menu
small logo

חזור

ירמיהו

פרק מז

אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־פְּלִשְׁתִּים בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת־עַזָּה

אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־פְּלִשְׁתִּים בְּטֶרֶם יַכֶּה, כבש והחריב פַרְעֹה אֶת־עַזָּה. הפלשתים שישבו בערי החוף — מצור ודרומה, היו אוסף של ממלכות קטנות עצמאיות, שלא תמיד היו נתונות למרותם של שליטי האזור מצפון ומדרום. נראה שבאותה שעה הם נקטו עמדה עוינת כלפי פרעה, ולכן הוא עלה והכה בהם.

כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה־מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ וְזָעֲקוּ הָאָדָם וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ

כֹּה אָמַר ה': הִנֵּה־מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן, צבא נבוכדנאצר שיילחם בפלשתים מאוחר יותר, או: צבא פרעה, שהוזכר בפסוק הקודם, שיגיע לפלשת כשיחזור ממסע הקרב בצפון, וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ. האסון יקיף את הארץ כמים גואים השוטפים הכול. וְזָעֲקוּ הָאָדָם, וְהֵילִל, יילל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ.

מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו — לֹא־הִפְנוּ אָבוֹת אֶל־בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם

מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, סוסיו, מֵרַעַשׁ שלְרִכְבּוֹ, מהֲמוֹן, שאון גַּלְגִּלָּיו — לֹא־הִפְנוּ, יפנו אָבוֹת אֶל־בָּנִים לעזרתם מֵרִפְיוֹן יָדָיִם, כי לא יהיה בכוחם לעשות דבר. הרעש העולה מכלי המלחמה, פרסות הברזל של הסוסים וגלגלי הרכבים, נועד בין השאר להטיל אימה על האויב.

עַל־הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי־שֹׁדֵד ה' אֶת־פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר

הזעקה והיללה יהיו עַל־הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר. הפגיעה בפלשתים תפגע קשה גם בצור ובצידון, משום שערי הפלשתים יכלו לסייע להן ולהעניק להן תמיכה. כִּי־שֹׁדֵד ה' אֶת־פְּלִשְׁתִּים, שהם שְׁאֵרִית האִי כַפְתּוֹר, כרתים.

בָּאָה קָרְחָה אֶל־עַזָּה נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם – עַד־מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי !

בָּאָה קָרְחָה, חורבן, שממה אֶל־עַזָּה, נִדְמְתָה, נשמדה אַשְׁקְלוֹן. שְׁאֵרִית עִמְקָם, העמק שלהם, האזור שישבו בו הפלשתים עַד־מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי, תפצעי את עצמך מתוך אבל?!

הוֹי חֶרֶב לַה' עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי! הֵאָסְפִי אֶל־תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי

כאן מגיעה פנייה ציורית: הוֹי, חֶרֶב לַה', הפורענות שנגזרה מלמעלה, עַד־אָנָה, מתי לֹא תִשְׁקֹטִי?! את מכה ומכה ללא הרף. הֵאָסְפִי אֶל־תַּעְרֵךְ, נדנך. הֵרָגְעִי וָדֹמִּי, שקטי.

אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי — וַה' צִוָּה־לָהּ אֶל אַשְׁקְלוֹן וְאֶל חוֹף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ

והתשובה על כך:אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי — וַה' צִוָּה־לָהּ — לחרב אֶל, על אַשְׁקְלוֹן וְאֶל חוֹף הַיָּם. שָׁם יְעָדָהּ, קבע לה מטרה לטבוח.