לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־ה', כִּי הוּא טָרָף, חבט בנו, וְהוא גם יִרְפָּאֵנוּ. יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ. הוא הכה אותנו, אבל הוא גם מי שיחבוש לפצעינו. ומכיוון שהוא מקור כל הכוח – ההורס והבונה – עלינו לחזור אליו.

יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו

יְחַיֵּנוּ, ירפאנו מִיֹּמָיִם של מצוקה קשה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ

וְנֵדְעָה את ה', נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־ה', כְּשַׁחַר נָכוֹן, ברורה לָדַעַת אֶת־ה', כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ, מקום יציאתו. נכיר את ה' בוודאות, כשם שאפשר לדעת בבירור את אורו ואת כיוונו של השחר העולה. ובתגובה לכך – וְיָבוֹא ה' בחסדו ובברכתו כַגֶּשֶׁם לָנוּ, כְּמַלְקוֹשׁ הוא יוֹרֶה, ירווה את האָרֶץ.

מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ אֶפְרַיִם! מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יְהוּדָה! וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן־בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ

מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ, אֶפְרַיִם?! מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ, יְהוּדָה?! מה אפשר לעשות לכם, וְחַסְדְּכֶם, מעשיכם החיוביים והתעוררותכם לשוב אלי אינם יציבים אלאכַּעֲנַן־בֹּקֶר, שעם הופעת השמש הוא מתפזר ונמוג, וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ, המתאדה בתחילת הבוקר.

עַל־כֵּן חָצַבְתִּי בנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי־פִי ומִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא!

עַל־כֵּן, בשל אורח החיים המושחת והרעוע של ישראל חָצַבְתִּי, ייסרתי אותם באמצעות הנְּבִיאִים, ומשלא שמעו להם, אף הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי־פִי, ומכיוון שכך, האם ייתכן שדין מִשְׁפָּטֶיךָ, ישראל, לאוֹר, לטוב, לזכות יֵצֵא?!

כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת

כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח, וְדַעַת אֱלֹהִים חשוב לי יותר מֵעֹלוֹת. יהודה וישראל היו בטוחים שאם רק יביאו די קרבנות – כל החטאים יתכפרו, העוונות יימרקו, והכל יתוקן בשלמות.

וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי

וְהֵמָּה כְּאילו בריתם הייתה עם אָדָם ולא עם ה', עָבְרוּ בְרִית. ובמקום שבו היו אמורים לשמור לי אמונים, שָׁם בָּגְדוּ בִי.

גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם

גִּלְעָד, עיר גדולה וחשובה בממלכת ישראל, אינה אלא קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, פושעים, עֲקֻבָּה, מלאה עקבות, או מוקפת מִדָּם שנשפך שם.

וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ

וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, כמו שגדודי שודדים מחכים ואורבים לאיש להתנפל עליו, כך חֶבֶר הכֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ, יבואו לרצוח שֶׁכְמָה, לשכם, כִּי מזִמָּה עָשׂוּ, חרשו, תכננו תכניות זדוניות.

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל כולו רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה, מעשה תועבה ושחיתות. שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם, נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.

גַּם־יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי

לא רק ישראל, גַּם־יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ, יבוא בקציר חטאיו וביבול צרותיו בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי, בבוא העת שבה חשבתי לגאול את ישראל.