חזור
ישעיהו
פרק מנַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם
נַחֲמוּ נַחֲמוּ את
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם דברי נחמה, הרגעה וריצוי
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ
אחר קריאת הנחמה הכללית, נשמעים קולות מבשרי גאולה:הנה קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ לה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה, מסלול, נתיב לֵאלֹהֵינוּ. בדרך הזו הוא יביא את גאוליו מכל הארצות.
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים – לְבִקְעָה
כָּל גֶּיא, עמק יִנָּשֵׂא, יתרומם ויהפוך למישור, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, יונמכו, וְהָיָה הֶעָקֹב, העקום, המפותל לְמִישׁוֹר, למקום ישר ושטוח, וְהָרְכָסִים של ההרים והגבעות, אשר ביניהם גאיות צרים –
וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר
אז — וְנִגְלָה כְּבוֹד ה', וְרָאוּ כָל בָּשָׂר, בגאולת עם ה' יתגלה כבודו לכל העמים יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
קוֹל אֹמֵר קְרָא! וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ — כְּצִיץ הַשָּׂדֶה
לאחר הקול שקרא לפנות דרך, נשמע קול נוסף: קוֹל אֹמֵר: קְרָא! וְאָמַר השומע את הקול, הנביא: מָה אֶקְרָא? והתשובה: כָּל הַבָּשָׂר, בני האדם דומים לחָצִיר, עשב ירוק המשמש מספוא לבהמות, שאין לו קיום ממושך, וְכָל חַסְדּוֹ, אהבתו וחנו של האדם — כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כפרחי השדה, שפריחתם אורכת לכל היותר מספר שבועות.
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם
עם הזמן יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ. אָכֵן, באמת חָצִיר הוא הָעָם, מין האדם שעל פני האדמה.
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם
יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ, וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. דורות וחסדיהם חולפים וכלים, ורק דבר ה' נותר יציב לנצח.
עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם
עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, דמות אלגורית, המקבילה הנשית למבשר.
הִנֵּה ה' אֳלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו
הִנֵּה ה' אֳלֹהִים בְּחָזָק, בחוזק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ. בכוח זרועו הוא מושל כחפצו.
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים. את צעירי הצאן, שהליכתם עם שאר העדר קשה, יאסוף הרועה בזרועו המושטת, כדי שלא יאבדו, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא אותם. ואת העָלוֹת, הבהמות הצעירות, או: המבכירות יְנַהֵל, יוליכן בסדר ובנחת. ה' ינחה את עמו כרועה טוב ונאמן הדואג לשלום צאנו.
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם!
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ, בפסיעתו,
מִי תִּכֵּן אֶת רוּחַ ה' ואִישׁ עֲצָתוֹ — יוֹדִיעֶנּוּ !
מִי תִּכֵּן, מי יכול להגדיר ולהכיל אֶת רוּחַ ה'. כמו המים, השמים והארץ שהוזכרו כאן, אף רוח אלוקים נזכרה בראשית בריאת העולם — וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ!
אֶת מִי נוֹעָץ, עם מי התייעץ הבורא וַיְבִינֵהוּ, ולימד את הבורא בינה, וַיְלַמְּדֵהוּ ללכת בְּאֹרַח מִשְׁפָּט, בדרך הראויה לכל עניין ועניין, וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת, וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ?! הרי אין מקורם של הרוח, התבונה והדעת אלא בה' לבדו.
הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כּדַּק יִטּוֹל
הֵן לעומת הבורא נחשבים גּוֹיִם, העמים כְּמַר, כטיפה
וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה
וּבאשר לקרבנות — עצי הר לְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר, אינם מספיקים להבערת האש על המזבח לכבוד ה', וְחַיָּתוֹ, החיות שביער הלבנון, אשר היו מצויות בו בעבר לרוב,
כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס ותֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ
כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס ומתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ. הם מהאין, מהריק.
וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ!
כיוון שהבורא נשגב, אי אפשר לשוות לו דמות:וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן, תדמו אֵל, וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ, תשוו לוֹ?!
הפֶסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף!
האם
הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט
הַמְסֻכָּן, הסוכן, האוסף
הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ!
הֲלוֹא, האם לא תֵדְעוּ, הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ, הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם, הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם מוֹסְדוֹת, יסודות הָאָרֶץ?! האם אינכם מבינים מי מעמיד את הארץ?!
הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים; הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת
הַיֹּשֵׁב עַל חוּג, מעגל הָאָרֶץ,
הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ — כַּתֹּהוּ עָשָׂה
הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן, ואת שֹׁפְטֵי האֶרֶץ — כַּתֹּהוּ עָשָׂה.
אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם וְגַם נָשַׁף בָּהֶם — וַיִּבָשׁוּ וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם
אַף כל אותם תקיפים, הנחשבים כמייצבי החברה, הרי לפניו הם כצמחים בַּל נִטָּעוּ, שאינם נטועים באדמה, אַף בַּל זֹרָעוּ, לא נזרעו, אַף בַּל שֹׁרֵשׁ, לא הכה שורשים בָּאָרֶץ גִּזְעָם. וְגַם, ואף זאת –
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה! יֹאמַר קָדוֹשׁ
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי, תדמו אותי וְאֶשְׁוֶה?! יֹאמַר קָדוֹשׁ. כינויו של ה' הנפוץ בעיקר בספר ישעיה.
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא כוכבים אֵלֶּה, הסדורים במשמרותיהם ברקיע, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. ממה ששמעתם מאבותיכם ומניסיונכם שלכם אתם יודעים שמסלול הכוכבים קבוע. כל כוכב דומה לחייל הקרוא לתפקיד מסוים וממלא אותו בדייקנות. כל זה נעשה מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ, מגודל כוחו של הבורא. ולכן אִישׁ, אף כוכב לֹא נֶעְדָּר, נעלם.
לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר !
אינסופיותו של הבורא כוללת גם את ידיעתו והשגחתו:לָמָּה תֹאמַר, יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר, יִשְׂרָאֵל: "נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה', אין הוא רואה אותי, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר. הגמול הראוי לי מסולק מלפניו. אלוקים אינו משגיח עלי, ולכן אני כה סובל"?!
הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ
הֲלוֹא יָדַעְתָּ, אִם לֹא שָׁמַעְתָּ: אֱלֹהֵי עוֹלָם ה', בּוֹרֵא הכול עד קְצוֹת הָאָרֶץ, לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע, אינו מתעייף ואינו מתייגע, אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ. אי אפשר לחקור, לתפוס ולהגביל את תבונתו.
נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים — עָצְמָה יַרְבֶּה
נֹתֵן לַיָּעֵף, לעייף כֹּחַ, וּלְאֵין, ולחסר אוֹנִים — עָצְמָה יַרְבֶּה. והוא מפרֵט:
וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ
וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ, וּבַחוּרִים, שהם במלוא כוחם כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. כאשר אדם סומך על כוחו שלו בלבד, גם הצעירים והחזקים עשויים להתעייף ולהיכשל.
וקוֹיֵ ה'יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ
ולעומת זאת, קוֹיֵ ה', המקווים והמצפים אליו יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יחדשו את כוחם. יַעֲלוּ אֵבֶר, יצמיחו כנפיים חדשות כַּנְּשָׁרִים, המגדלים את נוצות כנפיהם לאחר שנשלו נוצותיהם הישנות.