חזור
ישעיהו
פרק מהכֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ
כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ, על מלכו אשר משח,
אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ
אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים, הרים, גבשושיות, מכשולים וסיבובים
וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
וְנָתַתִּי לְךָ, כורש, אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ הקבורים באדמה,
לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי
ואת כל זאת אני עושה לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי, וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ, אֲכַנְּךָ, אתן לך שם וְזאת אף על פי שלֹא יְדַעְתָּנִי. עד כה אינך יודע עלי דבר.
אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי
אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים. אֲאַזֶּרְךָ, אחזק אותך, וְלֹא יְדַעְתָּנִי.
לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד
לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי, אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה
אני יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע. אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה. אני אחראי למפלות ולניצחונות, לנפילה ולתקומה.
הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה' בְּרָאתִיו
אני ה' האומר: הַרְעִיפוּ, הורידו גשם, שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים, שמים יִזְּלוּ צֶדֶק, תִּפְתַּח אֶרֶץ, וְיִפְרוּ הצמחים יֶשַׁע, ישועה, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ הארץ יַחַד עם השמים.
הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה! ופָעָלְךָ – אֵין יָדַיִם לוֹ
הנביא ממשיך בדברים העוסקים בגדולת ה' בכלל: הוֹי, למי שרָב אֶת, עם יֹצְרוֹ, עושהו. הוי, לאדם שאינו עשוי אלא מחֶרֶשׂ אֶת, חרס אחד מתוך חַרְשֵׂי אֲדָמָה. הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ, הקדר: מַה תַּעֲשֶׂה?! האם יכול החומר להתקומם כנגד הקדר ולבקרו ולומר לו: פָעָלְךָ – אֵין יָדַיִם לוֹ. מעשיך נראים כאילו לא נעשו בידיים.
הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין
הוֹי, לבן האֹמֵר לְאָב: מַה תּוֹלִיד? אל תוליד, וּלְאִשָּׁה, לאמו: מַה תְּחִילִין? אל תחוללי, אל תהרי או אל תלדי.
כֹּה אָמַר ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי!
כֹּה אָמַר ה', קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ: על הָאֹתִיּוֹת, המאורעות העתידים לבוא, שְׁאָלוּנִי, שאלו אותי.
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי. אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי שייבראו – ונבראו.
אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר ה' צְבָאוֹת
הנביא שב לעסוק בכורש: אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ, הערתי את כורש בְצֶדֶק, לעשות צדק, וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר. הוּא יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר ה' צְבָאוֹת. בדרך כלל נגבה מחיר בעבור מחוות מדיניות גדולות, אך במקרה זה, היהודים לא היו חשובים מספיק כדי שכורש ירוויח דבר מן הצעד הפוליטי שעשה. ההצהרה ניתנה לגמרי מרצונו.
כֹּה אָמַר ה' יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים
כֹּה אָמַר ה': יְגִיעַ מִצְרַיִם, תוצרי התעשייה המצרית וּסְחַר, המסחר של כּוּשׁ וּסְבָאִים, שהיו כנראה חיילים באותם צבאות
אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ
אָכֵן, שלא כשאר האלים, שיש להם דמות ופסל מוחשים, אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, האל הנסתר,
בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים
בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם, יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים, אמני ציורים וצורות.
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים. לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד, לנצח.
כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד
כִּי כֹה אָמַר ה', בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ. הוא לא ברא את העולם באופן דאיסטי ועזבוֹ, אלא ממשיך להעמידו. לֹא לתֹהוּ בְרָאָהּ – את הארץ, אלא לָשֶׁבֶת עליה יְצָרָהּ: אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד.
לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים
לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ. איני מדבר בסוד. דברי גלויים.
הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הִתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ
הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ, הִתְנַגְּשׁוּ, גשו
הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם מֵאָז הִגִּידָהּ! הֲלוֹא אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אַיִן זוּלָתִי
הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ אַף יִוָּעֲצוּ, יתייעצו יַחְדָּו: מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם, מֵאָז הִגִּידָהּ?! מי צפה מראש את כל השינויים שיתחוללו בעולם, את המלחמות אשר עברתם?! נראה כי הוא מתייחס לעלייתו של כורש ולמפלת בבל. עולם שהיה נראה כה יציב וחזק נהרס פתאום לחלוטין, ועולם חדש בא במקומו.
פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד
לכן פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, קצות העולם, כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד. אין מקור אחר לישועה. אלוהותי אינה תלויה בגזע ובמקום. גם בפינות הנידחות בעולם אין לפנות לאל אחר.
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי דבר צְדָקָה, אמת, משפט.
אַךְ בַּה' – לִי אָמַר – צְדָקוֹת וָעֹז עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ
ומכאן דברי הנביא עצמו: אַךְ בַּה' – לִי אָמַר ה' – צְדָקוֹת וָעֹז יימצאו.
בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל
בַּה' יִצְדְּקוּ, תיווכח צדקתם,