חזור
ירמיהו
פרק השׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ
שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ, התבוננו נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ, חפשו בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ, אישיות הגונה, אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט ומְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה. אם תמצאו אפילו אחד – וְאֶסְלַח לָהּ – לירושלים כולה.
וְאִם חַי־ה' יֹאמֵרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ
וְאִם "חַי־ה'" יֹאמֵרוּ, כשאנשים נשבעים בשם ה' – לָכֵן, אך לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ.
ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא־חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב
ה', עֵינֶיךָ, השגחתך בעולם,
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ־דַּלִּים הֵם נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה' מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם
וַאֲנִי אָמַרְתִּי להגנתם של אנשי ירושלים: אַךְ־דַּלִּים הֵם בממון ובהשכלה, ולכן נוֹאֲלוּ, נהגו בטפשות, כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה' ומִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם. הם ממשיכים בדרכם בעקשנות בגלל בורות.
אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה' מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת
על כן אעזוב את האנשים הנבערים מדעת ואֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה, אוכיח אוֹתָם, כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה' ומִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם. אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו, כולם כאחד שָׁבְרוּ עֹל, פרקו עול מלכות שמים, נִתְּקוּ את המוֹסֵרוֹת, הכבלים. הם עושים כרצונם, ללא כל מחויבות. דעתנותם אינה משפיעה על אורחות חייהם.
עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם כָּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם
עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה היוצא מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, ישדוד אותם, נָמֵר שֹׁקֵד, אורב עַל־עָרֵיהֶם להחריבן. כָּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה, מהן יִטָּרֵף. אלה הם דימויים לאומות או לכנופיות, שאי אפשר להינצל מפניהן. כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם, סטיותיהם מדרך הישר.
אֵי לָזֹאת אֶסְלַח־לָךְ! בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָדוּ
ושוב, פנייה לכנסת ישראל: אֵי, היכן, איך לָזֹאת אֶסְלַח־לָךְ?! בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים. משבועותיהם נעדר אלוקים, וגם אם הם נשבעים בשמו, שבועותיהן חסרות משמעות. וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם בכל טוב – וַיִּנְאָפוּ. השובע והרווחה גורמים להם להשתמש בכוחותיהם ובמרצם לניאוף. וּבבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָדוּ, מתאספים, או: מתקוטטים ופוצעים.
סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ
כמו סוּסִים מְיֻזָּנִים, מיוחמים
הַעַל־אֵלֶּה לוֹא־אֶפְקֹד ! נְאֻם־ה' וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי!
הַעַל־אֵלֶּה לוֹא־אֶפְקֹד את עונשם?! נְאֻם־ה', וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?! האם לא ראוי לנקום בעם שכזה?!
עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל־תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה
לכן – עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ, בחומותיה
כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה נְאֻם־ה'
כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה. נְאֻם־ה'.
כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא־הוּא וְלֹא־תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה
כִּחֲשׁוּ בַּה'. התעלמו ממנו וַיֹּאמְרוּ: "לוֹא־הוּא. לא אליו אנחנו שומעים. לדעתנו הוא אינו נוכח ולא גומל לא רעות ולא טובות.
וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם
וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ. הנביאים אינם אלא אנשים המדברים דברי רוח. וְהַדִּבֵּר, הדיבור
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָתַם
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת: יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה – כיוון שאתם מזלזלים בה', בחוקותיו ובקשר עמו, וגם כשיש ביניכם נביאים אתם בזים להם, דברי הנבואה לא יישארו בגדר נאומים גרידא, אלא הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ, וְהָעָם הַזֶּה יהיה עֵצִים, וַאֲכָלָתַם אש דברי הנבואה.
הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־ה' גּוֹי אֵיתָן הוּא גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא גּוֹי לֹא־תֵדַע לְשֹׁנוֹ וְלֹא תִשְׁמַע מַה־יְּדַבֵּר
הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק, בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם־ה'. לא יהיה זה עם קטן מפינה נידחת בעולם, אלא גּוֹי אֵיתָן, חזק הוּא, גּוֹי מֵעוֹלָם, בעל מסורת עתיקה וכוחות גדולים הוּא, ועם זאת, יהיה זה גּוֹי זר, שלֹא־תֵדַע לְשֹׁנוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע, תבין מַה־יְּדַבֵּר. אילו התקיפו אתכם עמים מן האזור, שלשונם קרובה לשלכם, הייתם יכולים לתקשר עמם.
