וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה

וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, האיגרת שבה נכתבה הנבואה אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה, בעלי המעמד שיצאו לגלות ונשארו בחיים, וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה,

אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם

אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה, אמו, ואולי אשתו וְהַסָּרִיסִים, פקידי בית המלכות שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, אומני מלאכה, או: יועצים וחכמים, מִירוּשָׁלִָם.

בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר׃

הספר נמסר בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה, הנציגים הדיפלומטיים אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה. כך התאפשר לירמיהו להעביר את המכתב לבני ישראל הגולים, לֵאמֹר׃

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה —

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לְכָל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה —

בְּנוּ בָתִּים ושׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן

בְּנוּ בָתִּים ושׁבוּ ישיבת קבע, וְנִטְעוּ גַנּוֹת, גנים וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן. כדאי שתעסקו בגידולים חקלאיים לפרנסתכם ובנטיעה ארוכת טווח כי שהייתכם בבבל לא תהיה קצרה.

קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ

קְחוּ נָשִׁים, וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים, וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְהן תֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת, וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ. התיישבו במקום, התרבו וחיו חיים נורמליים, שכן לפניכם גלות ממושכת. אין טעם אפוא שתחיו בציפייה לשעה שבה תחזרו.

וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ אֶל־ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם

וְיתר על כן, דִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ אֶל־ה'. כעת אתם תושביה של מדינה אחרת, ועליכם להתפלל לשלומה כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם, יפתו אתכם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם, וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים, חולמים. או: גורמים לחלום.

כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־ה'

כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי. לֹא שְׁלַחְתִּים. נְאֻם־ה'.

כִּי־כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה

כִּי־כֹה אָמַר ה': כִּי לְפִי, לעת מְלֹאת לְבָבֶל כמעצמת נבוכדנאצר שִׁבְעִים שָׁנָה — אֶפְקֹד אֶתְכֶם, וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה. אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה.

כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה

כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם, נְאֻם־ה', מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית, שארית וְתִקְוָה. אני מייעד לכם צמיחה ושגשוג.

וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי — וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם

וּקְרָאתֶם אֹתִי, וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי — וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם,

וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי — וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם

וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי — וּמְצָאתֶם, כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם,

וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם־ה' וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגּוֹיִם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם־ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם

וְנִמְצֵאתִי, אמציא עצמי, אענה לָכֶם, נְאֻם־ה'. וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּתְכֶם, חזרתכם למצב הראשון, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגּוֹיִם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי, הרחקתי אֶתְכֶם לשָׁם, נְאֻם־ה', וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם. עתה ההזדמנות לחזור אל ה' ולעבדו בכל לב.

כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ ה' נְבִאִים בָּבֶלָה

אני מדגיש בפניכם דברים אלו, כִּי אֲמַרְתֶּם: הֵקִים לָנוּ ה' נְבִאִים בָּבֶלָה, והם צופים עתיד שונה וחזרה מהירה ארצה. אל תתנו להם להשלות אתכם, ראוי שתכלכלו בגולה לא רק את חייכם, אלא גם את חיי בניכם ונכדיכם אחריכם, במשך שבעים השנים הבאות.

כִּי כֹה אָמַר ה' אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל־כָּל־הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה

כִּי לעומת גורלכם הטוב, בני הגולה — כֹה אָמַר ה' אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל, על כִּסֵּא דָוִד וְאֶל־כָּל־הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, ירושלים, אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה.

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עליהם: הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב, אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר, וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, המקולקלות, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.

וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים שָׁם

וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בכל מקום שילכו, בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה, זוועה, חלחלה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, לְאָלָה, לקללה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה, תופעה ששורקים עליה מתימהון, וּלְחֶרְפָּה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים, אגרשם שָׁם. גם בני העם שנשארו בארץ יודחו לבסוף, אלא שהם לא יצאו לגלות בכבוד.

תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־ה' אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם־ה'

תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי, נְאֻם־ה', אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם גם אתם, נְאֻם־ה'.

וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר־ה' כָּל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה

וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר־ה', כָּל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה, כי עתה ההזדמנות לתקן ולשפר.

כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן־קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם

לאחר הנבואה הרחבה על העתיד להתרחש בבבל ובארץ ישראל באות נבואות המתייחסות לאנשים פרטיים שפעלו בקרב בני הגולה שבבבל: כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל, על אַחְאָב בֶּן־קוֹלָיָה וְאֶל, על צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה, הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר. על נביאי השקר הללו לא ידוע דבר מלבד האמור כאן. הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם דְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם

וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר־קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ

וְלֻקַּח מֵהֶם דוגמה ומופת לקְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר, כך יאחלו המקללים זה לזה: "יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב, אחאב אֲשֶׁר־קָלָם, שרף אותם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ. אולי לא הומתו בשרפה רגילה על המוקד, אלא כפשטות הלשון — בייסורים של קלייה אטית.

יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם — וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ ועֵד נְאֻם־ה'

יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי, דבר שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם — וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ והעֵד על כך. נְאֻם־ה'.

וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר׃

וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי, שהיה ככל הנראה מחשובי היהודים בבבל, ואולי בעל יומרה נבואית, תֹּאמַר לֵאמֹר׃

כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל־כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר

כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה, בשמך סְפָרִים, איגרות אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל־כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, ובהן כתבת:

ה' נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית ה'לְכָל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא — וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל־הַצִּינֹק

"ה' נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת, במקום יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, כדי לִהְיוֹת פְּקִדִים, להעמיד ממונים בתוך בֵּית ה', לשמור על הסדר, להשגיח לְכָל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא שיימצא שם — וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת, בית סוהר, או: מכשיר עינויים וְאֶל־הַצִּינֹק לכליאה.

וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם !

וְעַתָּה, מאחר שאתה הממונה על הדבר, לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי, שמענתות הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם, הרי הוא משוגע מפורסם, ומדוע אינך גוער בו?!

כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן

כִּי עַל־כֵּן, שהרי שָׁלַח אֵלֵינוּ לבָּבֶל לֵאמֹר: אֲרֻכָּה הִיא הגלות הזו, בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן".

וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא

וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. ירמיהו ידע על המכתב לא רק משום שהיה נביא, אלא מפני שאותו כהן היה ידידותי כלפיו והקריא באוזניו את המכתב שנשלח אליו מבבל. נראה שלא התכוון לעשות דבר בנידון, אלא רק ביקש להראות לירמיהו מה חושבים עליו אנשים מסוימים.

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃

שְׁלַח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה — וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר

שְׁלַח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' אֶל, על שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי: יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה — וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר, השלה אתכם בביטחון שווא.שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר,

לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעוֹ לֹא־יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹא־יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי נְאֻם־ה' כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־ה'

לָכֵן כֹּה־אָמַר ה': הִנְנִי פֹקֵד, מביא עונש עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעוֹ — לֹא־יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב קבוע בְּתוֹךְ־הָעָם הַזֶּה שבבבל, וְלֹא־יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי, לקיימם ולהשיבם, נְאֻם־ה', כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־ה'.