חזור
ישעיהו
פרק ידכִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב
מפלת בבל משחררת את גולי ישראל שבתוכה, ומהם ישובו לארץ נחלתם. כִּי, כאשר יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם לאחר שובם אליה — וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם, וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב.
וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם
וּלְקָחוּם — את ישראל עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם. העמים יסייעו בידם לחזור לארצם. עם זאת יבואו עמים, וְהִתְנַחֲלוּם — את העמים הללו בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וְהָיוּ אז ישראל שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְרָדוּ, ימשלו בְּנֹגְשֵׂיהֶם. כאשר יתיישבו ישראל באדמתם, יהפכו אותם אנשים שהיו קודם שוביהם ומשעבדיהם, למשרתיהם ולאזרחים מדרגה שנייה.
וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ
וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ, מצערך וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ, אפשר יהיה לערוך סיכומים על התקופה שהייתה, ולשיר שיר חדש.
וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה
וְנָשָׂאתָ אז את הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל. וְאָמָרְתָּ: אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ, בטל רודה שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, עול השלטון?!
שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים
שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים, שֵׁבֶט מֹשְׁלִים. המטה והשבט ממלאים תפקיד כפול: המקל המכה את העמים, ושרביט המלוכה והשלטון.
מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ
מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה, בזעם מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה, ללא הפוגה, רֹדֶה בָאַף, בכעס גּוֹיִם. מֻרְדָּף, נרדף בְּלִי חָשָׂךְ, מבלי להימנע. נראה שאין הוא מסוגל לנוח. הוא רודף מלחמות וגם רדוף מלחמות. עכשיו, אחרי מותו, העולם הפך שקט יותר —
נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה
נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ. פָּצְחוּ הכול רִנָּה, שירה.
גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ
גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ, על מותך, וגם אַרְזֵי לְבָנוֹן, כאומרים: מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ. מלך בבל בנה ארמונות אדירים, וכרת עצים גדולים רבים לשם כך ולשם המצור שעשה על ערים רבות. כעת נרגעים אפילו העצים. רֵת עָלֵינוּ.
שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם
מן העבר השני, שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ. כשאתה בא לגיהינום מתעוררות שם חרדה והתרגשות. עוֹרֵר לְךָ השאול רְפָאִים, מתים, כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ, כל האנשים שהיו גדולים בחייהם מתעוררים לקראתך. הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם שבגיהינום כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.
כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ
כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: גַּם אַתָּה, המלך הגדול המושל בכיפה, שנתפסת כאיתן טבע נצחי שדבר אינו יכול להזיזו, חֻלֵּיתָ, חלית, נחלשת
הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה
הוּרַד אל שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ, גאוותך הושפלה, הֶמְיַת נְבָלֶיךָ. המנגינות שהיו תמיד מנגנים לכבודך, הורדו גם הן מהבימה ונדַמו. אחרי שישבת בכבוד גדול ברומו של עולם — תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה, תשכון דומם על מצע של רימה, וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה, ומעליך תולעים.
אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם
הנביא פונה אל המלך ואומר לו:אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, כוכב נוגה, שהוא כוכב הלכת הבהיר ביותר המופיע בזמן השחר. היית ככוכב מזהיר, ועכשיו נפלת.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן
וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ בעודך חי: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, במקום המתאים להתוועדות האלים, לדעתך, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, בצפון הנסתר, באזור שאליו אין השמש מגיעה.
אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן
אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, מעל לעננים, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.
אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר
אולם למרות כל רצונותיך, לבסוף אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. תיקבר בפינת בור.
רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת
ורֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ, אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ ויאמרו: הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ, מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת?! האם הגופה הזאת היא של מי שכל העולם רעד מפניו?!
שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה
האם זה המלך ששָׂם תֵּבֵל, עולם כַּמִּדְבָּר במלחמותיו, וְעָרָיו הָרָס, את אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה, שחרר ללכת לביתם?
כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ
כָּל מַלְכֵי גוֹיִם אמנם מתים, אבל כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ, משום שלא יצרו התנגדות כה רבה גם אחרי מותם,
וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס
וְאילו אַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב, כמו שעוקרים שתיל שאינו צומח כראוי,
לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים
לֹא תֵחַד, תהיה יחד אִתָּם — עם שאר המלכים בִּקְבוּרָה, כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ, השְחתָּ, עַמְּךָ הָרָגְתָּ, ולכן לֹא יִקָּרֵא, לא ייזכר לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים, זרעך.
הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים
כי יאמרו: הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ, הִרגו אותם בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם, בַּל יָקֻמוּ חלילה הבנים וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים, הרס וחורבן.
וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה'
וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר, שארית או שאר בשר
וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת
וְשַׂמְתִּיהָ — את ארץ בבל לְמוֹרַשׁ קִפֹּד, כנראה מין עוף לילי
נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי — כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם
נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי — כֵּן הָיָתָה, וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי, חשבתי — הִיא תָקוּם, המחשבה תתקיים.
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי, וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ, אבוסס ואמחץ אותו. וְסָר מֵעֲלֵיהֶם — מעל ארצי והרַי עֻלּוֹ של מלך אשור, וְסֻבֳּלוֹ, המשא שסובל עַמי — מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר.
זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם
זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ, וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם. יד ה' המושלת בכל העולם לא תאפשר את קיומו של העוול הזה.
כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה
כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה.
בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה
בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה.
אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף
אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ, כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ, מת המלך שהכה אותך, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, הגרוע מסתם נחש,
וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג
וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים, אפילו הדלים ביותר
הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי עִיר נָמוֹג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו
הֵילִילִי שַׁעַר, יבבי עד ששערי עירך ירעדו, זַעֲקִי, עִיר, נָמוֹג, נמס, נחלש פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ. פלשת כולה עתידה להיהרס. כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן המלחמה בָּא, וְאֵין חייל בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו. כל צבא האויב יתקבץ יחד.ֹעָדָיו.
ומַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי – כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ
ואז, מַה יַּעֲנֶה, ישמיעו למַלְאֲכֵי, שליחי גוֹי, לדיפלומטיים ולעיתונאים?– כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. לעניי ישראל יהיה מחסה בטוח בירושלים הבנויה, שהרי אוכליהם, הפלשתים, הוכו מכה גדולה.