menu
small logo

חזור

ישעיהו

פרק מב

הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי — רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא

הֵן עַבְדִּי, מלך המשיח, הגואל – אֶתְמָךְ בּוֹ, בְּחִירִי — רָצְתָה בו נַפְשִׁי. נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו. הוא לא ינהיג את ישראל בלבד — מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא. הוא יהיה שופט לכל הארץ.

לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ

לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא, ירים קול וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. הוא לא יצטרך לצעוק, כדי שקולו יישמע ברבים. הילוכו יהיה בנחת.

קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט

קָנֶה רָצוּץ, שהכול רגילים לשברו, הוא לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפתילת פִשְׁתָּה כֵהָה, שאורה הולך ודועך, לֹא יְכַבֶּנָּה. הוא ייזהר שהנדכאים והנחשלים בחברה לא ייפגעו. לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט. ובמטבעות לשון דומות:

לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ

הוא עצמו לֹא יִכְהֶה, יחלש וְלֹא יָרוּץ, לא ירוצַּץ, לא יישבר עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט, וּלְתוֹרָתוֹ גם אִיִּים יְיַחֵילוּ, יְצפו. הוא יהיה מוכר ומבוקש בכל העולם, ולא יידרש לשום מאמץ כדי שדבריו יישמעו בכל מקום.

כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ

כֹּה אָמַר הָאֵל ה', בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, השמים מתוארים כאוהל פרוש, רֹקַע, שוטח הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ, החיות והצמחים היוצאים ממנה והגדלים בה, נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם שעָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ, המעניק חיים לבריותיו:

אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם

אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ, ייעדתי אותך, עבדי, בְצֶדֶק, לנַצח ולהושיע, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ, שמרתיך, וְאֶתֶּנְךָ להקים בְרִית עָם כמלך ישראל, ולְאוֹר לגּוֹיִם,

לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ

לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר, ממקום סגור אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. מעבר לכך שתופקד על שמירת הסדר החברתי, כאמור, גם תשחרר את הנדכאים מכבליהם.

אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן ותְהִלָּתִי לַפְּסִילִים

אֲנִי ה', הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, לא אאפשר לאחר להתיימר להשתמש בשמי או להשתתף בו. ולא אתן את תְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.

הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם

הנבואות הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ והתגשמו, ונבואות חֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד. בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה, קודם שיתממשו הדברים אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם.

שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם

תיאור כללי של התגלות ה' בגאולה:שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ. יתייחסו מחדש אל נושא שאינו חדש. תְּהִלָּתוֹ תושר מִקְצֵה הָאָרֶץ, מהרחוקים והמבודדים ביותר — יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.

יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ

יִשְׂאוּ קול וישירו מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים, חצרות אשר תֵּשֵׁב בהן עדת קֵדָר, יָרֹנּוּ, ישירו יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ, ירימו קול.

יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ

יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד, וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים, בעמים הרחוקים יַגִּידוּ:

ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר

ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר, יעורר קִנְאָה, רוגז ונקמה בעושי רע. יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, יצעק כדרך החיילים בקרב, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.

הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד

כאן מדבר הנביא בשם ה': הֶחֱשֵׁיתִי, שתקתי מֵעוֹלָם, אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק. עד כה קולי לא נשמע, אך מעתה תְאַפָּק. כַּיּוֹלֵדָה, כמו יולדת אֶפְעֶה, אצעק. אֶשֹּׁם, אנשום וְאֶשְׁאַף יָחַד בנשימות מקוטעות של יללות מתוך כאב. כך תיוולד גם הגאולה:

אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ

אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ, אייבש, וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, למקומות יבשתיים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ. מתכונתם של הדברים תשתנה. אפשרויות חדשות ייפתחו בעולם החדש:

וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים

וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם. כל אלה שאינם יודעים את דרכם, ימצאו נתיבות ופתרונות חדשים. אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים, דרכים פתלתלות אשים לְמִישׁוֹר. אשדד מערכות, אשנה את מאזני הכוחות וגם את טבעו של עולם. אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.

נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ

במאמר מוסגר: נָסֹגוּ אָחוֹר, יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל, הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה: אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ. כל הבוטחים באלילים יירתעו הן מחמת הבושה בטיפשותם, הן מתוך שלא יוכלו לעמוד בפני גדולת ה'.

הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ! וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת !

הַחֵרְשִׁים, שְׁמָעוּ! וְהַעִוְרִים, הַבִּיטוּ לִרְאוֹת את השינוי שאחולל בעולם!

מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד ה'!

מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי, וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי, שליחי שאֶשְׁלָח? עבד ה' ושליחו סגור בתוך עצמו כעיוור וכחירש. לכאורה אינו רואה ואינו שומע דבר. מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם, כמו התמים המושלם, וְעִוֵּר כְּעֶבֶד ה'?!

רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם — וְלֹא יִשְׁמָע

רָאוֹת רַבּוֹת, הוא אמנם רואה רבות, וְאולם לֹא תִשְׁמֹר. אין הוא נותן לבו למה שהוא רואה. פָּקוֹחַ אָזְנַיִם — וְלֹא יִשְׁמָע.

ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר

ה' חָפֵץ בעבדו לְמַעַן צִדְקוֹ, צדקתו. על אף עיוורונו וחירשותו של עבד ה' טמונים בו דברים רבים שעוד יאמר — הוא יַגְדִּיל, ירבה תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב

וְהוּא — עבד ה' במובן הרחב — ישראל, עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי, גזול, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם. כל בחוריו ברחו ונעלמו כאילו נפחה בהם רוח, וּבְבָתֵּי כְלָאִים, ובבתי כלא הָחְבָּאוּ. הָיוּ לָבַז, בזזו אותם וְאֵין מַצִּיל. ניתנו למְשִׁסָּה, לשלל, וְאֵין מי שאֹמֵר: הָשַׁב, החזר את השלל.

מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר !

מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת, יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר, את אחריתם ותוצאתם של דברים?!

מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים — הֲלוֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ

אם יקשיב יבין: מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה, לגזל את יַעֲקֹב וְאת יִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים? מי גרם לכך? — הֲלוֹא ה', זוּ, אשר חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ, רצו בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, ללכת, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ. הוא הענישנו על כך.

וַיִּשְׁפֹּךְ ה' עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב

וַיִּשְׁפֹּךְ ה' עָלָיו — על העם חֵמָה אַפּוֹ, כעסו, וֶעֱזוּז, כוח מִלְחָמָה. וַתְּלַהֲטֵהוּ החֵמה מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, לא נתן לב על כך שחטאיו גרמו זאת. וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב.