menu
small logo

חזור

הושע

פרק יד

תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ

תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה, מרדה בֵּאלֹהֶיהָ. בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ, ילדיהם הרכים ייגזרו, וְהָרִיּוֹתָיו, נשותיו ההרות יְבֻקָּעוּ.

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ. כיוון שחטאיך הובילו אותך למבוי סתום, פתוחה בפניך רק דרך התשובה אל ה'.

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. דברו איש אל רעהו, התייעצו ודונו כיצד לעשות זאת, וְשׁוּבוּ אֶל־ה'. אִמְרוּ אֵלָיו: "הרי אתה כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן, תסלח לכל חטא, וְקַח, תזכור את הטוֹב שיש בנו. וּנְשַׁלְּמָה במקום זבחי פָרִים בדיבור שְׂפָתֵינוּ. במקום להקריב קרבנות יקרים וגדולים ניתן לך את מלות הווידוי שלנו, שכן חשובה עצם הפנייה אליך. והשלכותיה הפוליטיות של מסקנה זו:

אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא־נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם

אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, ולכן לא מהם נבקש עזרה. עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב למלחמה. נפסיק את מאמצינו הצבאיים. וְלֹא־נֹאמַר עוֹד: "אֱלֹהֵינוּ" לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. לא נתייחס לפסלים כאילו הם אלוהינו, אֲשֶׁר, כי בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם, ומלבדך אין מי שיעזרו לנו בחולשתנו".

אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ

לאחר שישראל ישובו אלי, אֶרְפָּא לחוליים ולפגעים שבאו בעקבות מְשׁוּבָתָם, שובבותם. אֹהֲבֵם נְדָבָה, בחסד וברחמים, כִּי שָׁב אַפִּי, כעסי מִמֶּנּוּ, ואמחל לעוונותיהם.

אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כּלְּבָנוֹן

אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, ואז הוא יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ, יעמיק את שָׁרָשָׁיו כּשורשי עצי לְּבָנוֹן העמוקים והמסועפים.

יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן

וגם כלפי מעלה – יֵלְכוּ, יתפשטו למרחוק יוֹנְקוֹתָיו, ענפיו הרכים. וִיהִי כַזַּיִת, שהוא עץ ירוק-עד וענפיו מלאים תמיד, הוֹדוֹ, נופו, וְרֵיחַ יהיה לוֹ עשיר ומגוון כַּלְּבָנוֹן.

יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן

יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, החוסים תחת מלכות ישראל, יְחַיּוּ, יְגדלו דָגָן וְיִפְרְחוּ, יצמחו וישגשגו כַגָּפֶן, המתפשטת ומצמיחה ענפים רבים במהירות. זִכְרוֹ של ישראל כְּיֵין לְבָנוֹן, שטעמו מיוחד והוא נשמר בפה גם לאחר תום שתייתו.

אֶפְרַיִם מַה־לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים ! אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא

אֶפְרַיִם אֱמוֹר, או יאמר: מַה־לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, לפסלים?! וכתגובה לכך – אֲנִי עָנִיתִי לכם בעת צרה וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אני הוא זה המסתכל ומשגיח עליכם. לחלופין: אפרים, אינני מתעסק בפסילים, מה לי ולהם, אני הוא העונה לכם ומביט בצורכיכם. אֲנִי כִּבְרוֹשׁ שהוא תמיד רַעֲנָן, ועליו אינם יבשים, אך יתרון לי על פני הברוש – שהוא עץ סרק, ואילו מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא.

מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם! כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם

מִי חָכָם וְיָבֵן את הצרות, המפלות, הניצחונות וההפסדים האֵלֶּה ואת פשרם?! מי נָבוֹן וְיֵדָעֵם?! אין מי שיבין, אבל למרות שאין לרדת לחקרם ולמשמעותם של מהלכי המציאות יש להאמין כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם ויגיעו למקום טוב, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם ויסתבכו אפילו בדרכים הישרות.