בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן־יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה מֵאֵת ה' לֵאמֹר

בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן־יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה, ירמיהוהַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה מֵאֵת ה' לֵאמֹר.

כֹּה־אָמַר ה' אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל־צַוָּארֶךָ

כֹּה־אָמַר ה' אֵלַי: עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת, רצועות וּמֹטוֹת, קורות העול, וּנְתַתָּם, שים מוטה אחת עם מוסרותיה עַל־צַוָּארֶךָ כמו שנותנים על צווארה של בהמה עובדת.

וְשִׁלַּחְתָּם אֶל־מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל־מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים ירוּשָׁלִַם אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה

וְשִׁלַּחְתָּם — את המוסרות והמוטות הנוספות אֶל־מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל־מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים, שליחים הַבָּאִים מהממלכות הללו לירוּשָׁלִַם אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. כאן נראה שהדבר אירע בימי צדקיהו, אף על פי שהנבואה נאמרה לירמיהו עוד בראשית ממלכת יהויקים. ייתכן שהמוטות היו אצל ירמיהו או על צוואריו זמן ממושך עד ששלח אותן אל המלכים.

וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל־אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶם

וְצִוִּיתָ אֹתָם להעביר מסר אֶל־אֲדֹנֵיהֶם, לֵאמֹר: כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶם:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת־הָאָרֶץ אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת־הָאָרֶץ, אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה. אני הוא בורא העולם והמושל בו, וּנְתַתִּיהָ — את הארץ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי, למי שמצאתי לנכון.

וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ

וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי. וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ. הכול נתונים למרותו.

וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל־הַגּוֹיִם וְאֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בֶּן־בְּנוֹ עַד בֹּא־עֵת אַרְצוֹ גַּם־הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים

וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל־הַגּוֹיִם וְאֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בֶּן־בְּנוֹ עַד בֹּא־עֵת קץ אַרְצוֹ גַּם־הוּא. ירמיהו מנבא לבבל שלושה דורות של גדולה ושלטון, ולאחריהם גם מלכות בבל תיפול, וְעָבְדוּ בוֹ, יעבידו אותו גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים.

וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּ אֹתוֹ — אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן אֶת־צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל — בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם־ה' עַד־תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ

וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּ אֹתוֹ — אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל — וְאֵת אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן אֶת־צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל — בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגּוֹי הַהוּא, נְאֻם־ה', עַד־תֻּמִּי, כלותי אֹתָם בְּיָדוֹ. נבוכדנאצר מקבל את הכוח, את המינוי ואת הסיוע מאת ה'.

וְאַתֶּם אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־נְבִיאֵיכֶם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר־הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל

וְאַתֶּם אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־נְבִיאֵיכֶם. גם לעמים האחרים היו מעין נביאים. וְאֶל־קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, היו בהם בעלי חלומות שצפו את העתיד, וְאֶל־עֹנְנֵיכֶם, מגלי עתידות על פי עונות, המתייחסים לזמנים המסוגלים לפעולות ולהתרחשויות, וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶם המראים מעשי להטים בנוגע להצלחות או לכישלונות אפשריים. אֲשֶׁר־הֵם כולם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: "לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל",

כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם

כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם, לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם, וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם. התכלית שמעשיהם של הקוסמים מקדמים אינה תואמת את כוונתם המודעת. הם אינם אלא משרתים ביד ה', הרוצה שכל מי שישמע בקולם יאבד.

וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת־צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדוֹ — וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתוֹ נְאֻם־ה' וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ

וְאילו הַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת־צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדוֹ — וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתוֹ, נְאֻם־ה', וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ.

וְאֶל־צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וחְיוּ

וְאֶל־צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ, ואז תחְיוּ.

לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל!

לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל, על הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל?!

וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם

וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: "לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל", כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם.

כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־ה' וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם

כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים, נְאֻם־ה', וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר, לְמַעַן הַדִּיחִי, אסלק אֶתְכֶם, וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם.

וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־כָּל־הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר הִנֵּה כְלֵי בֵית־ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם

וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־כָּל־הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה': אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר: "הִנֵּה כְלֵי בֵית־ה' שנבוכדנאצר לקח בגלות הראשונה, כשפלש לארץ בתחילת ימי צדקיהו, מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה", כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם.

אַל־תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ — לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה!

אַל־תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם. עִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ — לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?!

וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם־יֵשׁ דְּבַר־ה' אִתָּם — יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת לְבִלְתִּי־בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית־ה' וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה

וְאדרבא, אִם אכן נְבִאִים הֵם וְאִם־יֵשׁ דְּבַר־ה' אִתָּם — יִפְגְּעוּ, יתחננו נָא בַּה' צְבָאוֹת ויבקשו ממנו לְבִלְתִּי־בֹאוּ, שלא יבואו הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית־ה' וּבבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. הרי לנביא אמור להיות קשר מיוחד עם ה', אם כן ראוי שיפנו אליו בבקשה שלפחות הכלים שנשארו במקדש ובירושלים לא יילקחו גם הם.

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֶל־הָעַמֻּדִים וְעַל־הַיָּם וְעַל־הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֶל־הָעַמֻּדִים, על עמודי הנחושת העצומים שהיו במקדש, וְעַל־הַיָּם, מקווה המים שעשה שלמה, וְעַל־הַמְּכֹנוֹת, שעליהן עמדו הכיורות, אף הן מנחושת, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת,

אֲשֶׁר לֹא־לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת־יְכָנְיָה בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

אֲשֶׁר לֹא־לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ, כשהגלה אֶת־יְכָנְיָה בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל־חֹרֵי, חשובי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. אז הגלה נבוכדנאצר חלק גדול מהאליטה של ירושלים, ומן המקדש לקח את כלי הזהב. הפריטים שנשארו במקדש היו עשויים נחושת, ואף שהיו בעלי ערך הוא לא מיהר לקחת גם אותם.

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית ה' וּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל אותם הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בתוך בֵּית ה' וּבבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃

בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם־ה' וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה

בָּבֶלָה יוּבָאוּ גם הם וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם, נְאֻם־ה', וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה. לא רק שהכלים שכבר נלקחו לא יחזרו בזמן הקרוב, אלא גם הכלים שנשארו יילקחו לבבל.