חזור
ישעיהו
פרק להוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם ה'לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת
הוֹי, בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם ה', הרוצים לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, ממני וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא לרוּחִי. נראה שמסכה זו אינה עבודה זרה מובהקת אלא עיצוב תוכניות וקביעת תבניות ביד בני אדם שלא ברצון ה',
הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם ופִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם
הנביא מפרש כלפי מה הדברים אמורים:הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם לדיונים מדיניים, ואת פִי לֹא שָׁאָלוּ, כדי לָעוֹז בְּמָעוֹז, לשאוב ביטחון מכוחו של פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם. המבטח הזה יכזיב ויבייש:
וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה
וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת, לבושה, וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה.
כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ
כִּי הָיוּ בְצֹעַן, עיר הבירה של מצרים
כֹּל הֹבִאישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה
כֹּל, כל מעשיהם של בני יהודה
מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ
מַשָּׂא בַּהֲמוֹת בהמות טעונות משא צועדות לכיוון נֶגֶב, דרומה,
וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת
וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ. לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת: רַהַב, התרברבות הֵם — המצרים. שָׁבֶת, חדלו מהם, מאחר שאין בהם תועלת ותוחלת.
עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם
ה' ממשיך להוכיח את הבנים הסוררים: עַתָּה בּוֹא, הנביא, כָתְבָהּ את נבואתך עַל לוּחַ שיהיה אִתָּם, וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ, חקוֹק אותה, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם.
כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה'
כִּי עַם מְרִי, מורד הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים, מכחישים, בָּנִים לֹא אָבוּ, רצו לשְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה'.
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים, לכל מי שרואה, ובפרט לנביאיםְרוּ לָרֹאִים: "לֹא תִרְאוּ", וְלַחֹזִים: "לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת, דברי תוכחת אמת. אם אתם רוצים לדבר ולהתנבא — דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת, נבאו נבואות פופולריות, ולא דברים שלא יתקבלו בציבור. חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת. חזיונותיכם על העתיד יהיו רק משמחים ומשעשעים.
סוּרוּ מִנֵּי דֶרֶךְ הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל
סוּרוּ מִנֵּי, מן הדֶרֶךְ. הַטּוּ, פנו מִנֵּי אֹרַח, דרך. הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. אל תדברו בשם ה'.
לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יַעַן מָאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו
לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: יַעַן מָאָסְכֶם, כיוון שאתם מואסים בַּדָּבָר הַזֶּה — בדברי, וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז, עקום, וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו,
לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ
לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ, סדקלָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל שנִבְעֶה, נחשף בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה, גבוהה. הסדק הולך ומתרחב, וכשמגיעה הזדמנות, פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ, ייפרץ הסדק והחומה תיהרס. כגובה החומה — כך גודל נזק נפילתה.
וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת — לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא
וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים, כלי חרס המשמש בעיקר ליין,
כִּי כֹה אָמַר ה' אֳלֹהִים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם
כִּי כֹה אָמַר ה' אֳלֹהִים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. ישועתכם תהיה במתינות. בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם, וְאילו אתם לֹא אֲבִיתֶם שכך יהיה.
וַתֹּאמְרוּ לֹא כִי עַל סוּס נָנוּס עַל כֵּן תְּנוּסוּן ועַל קַל נִרְכָּב עַל כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם
וַתֹּאמְרוּ: "לֹא כִי, אלא עַל סוּס נָנוּס, נתרומם".
אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה
אֶלֶף אֶחָד מאנשיכם ינוסו מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד, מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ, עַד אִם נוֹתַרְתֶּם לבסוף כַּתֹּרֶן הנשאר לבדו עַל רֹאשׁ הָהָר, וְכַנֵּס, כדגל או מוט בולט עַל הַגִּבְעָה.
ולָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה' אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ
ומכיוון שאינכם מעוניינים בישועת ה', לָכֵן יְחַכֶּה ה' ולא ימהר לַחֲנַנְכֶם, לחון אתכם, וְלָכֵן יָרוּם, יתרחק מלְרַחֶמְכֶם,
כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ
עתה עובר הנביא לנחם את יושבי ירושלים.כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב, בִּירוּשָׁלִָם, ושם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה, כי חָנוֹן יָחְנְךָ ה' לְקוֹל זַעֲקֶךָ, כְּשָׁמְעָתוֹ, כפי שהוא שומע זעקתך עָנָךְ, הוא יענה לך. אולם הישועה לא תגיע מיד באופן מלא, אלא תופיע תחילה בצמצום ובהדרגה:
וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ
וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ, וְלמרות זאת לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, מורה הצדק שלכם לא ייסתר עוד, בין אם זהו המשיח,
ואָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ
ובאותו זמן — אָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ. האוזניים יהיו כרויות, וההנחיה תימצא לֵאמֹר: זֶה הַדֶּרֶךְ, לְכוּ בוֹ, כִּי בין אם תַאֲמִינוּ, תפנו ימינה, וְכִי, ובין אם תַשְׂמְאִילוּ, תפנו שמאלה. לא הכול יתגלה בבת אחת, שכן מתחילה לא תראו דבר, וההדרכה תבוא מאחוריכם. ובכל זאת תקבלו הוראה מפורשת על דרך הישר.
וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ
וְטִמֵּאתֶם אֶת, תמאסו בצִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת, קישוט מַסֵּכַת זְהָבֶךָ, האלילים ואביזריהם. תִּזְרֵם, תפזרם כְּמוֹ דָוָה, כמו חולה וכאובה וגם: טמאה.
וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב
או אז — וְנָתַן ה' מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה, וְכן את לֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה, וְהָיָה הלחם
וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה — בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה
וְהָאֲלָפִים, השוורים וְהָעֲיָרִים, החמורים הצעירים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה — בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ. תערובת מספוא מובחרת המכילה דגן וקטניות. אֲשֶׁר זֹרֶה, שבורר ממוץ בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה, כלי זרייה.
וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים
וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי, נחלי מָיִם, כך יהיה בְּיוֹם הֶרֶג רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים. המגדלים, המחסה המדומה של ישראל, יתמוטטו. החומות ייהרסו, ורבים ייהרגו. עם זאת, ייפתחו מעיינות ומים ישפעו בכל מקום. מתוך חורבנו של העולם הישן יצמח עולם חדש וגאול.
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם – כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא
ובאותה תקופה — וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם פי שבע מכפי שהוא כעת –
הִנֵּה שֵׁם ה' בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת
הנביא ממשיך בדימוי הכפול של ההתגלות העתידית: הִנֵּה שֵׁם ה' בָּא להתגלות מִמֶּרְחָק, בֹּעֵר אַפּוֹ, כעסו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה, משא כבד מחמת העברות.
וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים
וְרוּחוֹ תהיה כְּנַחַל שׁוֹטֵף שעַד צַוָּאר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה, להניף גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא, נפה מדומה. לא יצטרכו לדבר ממשי ומוחשי להניפם, וְרֶסֶן, בלם מַתְעֶה, למרות שאינו אמתי, יונח עַל לְחָיֵי עַמִּים, ויהא די בו שלא יעזו למרוד.
הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל
הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם — לישראל כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, כשירי ליל הפסח, שבו מתכנסים כל ישראל סביב הקרבן בשירה והלל.
וְהִשְׁמִיעַ ה' אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד
וְהִשְׁמִיעַ ה' אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף, בכעס וְלַהַב, להבת אֵשׁ אוֹכֵלָה, נֶפֶץ, קולות התפוצצות וָזֶרֶם, גשם עז וְאֶבֶן בָּרָד.
כִּי מִקּוֹל ה' יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה
כִּי מִקּוֹל ה' יֵחַת, יישבר אַשּׁוּר, בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה אותם ה'.
וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' עָלָיו — בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בָּם
וְהָיָה כֹּל מקום מַעֲבַר מַטֵּה, שוט ההכאה מוּסָדָה, בכל מקום מבוסס ויציב אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' עָלָיו את ידו — בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בָּם. התגלות ה' תלֻווה מצד אחד בשיר ונגן, ומצד אחר — בסערה וזעם.
כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ
כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל, משכבר הימיםמֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, התופת. גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן. הגיהינום הוכנה לכול, אפילו למלך. הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ, אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת ה' ורוחו כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ. כפל פנים להתגלות עתידית זו של ה': מצד אחד, כל הניסיונות להשיג כוח ועצמה ייכשלו; ומצד אחר, ה' יושיע את עמו לפי דרכו ויבנה עולם חדש. הגאולה תופיע במגוון גילויים — הרס ופריחה, מחץ וריפוי, קולות שיר ורינה וקולות מלחמה ונפץ.