הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה עַל יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל

הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה עַל, אל יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית, הראשונה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל,

אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר׃

אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר׃

מִן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר־ה' אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם

הקדמה אישית קצרה:מִן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיָה דְבַר־ה' אֵלָי, וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים, השכם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. כבר עשרים ושלוש שנים אני מנבא לכם, אך השפעת דברַי מזערית.

וְשָׁלַח ה' אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא־הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ

לא אני בלבד פונה אליכם – וְשָׁלַח ה' אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדָיו הַנְּבִאִים. על חלקם יש רק שברי ידיעות שהרי לא נכתבה נבואתם בספר. גם הם נשלחו הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא־הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ.

לֵאמֹר שׁוּבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם וּשְׁבוּ עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן־עוֹלָם וְעַד־עוֹלָם

כולנו דיברנו אליכם לֵאמֹר: שׁוּבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם – וּבכך תשְׁבוּ עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן־עוֹלָם וְעַד־עוֹלָם. תשבו בארצכם לנצח.

וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְלֹא־תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְלֹא אָרַע לָכֶם

וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם, וְלֹא־תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְלֹא אָרַע לָכֶם כתוצאה ממעשים כאלה.

וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם־ה' לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם – לְרַע לָכֶם

וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, נְאֻם־ה', לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם – לְרַע לָכֶם.

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת יַעַן אֲשֶׁר לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דְּבָרָי –

לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: יַעַן אֲשֶׁר לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דְּבָרָי –

הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־כָּל־מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם־ה' וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וַהֲבִאֹתִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל־יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם

הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־כָּל־מִשְׁפְּחוֹת, עמֵי הצָפוֹן, נְאֻם־ה', וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי, וַהֲבִאֹתִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל־יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה שבכל האזור סָבִיב, וְהַחֲרַמְתִּים. הבבלים יבואו בצבא המורכב מכל עמי הצפון ויתקפו את האזור כולו, לא בפלישה חד-פעמית אלא תהא זו מתקפה לשם השתלטות על הארץ. גם הגויים שאתם תולים בהם תקוות יאבדו, וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה, שממה והשתוממות וְלִשְׁרֵקָה, תופעה ששורקים עליה מתימהון, וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.

וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר

וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם את כל סימני החיים האנושיים: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל רֵחַיִם, הנשמע בכל מקום המיושב בבני אדם המכינים את מזונם, וְאוֹר נֵר, המאיר לאנשים את הלילה. כל אלה יאבדו –

וְהָיְתָה כָּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה

וְהָיְתָה כָּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה ולְשַׁמָּה, וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, שבארץ ישראל וסביבותיה – עמון, מואב וכיוצא בהם, אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל שמרדו בו, במשך שִׁבְעִים שָׁנָה.

וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל־מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעַל־הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם־ה' אֶת־עֲוֹנָם וְעַל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם

וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד, אזכור לרעה עַל־מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעַל־הַגּוֹי הַהוּא, העם הבבלי, נְאֻם־ה', אֶת־עֲוֹנָם וְעַל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, בבל, וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ – את מלך בבל על עמו וארצו לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם.

וְהֵבֵאתִי עַל־הָאָרֶץ הַהִיא אֶת־כָּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ – אֵת כָּל־הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר־נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִם

וְהֵבֵאתִי עַל־הָאָרֶץ הַהִיא – בבל אֶת־כָּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ – אֵת כָּל־הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר־נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִם. בסוף ספר ירמיה מופיע קובץ נבואות על הגויים, ונכללות בו נבואות פורענות לבבל.

כִּי עָבְדוּ־בָם גַּם־הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

כִּי עָבְדוּ־בָם גַּם־הֵמָּה, גם הבבלים ישתעבדו תחת ידיהם של גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים, הם מדי ופרס, וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת־כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אוֹתוֹ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי: קַח אֶת־כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה, הכעס וגם הרעל הַזֹּאת, שאותה אתה רואה, מִיָּדִי, וְהִשְׁקִיתָה אוֹתוֹ, ביין התרעלה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם.

וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם

וְשָׁתוּ אותו וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ, ישתוללו ויתרוצצו כמשוגעים, מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם, בתוכם.

וָאֶקַּח אֶת־הַכּוֹס מִיַּד ה'וָאַשְׁקֶה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי ה' אֲלֵיהֶם

ובחזון – וָאֶקַּח אֶת־הַכּוֹס מִיַּד ה' וָאַשְׁקֶה, הגשתי את כוס התרעלה, אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי ה' אֲלֵיהֶם:

אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת־מְלָכֶיהָ אֶת־שָׂרֶיהָ – לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה

אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת־מְלָכֶיהָ, אֶת־שָׂרֶיהָ – לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה, לְשַׁמָּה, לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה, כידוע לנו עכשיו, בשעה שהדברים נכתבים. או: בבירור.

אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־שָׂרָיו וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ

ממלכת יהודה עמדה כמובן בראש מעייניו של הנביא, אבל לא רק היא ומדינות קטנות כמוה ייחרבו, אלא גם אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־שָׂרָיו וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ

וְאֵת כָּל־הָעֶרֶב וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים – וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת־עַזָּה וְאֶת־עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד

וְאֵת כָּל־הָעֶרֶב, כנראה עמי ערב עד המדבר וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ, ממלכה צפונית, אולי ארם וכיוצא בה וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים – וְאֶת, את אַשְׁקְלוֹן וְאֶת־עַזָּה וְאֶת־עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד, שבחלקה נחרבה, אולי ביד מלך מצרים.

אֶת־אֱדוֹם וְאֶת־מוֹאָב וְאֶת־בְּנֵי עַמּוֹן

אֶת־אֱדוֹם וְאֶת־מוֹאָב וְאֶת־בְּנֵי עַמּוֹן

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי צֹר וְאֵת כָּל־מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי צֹר וְאֵת כָּל־מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם, ייתכן שמדובר בקרתגו, שאוכלוסייתה הגיעה מצור ומצידון ונדדה אל מעבר לים. או: שם כללי לאיי הים.

אֶת־דְּדָן וְאֶת־תֵּימָא וְאֶת־בּוּז וְאֵת כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה

אֶת־דְּדָן וְאֶת־תֵּימָא וְאֶת־בּוּז, בדרום ערב, וְאֵת כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה, עמים או שבטים שתספורת המיוחדת כללה פאות קצוצות.

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל־מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל־מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר, שבטים ששכנו במדבריות סביב ארץ ישראל.

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כָּל־מַלְכֵי מָדָי

ולא באזור ארץ יהודה בלבד – וְאֵת כָּל־מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כָּל־מַלְכֵי מָדָי. גבולות האימפריה של נבוכדנאצר התרחבו מעבר לסהרון הפורה.

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְאֵת כָּל־הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם

וְאֵת כָּל־מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל־אָחִיו, זה אחר זה, וְאֵת כָּל־הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ, בבל יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם.

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שְׁתוּ את כוס יין החמה וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ, תקיאו ותפלו וְלֹא תָקוּמוּ, מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם.

וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת־הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ

ירמיהו מעמיד לפניו בחזונו עשרות ממלכות ועמים, קטנים וגדולים, ומשקה אותם רעל. וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת־הַכּוֹס מִיָּדְךָ כדי לִשְׁתּוֹת – וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ על כורחכם,

כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע – וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ! לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם ה' צְבָאוֹת

כִּי הִנֵּה אפילו בָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ, ירושלים, אָנֹכִי מֵחֵל, מתחיל לְהָרַע – וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ?! האם אתם תצאו חפים?! לֹא תִנָּקוּ, כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. נְאֻם ה' צְבָאוֹת.

וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ הֵידָד כּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ

וְאַתָּה, ירמיהו, תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ, ממקומו, ממקור הקודש יִתֵּן קוֹלוֹ. שָׁאֹג יִשְׁאַג שאגות גדולות שוב ושוב עַל־נָוֵהוּ שנחרב. בקריאות הֵידָד כּקולות העידוד ההדדיות של דֹרְכִים, דורכי הענבים, כך ה' יַעֲנֶה, יקרא בקול אֶל, על כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

בָּא שָׁאוֹן עַד־קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל־בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם־ה'

בָּא שָׁאוֹן, רעש מלחמה עַד־קְצֵה הָאָרֶץ, כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם, נִשְׁפָּט הוּא לְכָל־בָּשָׂר, מתדיין עמם, ואת הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב. נְאֻם־ה'.

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל־גּוֹי וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל־גּוֹי, מלחמה כוללת, וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר, יתגבר מִיַּרְכְּתֵי, מקצה אָרֶץ.

וְהָיוּ חַלְלֵי ה' בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ

וְהָיוּ חַלְלֵי ה' בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ כה רבים עד ש הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץלֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ. לְדֹמֶן, לזבל עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ. לא יהיה מי שידאג לגוויות המוטלות על פני האדמה, והן יירקבו.

הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה

הֵילִילוּ, יללו, הָרֹעִים, מנהיגי העמים, וְזַעֲקוּ, וְהִתְפַּלְּשׁוּ בעפר, אַדִּירֵי, מנהיגי הַצֹּאן, כִּי־מָלְאוּ יְמֵיכֶם, הגיע זמנכם לִטְבוֹחַ, וּתְפוֹצוֹתִיכֶם, אתם תתפזרו וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה, ככלי יקר ועדין, שבנפלו הוא מתנפץ לרסיסים ללא תקנה, וצער שבירתו מרובה.

וְאָבַד מָנוֹס מִן־הָרֹעִים וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן

וְאָבַד מָנוֹס, בריחה, מפלט מִן־הָרֹעִים, וּפְלֵיטָה תאבד מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן.

קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־שֹׁדֵד ה' אֶת־מַרְעִיתָם

קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים נשמע וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן, כִּי־שֹׁדֵד ה' אֶת־מַרְעִיתָם, צאנם.

וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף־ה'

וְנָדַמּוּ, ישתתקו, או: יחרבו נְאוֹת הַשָּׁלוֹם, המקומות השלווים מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף־ה'.

עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּי־הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ

קול הרועים ויללתם עולה על כי נבוכדנאצר, שעלה עכשיו למלוכה, עָזַב, יצא כַּכְּפִיר, כמו אריה צעיר, מסֻכּוֹ, מקום משכנו בסבך העצים. ראוי לרועים שייללו על כך כִּי־הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה, לשממה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה, החרב המצערת, הגורמת ייסורים וכאב, וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ של ה'.