חזור
ישעיהו
פרק לזוַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית ה'
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ את הדברים וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא אל בֵּית ה' להתפלל.
וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא
וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים, לאות אבל וצער אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ: יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה, עונש וּנְאָצָה, וקללה הַיּוֹם הַזֶּה. העיר במצוקה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר, מושב היולדת, שעליו הוולד שובר ופורץ החוצה,
אוּלַי יִשְׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה
אוּלַי יִשְׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף, לגדף אֱלֹהִים חַי. רבשקה לא הקריא את דברי מלכו. סנחריב לא שלח בפיו את המלים שעליו לומר, אלא מסר לו הנחיות כלליות. בנאומו ניסה רבשקה לערער את מורל שומעיו בתיאור כיבושי סנחריב מדינה אחר מדינה, ואין מציל מידו; הוא הציע לעם ששמע את דבריו להיכנע ולהסכים לגלות ממקומו; אולם מעל לכול, הוא פגע בכבוד שמים. וְהוֹכִיחַ, והתווכח
וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ
וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר ה' אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אוֹתִי
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְשַׁעְיָהוּ: כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר ה': אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אספסוף של צעירים פרועים. ביטוי מזלזל המכוון כלפי רבשקה, שהיה שר גדול בממלכת אשור,
הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב אֶל אַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ
הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ, רצון או בהלה, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב אֶל אַרְצוֹ, ולאחר מכן — וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.
וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ
וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה לבסיסו, וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה, כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ. קודם לכן צר סנחריב על לכיש. כעת מצא אותו רבשקה נלחם נגד העיר החשובה לבנה שבאותו אזור.
וַיִּשְׁמַע עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ
וַיִּשְׁמַע מלך אשור עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ. תרהקה היה בן לשושלת הנובית שמוצאה בכוש ומלך אז במצרים, לֵאמֹר: יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ. היעד העיקרי של אשור היה תחזוקתה של שליטת האימפריה שלו בפלשת לאחר המרידות שהיו שם. הצבא הנובי-מצרי בא לסייע לפלשת נגד אשור.
וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
למרות שהצבא האשורי התכונן עתה למסע דרומה, ועזב את מקומות החניה שלו סביב ירושלים — וַיִּשְׁמַע, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, שליחים ובפיהם מסר נוסף אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: אַל יַשִּׁאֲךָ, ישלה אותך אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אין זו אלא הפוגה זמנית.
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם — וְאַתָּה תִּנָּצֵל!
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם — וְכי רק אַתָּה תִּנָּצֵל?!
הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי — אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר
הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אותם אֲבוֹתַי — אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר. ממלכת אשור הייתה אז בשיאה. סנחריב ושושלת המלכים הגדולים שלפניו כבשו בהתמדה עוד ועוד ארצות.
אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם! הֵנַע וְעִוָּה!
אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם?! היכן מלכי פַרְוָיִם?!הֵנַע וְעִוָּה?!
וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵהוּ וַיַּעַל בֵּית ה' וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה'
וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים, המכתבים הללו
וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר
וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר:
ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, השוכן בין הכרובים, בבית הזה, אשר סנחריב בא עליו,
הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח ה' עֵינֶךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת כָּל דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי
הַטֵּה, ה', אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח, ה', עֵינֶךָ וּרְאֵה, וּשְׁמַע אֵת כָּל דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי.
אָמְנָם ה' הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם
אָמְנָם, ה', הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל גויי
וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם
וְנָתֹן, נתנו אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, אך הם הצליחו לעשות זאת כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, עֵץ וָאֶבֶן, וַיְאַבְּדוּם.
וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' לְבַדֶּךָ
וְעַתָּה, ה' אֱלֹהֵינוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּדוֹ של סנחריב, וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' לְבַדֶּךָ.
וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר —
חזקיהו, שלא היה נביא, לא היה מסוגל לשמוע את מענה ה'. לעומתו, הנביא ישעיהו לא היה זקוק לשמוע על תפילת חזקיהו. הוא קיבל את תשובת ה' לתפילת חזקיהו ומסרה למלך. וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֲשֶׁר, יען
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו: בָּזָה לְךָ, לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, דימוי נשי של האומה או הממלכה.
אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ! — אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל
אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ, וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל, וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ?! — אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, ה'.
בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ
בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר: "בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, הגעתי עד ליַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, המגלמים את פסגות ההרים הגבוהות, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, מִבְחַר בְּרֹשָׁיו, בכוחי לעשות הכול, וְאָבוֹא אל מְרוֹם קִצּוֹ, תכלית גובהו של הלבנון וליַעַר כַּרְמִלּוֹ, לחלקו המשובח ביותר.
אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר
כמו כן, אֲנִי קַרְתִּי, ניקרתי, חפרתי וְשָׁתִיתִי מָיִם, וְאַחְרִב, וייבשתי בְּכַף פְּעָמַי, רגלי את כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר, מקווי המים של העיר שצרתי עליה.
הֲלוֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אוֹתָהּ עָשִׂיתִי מִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ — עַתָּה הֲבֵאתִיהָ וּתְהִי לְהַשְׁאוֹת גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת
אולם הֲלוֹא שָׁמַעְתָּ: לְמֵרָחוֹק אוֹתָהּ — את תבל ומלואה עָשִׂיתִי, כוננתי ויצרתי אותה ואת אשר נגזר בה, מִימֵי קֶדֶם עשיתיה וִיצַרְתִּיהָ — עַתָּה הֲבֵאתִיהָ — את יצירתי הקדומה, וּתְהִי לְהַשְׁאוֹת, להפוך לשממה, ולגַּלִּים נִצִּים, לתלי חורבות פורחים,
וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה
וְיֹשְׁבֵיהֶן של הערים הללו הם קִצְרֵי יָד, חדלי כוח, ולכן חַתּוּ, נשברו וָבֹשׁוּ. הָיוּ כעֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר הגדל על הגַּגּוֹת, וּשְׁדֵמָה, שיבולי השדה לִפְנֵי צמיחת הקָמָה, במצבן השפל והריק, קודם שצמחו ונתמלאו בגרעינים. לנוכח גזֵרתי הכול נחשבים עשבים חלושים שקל לתלשם ולעקרם. גם אתה, סנחריב, אחד השחקנים בתוכניתי הקדומה.
וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ יָדָעְתִּי וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי
וְכל צעדיך ידועים לי — שִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ יָדָעְתִּי, וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ, התמרמרותך אֵלָי.
יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ ומִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ
יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, מכיוון שהכעסת אותי בגידופיך,
וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית — שָׁחִיס וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם
וכאן פונה הנביא אל שומעיו בני יהודה: וְזֶה לְּךָ הָאוֹת: בגלל המצור אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ, הגדל מעצמו בשדות, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית — שָׁחִיס, ספיחי הספיחים שיישארו,
וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה
וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה, וְעָשָׂה השורש פְרִי לְמָעְלָה. שארית הפליטה תצמח ותשגשג.
כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת
כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן. קִנְאַת ה' צְבָאוֹת, המקנא לירושלים ודואג לה, היא תַּעֲשֶׂה זֹּאת.
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבוֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת — ירושלים, וְלֹא יוֹרֶה, יירה שָׁם חֵץ, וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה במָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה, סוללת מצור.
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא — בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבוֹא נְאֻם ה'
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא — בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבוֹא, נְאֻם ה'.
וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי
וְגַנּוֹתִי, אגונן עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. זו הנבואה ששלח ישעיהו למלך חזקיהו. הדברים נוסחו כפנייה למלך אשור, אך בין אם סנחריב ישמע אותם ובין אם לאו — אלו הם דברי הרגעה לחזקיהו.
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר — וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, הנותרים בחיים — וְהִנֵּה גילו כי כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר לארצו וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּרוַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה עירו, ולא נלחם עוד.
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו ואַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בבֵית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, אחד מאלילי אשור, ובעת שפנה אליו, אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, הרגוהו. וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אל אֶרֶץ אֲרָרָט למצוא מחסה. אררט הייתה כפופה לממלכת החתים, שלא נכבשה בידי אשור. וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ הנוסף של סנחריב, שכנראה לא היה מעורב ברצח אביו, תַּחְתָּיו.