חזור
ישעיהו
פרק לווַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם
וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם.
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבְשָׁקֵה. שר חשוב זה נשלח מִלָּכִישׁ, שעליה צר מלך אשור באותו זמן, יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד. וַיַּעֲמֹד רבשקה בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס אל מול העיר. מצב המלחמה מנע את כניסתו אל העיר המסוגרת. על כן התייצב בקרבת מקום ומשם פתח במעין משא-ומתן.
וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר
במסגרת קבלת פני השר האשורי הגדול — וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, השר הגדול, מעין ראש הממשלה,
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ!
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה: אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ. על רקע שתי ההיקרויות הקודמות של שמו, שבהן תואר כמלך, בולט זלזולו של רבשקה בחזקיהו. לכל אורך נאומו בחר לכנותו בשמו הפרטי, בלי להזכיר את תוארו המלכותי. מנגד, את סנחריב הזכיר בכל דבריו רק בתור 'המלך' או 'המלך הגדול', בלא אזכור שמו.
אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי!
אָמַרְתִּי, חשבתי: אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם דיבורך על עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה. אמנם אתה מדבר, אך ברור לך שבסופו של דבר אין די בכך.
הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו — וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו
הִנֵּה נראה כי בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אם יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו — וּבָא הקנה הרצוץ בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ. אף קנה שלם איננו חזק דיו להישען עליו, אך הנשען על קנה שבור עלול גם להיפצע. כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו, אין הוא חזק דיו, ולא זו אף זו, אין הוא נאמן, והסומך עליו יינזק".
וְכִי תֹאמַר אֵלַי אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ — הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ
וְכִי תֹאמַר אֵלַי: "אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ". איך תוכלו לטעון טענה כזאת — הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו. חזקיהו אסר את פולחן הבמות בכל הארץ, אף על פי שהן נועדו להקרבה לה',
וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר — וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם
וְעַתָּה הִתְעָרֶב, התחרה נָא אֶת, עם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, מלך אַשּׁוּר — וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים, אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. גם אם מלכי ייתן לך סוסים — לא יהיו לך די אנשים שידעו לרכב עליהם.
וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים
וְאֵיךְ תָּשִׁיב, תדחה אֵת פְּנֵי פַחַת, הפֶּחה, נציב המלך, שהוא אַחַד מעַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים. רבשקה מתכוון לעצמו. אף שהוא שר גדול בממלכה, ביחס למלכו הגדול הוא מעמיד עצמו כאחד מקטני העבדים. וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים, המצויים שם, שהרי בידיך אין כוח כזה?!
וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ! ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ
וטענה נוספת: וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ?! האם אתה חושב שאני נלחם נגד ה'?! ה' עצמו אָמַר אֵלַי: "עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ".
וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה
וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה: דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית, שלא הייתה השפה המדוברת באשור, אך שימשה כשפת הדיפלומטיה הבינלאומית,
וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה האֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה! הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם
וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה: האם אתה חושב שאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, מלך אשור, לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?! לא אליך ואל מלכך — יושבי הארמון בבטחה יחסית — אני פונה. דברי מכוונים אל הסובלים מן המצור — הֲלֹא אני פונה דווקא עַל, אל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם. הוא מתאר את אחריתם של החיילים הפשוטים בלשון גסה של חיילים, וטוען שהוא מבקש לשכנע את מי שלא יימצא להם לאכול ולשתות במצור מלבד פסולת גופם. באמצעות נאום תעמולה זה מנסה רבשקה להסב ליהודה נזק מורלי גדול ככל האפשר.
וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר
ואכן — וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל, שיישמע לכול, יְהוּדִית, וַיֹּאמֶר: שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ — כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: אַל יַשִּׁא, יסית, יפתה לָכֶם, אתכם חִזְקִיָּהוּ — כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם.
וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה' לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר: "הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה', ולכן לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר".
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי ואִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ. אני מציע לכם אפשרות מציאותית יותר וטובה הרבה יותר — כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר: עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה, הסכם שלום ופיוס,
עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם — אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים
עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם — אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.
פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר ה' יַצִּילֵנוּ; הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר!
פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: "ה' יַצִּילֵנוּ"; דעו כי טענת הבל היא — הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר?! האם קיים אל שיוכל להציל את עמו מיד מלך אשור?!
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי!
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד שבצפון סוריה?! אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם, שחלק מתושביהן הוגלו לאחר זמן לארץ ישראל עצמה?!
מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל ה' אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי!
מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי, כִּי יַצִּיל ה' אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי?! מדוע אתם סומכים על מלככם, המבטיח שאלוקיכם יוכל לעשות זאת?!
וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ
וַיַּחֲרִישׁוּ, שתקו שתיקה מכובדת וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ האנשים שיצאו אל רבשקה דָּבָר, אף על פי שיכלו לענות לו, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר: "לֹא תַעֲנֻהוּ". חזקיהו אסר עליהם להיכנס עמו בשיחה כדי לשמור על הנוהג המלכותי וגם כדי שלא יעמדו בפני הצעות מעשיות יותר שרבשקה עשוי להציע להם.
וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה
וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים, נבוכים ומבוישים. מעבר לכל איומיו, רבשקה פגע הן בכבוד המלך הן בכבוד ה'. בדבריו הפך את אלוקי ישראל לאחד מאלוהי העמים שמסביב. בגלל דברי הגידוף וחילול ה' — קרעו בגדיהם.