חזור
ישעיהו
פרק נדרָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'
הנביא פונה לדמות הנשית המגלמת את ישראל: רָנִּי, שמחי ושירי, עֲקָרָה, שלֹא יָלָדָה. כנסת ישראל בגלות מדומה לאשה שלא ילדה ושלא תלד ילדים. פִּצְחִי רִנָּה, פתחי בשיר וְצַהֲלִי, זו שלֹא חָלָה, לא ילדה,
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ כדי לקבל את בנייך הרבים, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ, יהיו פרושׂות. אַל תַּחְשֹׂכִי, אל תקמצי במקום או ביריעות. הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, החבלים שבהם נקשרות יריעות אוהלך אל היתדות, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי, שכן הגיע הקץ לנדודייך, ומעתה ייקבע אוהלך במקום אחד.
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי, וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם, עמים יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת, שוממות יוֹשִׁיבוּ, ייַשבו.
אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד
הנביא ממשיך בדבריו לציון, שדימה אותה קודם לאשה עקרה:אַל תִּירְאִי מדבר, כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי. דבר לא יבייש ולא יאכזב אותך. וְאַל תִּכָּלְמִי, כִּי לֹא תַחְפִּירִי, תתביישי
כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא
כִּי בֹעֲלַיִךְ, אדונייך
כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה'וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ
כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ עלובה, מדוכאת ומיואשת בגלותך קְרָאָךְ ה', הזמינך אליו, וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס, אָמַר אֱלֹהָיִךְ. בעיניו אַת אשת נעוריו, שאינה נמאסת לעולם. על כן הוא עוד יחדש את הקשר אתך.
בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ
ואלו דברי ה': בְּמשך רֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ. הגלות הארוכה היא כרגע קטן אצל הקדוש ברוך הוא. וּלעומת זאת בְרַחֲמִים גְּדֹלִים וממושכים אֲקַבְּצֵךְ חזרה.
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, בשטף זעם המתפרץ בבת אחת
כִּי מֵי נֹחַ – זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ
כִּי, כמו
כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה – חַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'
כִּי גם אם הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, יזוזו ממקומם, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, יזדעזעו, ודבר לא יישאר יציב – חַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט. הקשר עם ה' יישאר יציב תמיד.
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים
פניית ניחומים נוספת לכנסת ישראל: עֲנִיָּה סֹעֲרָה, גולה ומטולטלת בלא מנוח, שלֹא נֻחָמָה, עם כל ההבטחות שקדמו, עדיין לא נוחמה מרוב דכדוכה וסבלה. הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ, מרצף
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד, שם אבן יקרה, שממנה ייעשו שִׁמְשֹׁתַיִךְ, לוחות נוצצים בשמש, העשויים לנוי ולאור, כגון לוח הזכוכית שבחלונות.
וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ
לא רק מקומה של ציון ותבנית מגוריה ישתנו; יחול שינוי משמעותי גם ביושבים בה. וְכָל בָּנַיִךְ יהיו לִמּוּדֵי, תלמידי ה', והם ידעו אותו ויורגלו ללכת בדרכיו,
בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי ומִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ
כאשר ישוקמו הריסותייך, בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי. תיבני על בסיס היושר והחוק.
הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל
הֵן, הלוא גּוֹר יָגוּר, יפחד זה שהוא אֶפֶס מֵאוֹתִי, מי שאיננו אתי ושאינו נתון תחת השגחתי.
הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל
הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי את החָרָשׁ, האומן, שאחת מעבודותיו להיות נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, מלבה את האש, כדי להגדילה, וּבכך הוא מוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, מייצר כלים כדי להשתמש בהם, וְיחד עם זאת אָנֹכִי בָּרָאתִי גם מַשְׁחִית לְחַבֵּל. כשם שאני הוא שבראתי את בוני העולם ויוצרי כליו, אני הוא שבראתי את משחיתיו.
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ – לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט – תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה'וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'
כיוון שהכול שלי, כָּל כְּלִי יוּצַר, שייעשה עָלַיִךְ להזיק לך – לֹא יִצְלָח. וְכָל לָשׁוֹן, אומה, או: כל פה דובר, אשר תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט – תַּרְשִׁיעִי. מי שיבואו כנגדך בטענות משפטיות ובוויכוחים, יחויבו ויפסידו, כמו אלו שיבואו בכוח.