כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ

כִּקְדֹחַ אֵשׁ, כמו שאש קודחת בהֲמָסִים, דברים הנמסים, וכמו מַיִם אשר תִּבְעֶה, תבעבע בהם, תרתיח האֵשׁ. כשם שהאש פועלת את פעולתה בעצמים השונים, כך גם פעולתך הייתה ניכרת בעולם, אילוּ ירדת אליו לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ. מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ, היו חרדים.

בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת-לֹא-נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ

בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת-לֹא-נְקַוֶּה, מעשים מאיימים מעבר למה שנוכל לצפות, כפי שיָרַדְתָּ בעבר – מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.

וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה למְחַכֵּה לוֹ

וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ הגויים, ולֹא הֶאֱזִינוּ נוראות כאלה. עַיִן לֹא רָאָתָה, אֱלֹהִים, זוּלָתְךָ, מלבד עינך שלך את אשר יַעֲשֶׂה ה' למי שמְחַכֵּה לוֹ. כוח ה' שיתגלה בעולם בוודאי יחולל שינוי קיצוני, אבל אין אנו יכולים לשוות בנפשנו כיצד ייראו פני הדברים.

פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ – וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ

פָּגַעְתָּ, פגשת אֶת, היית קרוב לשָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק, עושי הצדק בשמחה שבִדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ, בהיותך חפץ בצדק. מנגד, הֵן כאשר אַתָּה קָצַפְתָּ, כעסת והסתרת פניך – וַנֶּחֱטָא, הפכנו פגומים, חסרים. ועם זאת בָּהֶם – באותם הפגמים עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ. ברצונך תוכל להפוך את הפגמים לישועת העולם, או: בדרכיך שמאז ומעולם ניוושע. אנחנו תלויים בך לחלוטין – ברצונך אתה מתקרב אלינו, וברצונך – מתרחק.

וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ ועֲוֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ

דברי וידוי ותשובה:וַנְּהִי כַטָּמֵא, כמו טמאים כֻּלָּנוּ, וּכְבֶגֶד עִדִּים, סמרטוט בלוי ומוכתם כָּל צִדְקֹתֵינוּ. כתוצאה מכך, וַנָּבֶל, נובלים כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ, ועל כן עֲוֹנֵנוּ, חטאינו כָּרוּחַ הנושאת עלים שנבלו, יִשָּׂאֻנוּ ממקום למקום.

וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ

וְאֵין אחד הקוֹרֵא בְשִׁמְךָ, אין מִתְעוֹרֵר, מתגבר לְהַחֲזִיק בָּךְ. מצד אחד, הדבר נובע מחטאי האדם, ומצד אחר – כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ, מאתנו. כאשר אינך מגלה את עצמך, קשה לנו להתקרב אליך. וַתְּמוּגֵנוּ, המסת והכנעת אותנו, והרי אנחנו מסורים בְּיַד עֲוֹנֵנוּ.

וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ ומַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ

ותחינה: וְעַתָּה ה' אָבִינוּ, מולידנו, מקורנו אָתָּה. אם אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר, האדמה המשמשת לעשיית כלים, וְאַתָּה הוא יֹצְרֵנוּ, המעבד את החומר כרצונך, והרי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. על כן אנו מתחננים אליך:

אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ

אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן. הֵן הַבֶּט נָא, אף על פי שיש בנו עוונות ופגמים שפלים, בסופו של דבר, עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה

עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר בעת חורבן הבית. ויתרה מזו, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה.

בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה

בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ בו, הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה, לחורבן.

הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה' תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד!

הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק, ה', תֶּחֱשֶׁה, תחריש וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד?! כיצד יכול אתה לראות את אבדנם של עיר הקודש והמקדש, להתאפק ולא להיענות לתחנונינו ולתפילתנו?!