

אותם דברים בסגנון אחר: הִנְנִי אֵלֶיךָ, זָדוֹן, נְאֻם־ה' אֱלוֹהִים צְבָאוֹת, ה' עורך מלחמה כנגד הזדון כביכול. כִּי בָּא יוֹמְךָ, עֵת פְּקַדְתִּיךָ.

וְכָשַׁל זָדוֹן וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה כָּל־סְבִיבֹתָיו

וְכָשַׁל זָדוֹן וְנָפַל, וְאֵין לוֹ מֵקִים, וְהִצַּתִּי, אבעיר אֵשׁ בְּעָרָיו, וְאָכְלָה את כָּל־סְבִיבֹתָיו.

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל־שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֲשׁוּקִים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו, וְכָל־שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, שעבדו אותם, מֵאֲנוּ לשַׁלְּחָם.

גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת־רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת־הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל

אכן, למרות שישראל עצמם שדודים ומסכנים, גֹּאֲלָם החָזָק, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, רִיב יָרִיב אֶת־רִיבָם, הוא ינקום את נקמתם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת־הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז, יחריד לְיֹשְׁבֵי בָבֶל.

חֶרֶב עַל־כַּשְׂדִּים נְאֻם־ה' וְאֶל־יֹשְׁבֵי בָבֶל וְאֶל־שָׂרֶיהָ וְאֶל־חֲכָמֶיהָ;

חֶרֶב עַל־כַּשְׂדִּים, נְאֻם־ה', וְאֶל־יֹשְׁבֵי בָבֶל וְאֶל־שָׂרֶיהָ וְאֶל־חֲכָמֶיהָ; כולם יוכו —

חֶרֶב אֶל־הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל־גִּבּוֹרֶיהָ — וָחָתּוּ

חֶרֶב אֶל־הַבַּדִּים, על הקוסמים ומגידי העתידות שהם דוברי בדים — וְנֹאָלוּ, ייטפשו; חֶרֶב אֶל־גִּבּוֹרֶיהָ — וָחָתּוּ, יישברו;

חֶרֶב אֶל־סוּסָיו וְאֶל־רִכְבּוֹ וְאֶל־כָּל־הָעֶרֶב אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ וְהָיוּ לְנָשִׁים; חֶרֶב אֶל־אוֹצְרֹתֶיהָ — וּבֻזָּזוּ

חֶרֶב אֶל־סוּסָיו וְאֶל־רִכְבּוֹ וְאֶל־כָּל־הָעֶרֶב, בני תערובות עמים שונים אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ. ובמקום להיות אנשי מלחמה — וְהָיוּ לְנָשִׁים; חֶרֶב אֶל־אוֹצְרֹתֶיהָ — וּבֻזָּזוּ. יישדדו.

חֹרֶב אֶל־מֵימֶיהָ — וְיָבֵשׁוּ כִּי אֶרֶץ פְּסִלִים הִיא וּבָאֵימִים יִתְהֹלָלוּ

חֹרֶב, יובש אֶל־מֵימֶיהָ — וְיָבֵשׁוּ, כִּי אֶרֶץ פְּסִלִים הִיא, וּבָאֵימִים, בדברים נוראים — בין אם אלו צלמים מעוררי פלצות, או טקסים וחגיגות מזוויעים — יִתְהֹלָלוּ, הם משתוללים, משתעשעים ומתפארים.

לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה וְלֹא־תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד־דּוֹר וָדֹר

לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים, בעלי חיים שוכני מדבריות וחורבות, ששמם נגזר מן המלה 'ציה', אֶת, עם אִיִּים, בעלי חיים מדבריים המשמיעים קולות יללה. וְיָשְׁבוּ בָהּ — בבבל בְּנוֹת יַעֲנָה, עופות מדבריים, וְלֹא־תֵשֵׁב, לא תהיה מיושבת עוֹד לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד־דּוֹר וָדֹר. הארץ תהפוך למקום מגוריהן של חיות המדבר.

כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה וְאֶת־שְׁכֵנֶיהָ נְאֻם־ה' לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם

כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה וְאֶת־שְׁכֵנֶיהָ כך תהיה גם בבל, נְאֻם־ה'. לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם.

הִנֵּה עַם בָּא מִצָּפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל וּמְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ

הִנֵּה עַם בָּא מִצָּפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל, וּמְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְכְּתֵי, מקצות אָרֶץ. ממקומות רחוקים מאוד לבבל.

קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־בָּבֶל

קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ, אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ. קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה, וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ. עָרוּךְ, מסודר כְּאִישׁ, כגיבור לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־בָּבֶל.

שָׁמַע מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־שִׁמְעָם וְרָפוּ יָדָיו צָרָה הֶחֱזִיקַתְהוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה

שָׁמַע מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־שִׁמְעָם של התוקפים, וְרָפוּ יָדָיו, צָרָה, מצוקה הֶחֱזִיקַתְהוּ, אחזה בו, וחִיל, חלחלה כַּיּוֹלֵדָה.

הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל־נְוֵה אֵיתָן כִּי־אַרְגִּעָה אֲרִיצֵם מֵעָלֶיהָ ומִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יוֹעִדֶנִּי וּמִי־זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי

הִנֵּה האויב כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, השטח שבו עובר אפיק הירדן, שבו צמחייה סבוכה וחיות טרף, אֶל־נְוֵה אֵיתָן, לתקוף במרעה טוב, כִּי־אַרְגִּעָה, בן רגע אֲרִיצֵם, אשלח את התוקפים להיות מֵעָלֶיהָ, וכל מִי שהוא בָחוּר, מובחר וטוב — אֵלֶיהָ אֶפְקֹד, אצווה עליו לעלות עליה למלחמה, כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יוֹעִדֶנִּי, מי יקבע לי מועד, וּמִי־זֶה הרֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי. אני הוא שמנהיג את העולם, ואין לבבלים במי להיעזר.

לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־בָּבֶל וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים אִם־לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם־לֹא ה' יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה

לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת, תכנית ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־בָּבֶל, וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים: אִם־לֹא בוודאי יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן. העמים שהשמידו את בבל — פרס, מדי ובני עילם, לא היו עמים חשובים בעבר. צעירי הצאן הללו הקימו חיל גדול והביסו את הממלכה הבבלית. אִם־לֹא בוודאי ה' יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה, יהפוך את מקומם לשממה.

מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה בָבֶל נִרְעֲשָׁה הָאָרֶץ וזְעָקָה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע

מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה, תפיסתה של בָבֶל ראש הממלכות נִרְעֲשָׁה, הזדעזעה הָאָרֶץ, וקול זְעָקָה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע.