עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא

ושוב, קריאת נחמה ועידוד לציון בהגיע זמן הגאולה:עוּרִי עוּרִי, לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ. הנביא מעורר ומעודד אותה בניצחונה ובנצחיותה, כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא.

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר, קוּמִי מהעפר ושְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם, הִתְפַּתְּחִי, פתחי את מוֹסְרֵי, העול אשר על צַוָּארֵךְ, שְׁבִיָּה, שבויה בַּת צִיּוֹן, כלל העם. הגיעה העת שתשתחררי.

כִּי כֹה אָמַר ה' חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ

כִּי כֹה אָמַר ה': חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם. כאשר נמכרתם בידי אויביכם, לא נתקבלה תמורה כלשהי בעדכם, וְלכן לֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. אינכם חייבים לשלם כסף לפדיון נפשכם, לא לה' ולא לאחרים.

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהִים מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ

כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהִים: לם: מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם, ושם סָבַל, כידוע. וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס, בלא כל סיבה עֲשָׁקוֹ, גזל את עמי במשך שנים.

וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה'!כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם מֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ נְאֻם ה' וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ

וְעַתָּה מַה לִּי פֹה, בגלות, נְאֻם ה'?! כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם, בלי הצדקה, ומֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ, יתפארו בהצלחתם, נְאֻם ה', וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ, מחולל, באשר עַמי שרוי בגלות.

לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי

לָכֵן כאשר תבוא הגאולה יֵדַע עַמִּי את שְׁמִי, שהיום הוא מנואץ, ואת גדולתו. לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא יתקיים הדבר ויתאמת כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר, הִנֵּנִי.

מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ

מַה נָּאווּ, כמה יפות עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר. כמה יפה יהיה כאשר יופיעו הרצים על ההרים להודיע את בשורות הגאולה העתידה. בניגוד למבשרי מלחמה, פורענות ושבי, מבשר זה יהיה מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, מְבַשֵּׂר טוֹב, מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, אֹמֵר לְצִיּוֹן: "מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ".

קוֹל – צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן

הנה קוֹל – צֹפַיִךְ, נביאייך, שחזו לך נחמה ועתה הם רואים בהתגשמותה, נָשְׂאוּ, הרימו קוֹל. יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן, ראייה מוחשית יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.

פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם

פִּצְחוּ בשיר רַנְּנוּ יַחְדָּו, אפילו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל את יְרוּשָׁלִָם.

חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ

חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם, וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי, קצות האָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. כך תיראה הגאולה, וכך יזמרו את שיריה כשתתגלה לעין כול, וכשהכול ייווכחו לדעת כי הנבואות והציפיות התממשו, וציון נוחמה.

סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'

סוּרוּ סוּרוּ, צְאוּ מִשָּׁם – מן הגולה. בכל דבר טָמֵא אַל תִּגָּעוּ, כי אתם עתידים לנגוע בדברים טהורים. צְאוּ מִתּוֹכָהּ, הִבָּרוּ, התנקו, נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'.

כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' ומְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

כִּי כאשר תשובו מהגולה הזו, לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן. לא תשובו מתוך בריחה, מהומה וחשש כמו בשעת יציאת מצרים. הפעם תצאו ברוגע ותלכו בנחת, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה', ואף מְאַסִּפְכֶם, הולך מאחוריכם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אתם מצויים תחת החסות המלאה והשלמה ביותר, ועל כן אין לכם סיבה לחשוש.

הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד

הִנֵּה יַשְׂכִּיל, יצליח עַבְדִּי. עבד ה' עשוי להיות דמות פרטית, אך ממקומות אחרים בספר עולה שזוהי גם דמות סמלית המייצגת את עם ישראל כולו. יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם

כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ, השתוממו עָלֶיךָ רַבִּים ואמרו: "כֵּן, באמת, מִשְׁחַת, מושחת וחשוך יותר מכל אִישׁ מַרְאֵהוּ, וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם". בתקופות שונות היו ישראל בזויים בגולה. דמותם שימשה כמוקד ללעג ולעלבון, והיו דורות ומקומות שבהם נתפס יהודי כתת-אדם.רְאֵהוּ, וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם".

כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ

כֵּן יַזֶּה, יְיַדה, יפיץ עבד ה' גּוֹיִם רַבִּים. עָלָיו יִקְפְּצוּ, יסגרו מְלָכִים פִּיהֶם, ולא יעזו לדבר כנגדו, כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ. הם יהיו עדים לתופעה שלא ראו מעולם. הם ייווכחו לדעת כי מי שנראה מסכן ובזוי בעיני הכול, הופך מושא לכבוד, והכול מביטים בו בתדהמה ומהללים אותו.