חזור
ישעיהו
פרק כגמַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ
מַשָּׂא צֹר. הֵילִילוּ, יללו אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, הסוחרות בצור כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת, ביתן של האניות, נמל צור, חדל מִבּוֹא, שוב אי אפשר לבוא אליו. מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה השודד לָמוֹ, להם — לבני צור, או: דבר האסון נודע לאניות מארץ הכתים.
דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ
דֹּמּוּ, שתקו, יֹשְׁבֵי אִי, צור.
וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם
וּבְמַיִם רַבִּים, דרך הים היה מגיע זֶרַע משִׁחֹר, הנילוס. קְצִיר, יבול יְאוֹר מצרים, תְּבוּאָתָהּ, התבואה שסופקה לצור.
בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת
בּוֹשִׁי, צִידוֹן, כִּי אָמַר גער בך כביכול יָם, מָעוֹז הַיָּם דיבר לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי, סבלתי מצירי לידה, וְלֹא יָלַדְתִּי, וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים, ולא רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת. הים מתכחש כביכול לבני טיפוחיו, למי שכל כוחם בא ממנו. צור וצידון יתרוקנו כלא היו.
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם — יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר
כַּאֲשֶׁר יבוא השֵׁמַע, השמועה לְמִצְרָיִם — יָחִילוּ, ירעדו
עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי
עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה, לתרשיש, הֵילִילוּ, יללו, יֹשְׁבֵי אִי מפני חורבנו.
הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ מֵרָחוֹק לָגוּר
הֲזֹאת לָכֶם, צור העַלִּיזָה עוד מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, צור השוקקת חיים מאז ומעולם?! יֹבִלוּהָ עתה רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר. אנשיה נאלצים להרחיק נדוד ממנה כגֵרים.
מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ!
מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה, המוכתרת בעושר וכבוד, אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים, כִּנְעָנֶיהָ, רוכליה,ָׂרִים, כִּנְעָנֶיהָ
– ה' צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ
– ה' צְבָאוֹת יְעָצָהּ, לְחַלֵּל גְּאוֹן להשפיל את גאוותו של כָּל צְבִי, המתהדר, לְהָקֵל, לבזות את כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד
עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר, את יכולה לעבור את ארצך בשטף כנהר, בַּת תַּרְשִׁישׁ, משום שאֵין מֵזַח, המיועד להגן על הנמל, עוֹד. המדינה חסרת הגנה ופרוצה לחלוטין.
יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת ה' צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ
יָדוֹ נָטָה ה' עַל הַיָּם, הִרְגִּיז, עורר מרבצן
וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ
וַיֹּאמֶר: לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז, הַמְעֻשָּׁקָה, עשוקה, גזולה, בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן.
הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בַחוּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה
הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, הבבלים, מחריבי צור, זֶה הָעָם לֹא הָיָה עם של ממש עד כה.
הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן
הֵילִילוּ, יללו, אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן. עיר הנמל הגדולה שבה בטחתן נשדדה ואבדה.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְנִשְׁכַּחַת צֹר, תהא שכוחה ועזובה שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד. כימי מלכות אחת. מלכות בבל בשלוותה ותפארתה ארכה כשבעים שנה, ובימיה העיר תתאושש.
קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי
קְחִי כִנּוֹר, סֹבִּי עִיר, זוֹנָה נִשְׁכָּחָה, הֵיטִיבִי נַגֵּן, הַרְבִּי שִׁיר, לְמַעַן תִּזָּכֵרִי.
וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד ה' אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד ה' אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה. הביטוי הצפוי, 'ושבה לאיתנה', מומר במשחק מלים לעגני. מסחרה מדומה לאתנן הזונה.
וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה' לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי ליֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק
ואולם בסופו של דבר — וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה', יבואו ימים שבהם כל סחורותיה של צור יוקדשו לה'. לֹא יֵאָצֵר, לא ישמרו אותן באוצרות וְלֹא יֵחָסֵן, לא יינתנו במחסן.