אַשְׁפָּתוֹ כְּקֶבֶר פָּתוּחַ כֻּלָּם גִּבּוֹרִים
אַשְׁפָּתוֹ, נרתיקי החצים של העם הזה יהיו כְּקֶבֶר פָּתוּחַ. מאגר החצים, והמוות הטמון בו, לא ייגמר,
וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יֹאכַל צֹאנְךָ וּבְקָרֶךָ יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בָּהֵנָּה בֶּחָרֶב
וְאָכַל האויב את קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ אשר יֹאכְלוּ, אוכלים בדרך כלל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ.
וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם־ה' לֹא־אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה
וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם־ה', לֹא־אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה.
וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה ה' אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת־כָּל אֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם
וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ: תַּחַת, בגלל מֶה עָשָׂה ה' אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת־כָּל הצרות האֵלֶּה? כך אמר לי ה' במענה לשאלתכם העתידה – וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כַּאֲשֶׁר, כמו שעֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם, כֵּן, כך תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם.
הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹר׃
הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב, וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹר׃
שִׁמְעוּ־נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם – וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם – וְלֹא יִשְׁמָעוּ
שִׁמְעוּ־נָא זֹאת, עַם סָכָל, טיפש וְאֵין לֵב, נעדר תובנה.
הַאוֹתִי לֹא־תִירָאוּ נְאֻם־ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ ! אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק־עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא־יַעַבְרֻנְהוּ
הַאוֹתִי לֹא־תִירָאוּ, נְאֻם־ה', אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, תפחדו?! הלוא אני הוא אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק־עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ הגלים וְלֹא יוּכָלוּ לעבור את החול, וְהָמוּ גַלָּיו של הים וְלֹא־יַעַבְרֻנְהוּ.
וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ
לים הגועש יש גבול, וְאילו לָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הם ראו את גדולת ה' ותוקפו אך איש לא התיירא ממנו ולא צמצם עצמו בפניו. סָרוּ וַיֵּלֵכוּ, הם פנו לכל רוח כרצונם.
וְלוֹא־אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת־ה' אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר־לָנוּ
וְלוֹא־אָמְרוּ בִלְבָבָם: "נִירָא נָא אֶת־ה' אֱלֹהֵינוּ, הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ, שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת, את השבועות הקבועים
עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם
עֲוֹנוֹתֵיכֶם הם שהִטּוּ, הסירו מכם את אֵלֶּה – את הידיעה וההבנה,
כִּי־נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ
כִּי־נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים, יָשׁוּר, יראה. הרשע צופה ואורב לזולתו כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים, כמי שמניח מוקשים.
כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל־כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ
כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, בעופות שניצודו, כֵּן בָּתֵּיהֶם של הרשעים מְלֵאִים מִרְמָה. עַל־כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ,
שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ
שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ, התעבו גַּם עָבְרוּ ועשו דִבְרֵי־רָע, דִּין אמת לֹא־דָנוּ, אף לא דִּין יָתוֹם, וְלמרות זאת יַצְלִיחוּ,
הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקֹד נְאֻם־ה'! אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי!
הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקֹד, נְאֻם־ה'?! האִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?! ראו כיצד אתם נוהגים. האם לא מגיעים לכם כל העונשים על כך?!
שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ
שַׁמָּה, מצב המעורר השתוממות וְשַׁעֲרוּרָה, שחיתות נִהְיְתָה בָּאָרֶץ.
הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל־יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה־תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ
הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ, ימשלו עַל־יְדֵיהֶם – על ידי הנביאים. אם מישהו מפקפק באמינות ההנהגה, יבואו הנביאים המגויסים לעזרת המנהיגים וילמדו עליהם זכות. אנשי הרוח דואגים להצדיק את המערכת הקיימת. וְגם עַמִּי, פשוטי העם אָהֲבוּ כֵן – את החיבור בין נביאי השקר וכהני הכזב, וּמַה־תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ, כאשר האשליות יתנפצו לנגד עיניכם?! לְמה תקוו?!