חזור
ישעיהו
פרק לאהוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ
הנביא שב לגנות את החיזורים אחר מצרים: הוֹי, הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, לקבל סיוע צבאי ומדיני, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ. הסוסים המצריים נחשבו כמובחרים. הם היו כעין מונופול של הממלכה המצרית.
וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן
כנגד חכמתם ותחבולותיהם של אלו, מזהיר הנביא: וְגַם הוּא — קדוש ישראל, חָכָם, ולכן לא יוכלו להערים עליו ולעמוד כנגדו, וַיָּבֵא רָע, בכוחו להביא את הרעות שבהן איים, וְאֶת דְּבָרָיו, דברי אזהרותיו לֹא הֵסִיר. וְקָם, והוא יכול להסתער עַל בֵּית מְרֵעִים, וְעַל עֶזְרַת, עוזרי פֹּעֲלֵי אָוֶן, פושעים.
וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וה' יַטֶּה יָדוֹ — וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן
וּמנגד מִצְרַיִם אינם אלא אָדָם וְלֹא אֵל, וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ. כוחותיהם ארציים ביותר. ואם רק ה' יַטֶּה, יושיט, או יפנה מהם את
כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים — מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה — כֵּן יֵרֵד ה' צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ
כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי: כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה, ינהם הָאַרְיֵה, וְהַכְּפִיר, אריה צעיר וחזק יהמה עַל טַרְפּוֹ, אֲשֶׁר, ואם יִקָּרֵא, יוזעק עָלָיו מְלֹא, קיבוץ רֹעִים, להקים רעש גדול ממרחק בטוח כדי להבריחו — מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת, יפחד, וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה, יגיב, או: ייכנע — כֵּן יֵרֵד ה' צְבָאוֹת לִצְבֹּא, לחנות כנגד צבא אשור המאיים
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט
ובדימוי אחר מעולם החי:כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, המעופפות ומגוננות על קניהן, כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ, מדלג על מקומות אחדים, או: חונן
שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
כיוון שה' הוא המגונן ורק עליו אפשר להישען — שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה, על הדברים הרעים שהשתרשו בכם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא
כִּי, אכן בַּיּוֹם הַהוּא, שבו יתגלה ה' בכוחו, יִמְאָסוּן אִישׁ את אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם, שהם מעשי חֵטְא.
וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו למַס יִהְיוּ
ובאשר לפחדכם מאשור — המאמצים להיעזר במצרים לא ישנו דבר כי לבסוף — וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ, וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ. חרב שאיננה אנושית תכלה אותו.
וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם
וְסַלְעוֹ, תוקפו של אשור מִמָּגוֹר, מחמת האימה יַעֲבוֹר, ייעלם. וְחַתּוּ, יפחדו מִנֵּס, מפני דגל המלחמה שָׂרָיו, נְאֻם ה', אֲשֶׁר אוּר לוֹ, שהאש שלו בוערת בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ במקום המקדש בִּירוּשָׁלִָם. בידו עצמתן של אש ולהבה, והוא שיגן על עירו ועל ביתו.