הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ

הוֹי, אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, ארץ שלה כנפיים העושות צל. הדימוי אינו ברור. כיוון שמההמשך עולה שמדובר בעם של ספנים, ייתכן שהכנפיים הם מפרשי האניות. אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ, נהרות מצרים הגדולים.

הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ

ארץ זו שייכת לעם הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים, שליחים. אומה של ימאים השולחת את שליחיה בכלי תחבורה ימיים, וּבִכְלֵי גֹמֶא, סירות קלות עַל פְּנֵי מַיִם. ייתכן שהיא יושבת סמוך למקורות הנילוס, בלב אפריקה. וכך אומרים השולחים: לְכוּ, מַלְאָכִים, שליחים קַלִּים, אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט, עם שמשכו ומרטו אותו, אֶל עַם נוֹרָא, העובר חוויות קשות מִן הוּא, מאז היותו וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו, עם של חוקים ושל תקנות וּמְבוּסָה, מובס, אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ, שהנהרות חורצים את ארצו.

כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ

שליחים אלו יבואו מקצה העולם להודיע את שעתיד להתרחש: כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא, כמו שמעלים נֵס, כלונס או דגל בראש הָרִים על מנת שייראה ממרחק גדול, תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.

כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר

כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי: אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי, לבדי אשקיף ברוגע ממקומי על התהליכים המתפתחים, כְּחֹם צַח כמו אור בהיר ביום חם הבא עֲלֵי אוֹר, על גשם. או כְּעָב, ענן של טַל בְּחֹם קָצִיר. החום והאור עם הגשם והענן בזמן הקציר הם תופעות מפתיעות של היפוך שיש עמו תיקון.

כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח ובֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז

כִּי לִפְנֵי שיגיע הקָצִיר, כְּתָם, כשיגיע הסוף לפֶּרַח, לפריחה, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה, והניצן יתפתח לקראת הבשלת הפרי, עוד קודם שתגיע הצמיחה לידי שלמות — וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים, הענפים הדקים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת, הענפים העבים והארוכים הֵסִיר הֵתַז, חתך, כלומר יארע במהירות הרג גדול.

יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף

ומן הדימוי לתיאור הממשי: המוני ההרוגים יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים, לציפורי הטרף שבהרים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, שתאכל את גוויותיהם. וְקָץ עָלָיו הָעַיִט, בשל ריבוי הנבלות ייזון מהן העיט במשך קיץ שלם, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף, תיזון ממנו במשך החורף כולו.

בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן

בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי, מנחה לַה' צְבָאוֹת, מעַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ. מהעמים שמורקו ביסורים, שהיו להם חוקי חיים, ושסבלו מפלות קשות. אלה יבואו אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, יֵדעו שהוא הַר צִיּוֹן, ולשם יביאו מתנותיהם.