הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר

הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר. ייתכן שכותרת זו, המצויה רק בספר ירמיה, מעידה שהדברים נכתבו על ידי סופרו של הנביא, ברוך בן נריה.

כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּתָב־לְךָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל סֵפֶר

כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּתָב־לְךָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ — אותם שייאמרו להלן, אֶל, על סֵפֶר. לעומת הנבואות המתייחסות אל קהל מסוים ומופנות אליו, נבואה זו מתארת מאורעות כלליים שיתרחשו בעתיד, אולי בעתיד רחוק. על כן היא נכתבת לזיכרון ולאו דווקא נאמרת בפה.

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבֹתָם וִירֵשׁוּהָ

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, יבואו, נְאֻם־ה', וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר ה', וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבֹתָם וִירֵשׁוּהָ.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל־יִשְׂרָאֵל וְאֶל־יְהוּדָה

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל־יִשְׂרָאֵל וְאֶל־יְהוּדָה:

כִּי־כֹה אָמַר ה' קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם

כִּי־כֹה אָמַר ה': קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ, קול פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם, שלווה.

שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה ונֶהֶפְכוּ כָל־ פָּנִים לְיֵרָקוֹן !

שַׁאֲלוּ, חפשו נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר, הלוא זכרים אינם יולדים, ואם כן מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר ויָדָיו עַל־חֲלָצָיו, מותניו כַּיּוֹלֵדָה, ומדוע נֶהֶפְכוּ כָל־הפָּנִים לְיֵרָקוֹן, פני אנשים מיוסרות וחיוורות כשל חולים ומפוחדים?!

הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב — וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ

הוֹי, כִּי גָדוֹל, עז הַיּוֹם הַהוּא, מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב — וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. ייתכן שדימוי הלידה מרמז על תהליך שמתוך כאביו ומצוקתו תופיע הישועה.

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא־יַעַבְדוּ־בוֹ עוֹד זָרִים

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר את עֻלּוֹ של הנוגש מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, רצועות הרתמה שלך אֲנַתֵּק, וְלֹא־יַעַבְדוּ־בוֹ — ביעקב עוֹד זָרִים.

וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם

וְעָבְדוּ בני ישראל אֵת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם.

וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־ה' וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד

וְאַתָּה אַל־תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם־ה', וְאַל־תֵּחַת, תפחד, תישבר, יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ, אחלץ אותך מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם. וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, יהיה שלֵו וישב לבטח וְאֵין מַחֲרִיד, מבהיל,

כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־ה' לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ

כִּי־אִתְּךָ אֲנִי, נְאֻם־ה', לְהוֹשִׁיעֶךָ. כִּי, גם אם אֶעֱשֶׂה כָלָה, השמדה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה. אמנם אין פירוש הדבר שתצאו בלא כלום — וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, תקבלו את עונשכם, וְאולם נַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. לא אכרית אתכם. קיומכם מובטח.

כִּי כֹה אָמַר ה' אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ

כִּי כֹה אָמַר ה': אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ, אסונך חמור מאוד, נַחְלָה, חולה וכואבת מַכָּתֵךְ,

אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ

אֵין דָּן, אין מי שיגזור את דִּינֵךְ לְמָזוֹר, לרפואה, שהרי רְפֻאוֹת תְּעָלָה, תרופות מבריאות אֵין נמצאות לָךְ.

כָּל־מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ

כָּל־מְאַהֲבַיִךְ, העמים שאהבו אותך בעבר, שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כדרכם של יחסים פוליטיים, שהכול בהם נעשה מתוך אינטרסים, כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר, עונש אַכְזָרִי, עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, על כי עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.

מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ! עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ

מַה־תִּזְעַקי עַל־שִׁבְרֵךְ ועל כך שאָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ?! הלוא עַל רֹב עֲוֹנֵךְ, על כי עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ, עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.

לָכֵן כָּל־אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל־צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל־בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז

לָכֵן, אמנם ראויים לך הייסורים בגלל חטאייך, אבל כָּל־אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ, וְכָל־צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ. וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ, שודדיך לִמְשִׁסָּה לשוד שישדדו אותם. וְכָל־בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. כל אלה שפגעו בך עתידים לתת את הדין משום שלא הייתה להם הזכות לשדוד ולבזוז אותך.

כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם־ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ

כִּי, אף שהכול גזרו דינך לאבדון, אני אַעֲלֶה אֲרֻכָה, רפואה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם־ה', כִּי "נִדָּחָה, מגורשת" קָרְאוּ לָךְ, "צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ". כך אמרו כולם והרשו לעצמם להשפילך עד עפר, אך לא ידעו כי אני אדרוש את נקמתך ואשיבך למעמדך.

כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי־שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב ומִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב

כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי־שָׁב, אשיב את שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב. ומשמע גם: אני עצמי אשוב כאשר אחזיר אתכם למקומכם, ועל מִשְׁכְּנֹתָיו של יעקב אֲרַחֵם, וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ, במקום מוגבה או: על תלי חרבות, כפי שהיה נהוג בימי קדם. וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ, כמנהגו, כראוי לו יֵשֵׁב.

וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ

וְיָצָא מֵהֶם — מערי יעקב ואוהליו קולות תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים, קולות שעשוע. וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים, אגדיל אותם וְלֹא יִצְעָרוּ, הם לא יהיו דלים וקטנים.

וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו

וְהָיוּ בָנָיו כְּמקֶדֶם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן, תתקיים, וּפָקַדְתִּי, אשיב גמול עַל כָּל־לֹחֲצָיו.

וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא־זֶה עָרַב אֶת־לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־ה'!

וְהָיָה אַדִּירוֹ, מלכו יצמח מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא. לא ימשלו בו זרים. וְהִקְרַבְתִּיו — את מנהיג ישראל, או: את ישראל בכלל, וְנִגַּשׁ אֵלָי, כִּי מִי הוּא־זֶה אשר עָרַב אֶת־לִבּוֹ, יעז לָגֶשֶׁת אֵלַי, בלא שאקרב אני אותו, נְאֻם־ה'?!

וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים

וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. זו תכלית התיקון למצבם של ישראל.

הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל

הִנֵּה סַעֲרַת ה' בחֵמָה, כעס יָצְאָה, סַעַר מִתְגּוֹרֵר, מתחולל, חונה, גורף הכול, מרעיד, מתרוצץ או: מתגלגל, עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.

לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף ה' עַד־עֲשֹׂתוֹ וְעַד־הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ

לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף, כעסו של ה' עַד־עֲשֹׂתוֹ וְעַד־הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת, מחשבות לִבּוֹ. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ. בסופו של דבר תוכלו לראות ולהבין את חשבונותי. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ.

בָּעֵת הַהִיא נְאֻם־ה' אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם

בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם־ה', אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל, אקים את בריתי עם כל שבטי ישראל, וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם.