כֹּה אָמַר ה'אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ! אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ! הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם

כהמשך התגובה לתחושת הנטישה של ציון, שבביטוייה נפתחה הנבואה, אומר ה' דברים חריפים יותר: כֹּה אָמַר ה' לישראל: אֵי זֶה, היכן סֵפֶר כְּרִיתוּת, הגט של אִמְּכֶם, הדמות הסמלית של ישראל, כנסת ישראל, אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ?! הגלות, הייסורים או הסבל יכולים להתפרש כגירושין הכורתים את העם מאלוקיו. ה' שולל זאת בשאלה הרטורית: היכן הוא הגט שניתן בידה?! אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי, מי הוא הנושה התובע ממני את חובו, אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ?! לא נמכרתם כעבדים לעמים אחרים בגלל עסקות או רווחים כלשהם, ולא מפני שרציתי להיפטר מכם, אלא כעונש על מעשיכם – הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם, וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה! הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל! הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא

על כן מן הראוי שתבואו לקול קריאתי: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה?! הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִלהביא פְּדוּת, ישועה, וְהאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל?! הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב, אייבש יָם, אָשִׂים נְהָרוֹת למִדְבָּר. אז תִּבְאַשׁ דְּגָתָם, הדגים יצחינו מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא.

אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם

אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. ביכולתי להביא לקדרות ואבל בעולם.

ה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים

ה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים, מלומדת, בהירה ומיומנת לָדַעַת לָעוּת, לייעץ דבר בעתו, או: לעזור ולעודד אֶת יָעֵף, עייף, מותש דָּבָר. ה' יָעִיר אותי בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, יָעִיר לִי אֹזֶן, יעורר את אוזני לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים. לא רק את כישרון הדיבור קיבלתי מה', אלא גם את המיומנות להקשיב.

ה' אֱלֹהִים פָּתַח לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי

ה' אֱלֹהִים פָּתַח לִי אֹזֶן לשמוע הן את דברו והן את בני האדם, וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי. אף על פי שיכולתי לסרב לקבל כוחות מיוחדים אלו ולהיות כאחד האדם, הייתי נכון לקבלם. אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי.

גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים ולְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק

כתוצאה מכך אירע שאת גֵּוִי, גופי נָתַתִּי לְמַכִּים, ואת לְחָיַי נתתי לְמֹרְטִים את שער זקני. את פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק.

ה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ

אף על פי שאני כה שנוא ובזוי – ה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי, עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי. עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, כאבן קשה. המכות והיריקות אינן עושות עלי כל רושם. וָאֵדַע שנבואתי היא דבר ה', כִּי, על כן לֹא אֵבוֹשׁ מן ההשפלה.

קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי! נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי – יִגַּשׁ אֵלָי

אינני עומד לבדי – קָרוֹב מַצְדִּיקִי, ה' המאשר את צדקתי, עומד בצדי, ואני פועל תחת חסותו. לכן מִי יָרִיב אִתִּי?! הבה נַעַמְדָה יָּחַד ונתעמת, מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי – יִגַּשׁ אֵלָי להתווכח ולדון כנגדי.

הֵן ה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי! הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם

הֵן ה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי, מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי?! מי יכול להרשיע אותי?! ֱלֹהִים יַעֲזָר לִי, מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי?! הֵן אני נשען על אלוקים נצחי, ואילו כֻּלָּם – כל אנשי ריבי כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, עָשׁ יֹאכְלֵם. קיומם עראי כסמרטוטים בלויים אכולי עש.

מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו!

מִי, האם יש בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, הנביא, אֲשֶׁר אותו העבד נראה בעיניהם כמי שהָלַךְ חֲשֵׁכִים, וְאֵין נֹגַהּ, אור לוֹ. כאדם חשוך, בן לימים עברו שיִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו?! אתם, לעומת זאת, נאורים ומוארים בעיני עצמכם.

הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן

הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ, עמלים כדי להבעיר אש, מְאַזְּרֵי זִיקוֹת, מחזקים ו'קושרים' את זיקוקי האש שיצרתם כדי שיהיו ללהבה. אם כן לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת שבִּעַרְתֶּם. שמרו על נאורותכם העלובה, ולכו לאורה. מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת – הגורל שיביא עליכם ה' לָכֶם, לְמַעֲצֵבָה, בלא מרגוע, אכולי דאגה וספקות תִּשְׁכָּבוּן. האור שיצרתם ידעך, ותישארו בחשכה.