menu
small logo

חזור

ירמיהו

פרק לג

וַיְהִי דְבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר׃

וַיְהִי דְבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית, וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, לֵאמֹר׃

כֹּה־אָמַר ה' עֹשָׂהּ ה' יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ ה'שְׁמוֹ

כֹּה־אָמַר ה' עֹשָׂהּ — מבצעה של התוכנית החדשה שתיאמר להלן, ה' יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ, ה', המהווה את הכול בכל זמן, שְׁמוֹ:

קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם

קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת, נצורות. אגלה לך דברים גדולים וסגורים אשר לֹא יְדַעְתָּם.

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה הַנְּתֻצִים אֶל הַסֹּלְלוֹת וְאֶל הֶחָרֶב

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה הַנְּתֻצִים, העומדים להינתץ אֶל, על ידי הַסֹּלְלוֹת, תלי עפר מוגבהים סמוך לחומה שמהם אפשר לירות אל העיר, וְאֶל, ועל ידי הֶחָרֶב, כלי מפץ גדולים מברזל. כפי הנראה, הכשדים הסובבים התחילו להשליך אבני בליסטראות אל תוך העיר כדי להרוס אותה. אמנם הטכניקה הזו השתכללה רק בדורות מאוחרים יותר, אבל בצורתה הפשוטה היא הייתה קיימת כבר אז.

בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת הַכַּשְׂדִּים וּלְמַלְאָם אֶת־פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר־הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָּל־רָעָתָם

וכאן באה הערה: נתיצת הבתים מתרחשת משום שיושביהם בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת, עם הַכַּשְׂדִּים ואינם מתמסרים להם, וּבכך הם גורמים לְמַלְאָם — את הבתים אֶת־פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר־הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי, וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָּל־רָעָתָם.

הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת

לאחר כל המהפכה והמהומה הִנְנִי מַעֲלֶה, מצמיח לָּהּ — לעיר הפצועה אֲרֻכָה, בשר בריא וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים, וְגִלֵּיתִי, אראה לָהֶם עֲתֶרֶת, ריבוי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.

וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה

וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל, גלות עשרת השבטים, וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה.

וְטִהַרְתִּים מִכָּל־עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וְסָלַחְתִּי לְכָל־עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי

וְטִהַרְתִּים מִכָּל־עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי, וְסָלַחְתִּי לְכָל־עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי.

וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אוֹתָם וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל־הַטּוֹבָה וְעַל כָּל־הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ

וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם, לפרסום, מופת לשָׂשׂוֹן, לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כאֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אוֹתָם — לישראל. כשהכול יראו את העיר השוממה משתקמת וחוזרת לתפארתה, הם יהללו את ה'. וּפָחֲדוּ האויבים וְרָגְזוּ, יתמלאו כעס עַל כָּל־הַטּוֹבָה וְעַל כָּל־הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ.

כֹּה אָמַר ה' עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְּשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה

כֹּה אָמַר ה': עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים עליו: "חָרֵב הוּא, מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה", בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְּשַׁמּוֹת, השוממות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה,

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת־ה' צְבָאוֹת כִּי־טוֹב ה' כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה' כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת־הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אנשים האֹמְרִים בשמחתם הפרטית: הוֹדוּ אֶת־ה' צְבָאוֹת, כִּי־טוֹב הוא ה', כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וקול מְבִאִים מוליכים קרבן תּוֹדָה אל בֵּית ה', כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת־הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'.

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה, וּבְכָל־עָרָיו הנתוצות נְוֵה רֹעִים המַרְבִּצִים צֹאן. השממה תיהפך למקום מרעה ומנוחה לצאן.

בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל־יְדֵי מוֹנֶה אָמַר ה'

בְּעָרֵי הָהָר, בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי, בסביבות יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה, בכל המקומות הללו עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל־יְדֵי מוֹנֶה, רועה, או: הבהמות ייספרו אחת אחת כדי להביא מהן מעשר לקרבן. כלומר, עוד יהיה כאן יישוב חי, ובית המקדש יהיה שוקק פעילות. אָמַר ה'.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל־בֵּית יְהוּדָה

הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־ה', וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל־בֵּית יְהוּדָה.

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה, בן צדיק, מנצח ומושיע, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בית דוד ייכונן מחדש.

בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָהּ ה' צִדְקֵנוּ

בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח, וְזֶה שמה החדש אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָהּ: ה' צִדְקֵנוּ, מקור ישועתנו.

כִּי־כֹה אָמַר ה' לֹא־יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא בֵית־יִשְׂרָאֵל

כִּי־כֹה אָמַר ה': לעתיד לבוא לֹא־יִכָּרֵת, ייפסק לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא המלכות של בֵית־יִשְׂרָאֵל.

וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל־הַיָּמִים

וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ מִלשרת לְּפָנָי, מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל־הַיָּמִים. מלכות בית דוד וכהונת בית אהרן יתקיימו לעולם. , מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל־הַיָּמִים.

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר׃

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר׃

כֹּה אָמַר ה' אִם־תָּפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת־בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם־וָלַיְלָה בְּעִתָּם —

כֹּה אָמַר ה': אִם־תָּפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי שכרַתי עם הַיּוֹם וְאֶת־בְּרִיתִי שעם הַלָּיְלָה. כלומר, אם תוכלו לבטל את חוקי הזמנים שקבעתי, וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם־וָלַיְלָה בְּעִתָּם —

גַּם־בְּרִיתִי תֻפַר אֶת־דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת־לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל־כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי

כי אז גַּם־בְּרִיתִי תֻפַר אֶת־דָּוִד עַבְדִּי, מִהְיוֹת־לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל־כִּסְאוֹ, וְאֶת בריתי עם הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי.

אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם כֵּן אַרְבֶּה אֶת־זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת־הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי

המלכות והכהונה לא רק ישרדו את כל המאורעות בכל הזמנים, אלא — כאֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד, יימדד חוֹל הַיָּם, כֵּן אַרְבֶּה אֶת־זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת־הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי, המשרתים אֹתִי. זרע דוד ולוי יגדלו ויתרבו ככוכבי השמים וחול הים.

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃

ונבואה נוספת באותו עניין: וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃

הֲלוֹא רָאִיתָ מָה־הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת־עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם

הֲלוֹא רָאִיתָ מָה־הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ, לֵאמֹר: "שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם, משפחת המלוכה ומשפחת הכהונה — וַיִּמְאָסֵם, הוא הרחיקן ונטש אותן". וְגם אֶת־עַמִּי יִנְאָצוּן, יבזו, באמרם: "העם חדל מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי מיוחד לה' העומד לִפְנֵיהֶם — לפני המלכים והכהנים". המלוכה והכהונה נלקחו מישראל.

כֹּה אָמַר ה' אִם־לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְתִּי –

בניגוד לדבריהם — כֹּה אָמַר ה': אִם־לֹא תתקיים בְרִיתִי שעם יוֹמָם וָלָיְלָה, החוק של חזרתם הסדורה, ואם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְתִּי, אילו אפשר היה לבטל חוקי השמים והארץ

גַּם־זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל־זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים

גַּם־זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס, מִלקַחַת מִזַּרְעוֹ של דוד מֹשְׁלִים אֶל־זֶרַע אַבְרָהָם, יִשְׂחָק, יצחק וְיַעֲקֹב. בניגוד לדברי העם, בית דוד והעם העומד לפניו לא נכרתו כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים.