חזור
ישעיהו
פרק סהנִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי
דברי ה': נִדְרַשְׁתִּי, נעניתי לְאותם שלוֹא שָׁאָלוּ. שלא כדרכו של עולם, אני נעתר לישראל בלי שהם מבקשים זאת.
פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם
פֵּרַשְׂתִּי יָדַי בבקשה, בהזמנה, ואפילו בהענקת ברכה
הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים;
הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי, בפני
הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם;
הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים, במקומות סתר
הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם
הָאֹמְרִים, אותם שנטמאו בכל מיני טומאות מזהירים את זולתם: קְרַב אֵלֶיךָ, אל תתקרב אלי אלא אל עצמך בלבד. אַל תִּגַּשׁ, תיגע בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ. אני קדוש יותר ממך, ולכן אל תטמא אותי בנגיעתך.
הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׁה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם
הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי כל רשימת חטאיהם. לֹא אֶחֱשֶׁה, אשתוק, כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי את עונשם, וְשִׁלַּמְתִּי כפי המגיע להם עַל חֵיקָם, אל קרבם.
עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר ה' אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה אֶל חֵיקָם
עתה הוא פונה אל העם: השילום יבוא על עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו, אָמַר ה', על אֲשֶׁר קִטְּרוּ אבותיכם לאלילים עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי, קיללוני, כמנהגם לקיים את הפולחנים במקומות הגבוהים.
כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל
ואולם לא כל העם סורר. כֹּה אָמַר ה': כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ, מיץ הענבים, היין החדש בָּאֶשְׁכּוֹל של הגפן, שפרותיה לא צמחו יפה, והם נחתכים ומושלכים, וְאָמַר אז איש לרעהו: "אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ עם האשכולות הרקובים, כִּי בְרָכָה בּוֹ. יש בו תוכן" – כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי החיים בין הפושעים הרבים, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל, את כל העם.
וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה
וְהוֹצֵאתִי מִתוך יַּעֲקֹב זֶרַע הראוי לברכה, וּמִיהוּדָה אוציא יוֹרֵשׁ להָרָי, להרי הארץ, וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי, אלו שבחרתי בהם, משום שבחרו בי, וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה. למרות הפגיעה החמורה בארץ ובחוטאים, יישאר בה כדי להזין את את עבדי ה' ובחיריו.
וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי
וְהָיָה הַשָּׁרוֹן, שאין בו תבואה מרובה, לִנְוֵה צֹאן, למקום מרעה, וְעֵמֶק עָכוֹר, מלוכלך,
וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ
עתה פונה אל החוטאים: וְאַתֶּם, עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים, השוכחים אֶת הַר קָדְשִׁי, שאינכם באים לעבוד אותי במקדש,שִׁי, הַעֹרְכִים לַגַּד, לאליל המזל שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי, כנראה שם אליל מִמְסָךְ, כנראה נהגו לנסך לכבוד אליל זה משקאות.
וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם
וּמָנִיתִי, ספרתי או זימנתי אֶתְכֶם לַחֶרֶב. זהו משחק לשון: הממלאים למני יימנו לחרב,
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ, וְאַתֶּם, העורכים שולחן לגד, תִּרְעָבוּ. הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ, וְאַתֶּם, המנסכים למני,
הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ
הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ, ישירו בשמחה מִטּוּב לֵב, מרוב אושר בטובתם, וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ, מתוך דיכאון, משברים וצרות תְּיֵלִילוּ, תיַללו.
וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ ה' אֱלוֹהִים וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר
וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה, לקללה לִבְחִירַי. לא תיזכרו אלא כאשר הנשארים יאיימו על עוברי השבועות בגורלכם. דרך הנשבע או המשביע אחרים, להזכיר עונש בשבועה, שלעובר על השבועה יארע רע כמו שאירע לפלוני:
אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי
לאחר כילוי הרשע, העולם כולו יהיה טוב בלבד. אֲשֶׁר, כי
כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב
כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה, העולם כולו יתחדש חידוש נפלא, וְלֹא תִזָּכַרְנָה העברות והפורענויות הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב,
כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ
כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד, שמחו לנצח על אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא, כִּי בעולם החדש הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה, ירושלים תהיה כולה שִׂמחה, וְעַמָּהּ יהיה מָשׂוֹשׂ.
וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה
ובמקביל לכך – וְגַלְתִּי, אשמח בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי, וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. בעולם החדש יישמעו רק קולות שמחה לישראל.
לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל
לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם, שם
וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם
וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ בתוכם, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ הנוטעים את פִּרְיָם, שלא כמו בזמן הזה, שמפני הגלות, הצרות או האויבים לא תמיד היוצרים נהנים מפרי עמלם.
לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי
לֹא יִבְנוּ, וְאַחֵר יֵשֵׁב. לֹא יִטְּעוּ, וְאַחֵר יֹאכֵל. כִּי כִימֵי הָעֵץ הארוכים, העשויים להשתרע על פני אלף שנים ויותר, יהיו יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי. שלא כבהווה, בחירי ה' יאריכו ימים יותר ממעשי ידיהם. הבתים והרהיטים אשר יבנו לא יחזיקו מעמד זמן רב כתוחלת חייהם.
לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם
לעומת ההווה אז גם לֹא יִיגְעוּ, יעבדו קשה לָרִיק, לחינם. כל מאמץ שיושקע יישא תוצאות. וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, למהומה, לפחד ולחוסר ודאות, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם, ולא ייכבשו ויוגלו למקומות אחרים, אלא הם וצאצאיהם יחיו יחד.
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ – וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים – וַאֲנִי אֶשְׁמָע
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ – וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים – וַאֲנִי אֶשְׁמָע. אם כיום צריך אדם להתפלל ולחזור ולהתפלל, באותם זמנים ייענו תפילותיהם עוד לפני שיקראו. העולם כולו יהיה שלֵו וטוב:
זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה'
זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, ויאכלו שניהם מן הצומח,